טיל נגד טילים
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: אינו מפורט ואינו נוגע בפיתוחים של מדינות נוספות מלבד ישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
טיל נגד טילים הוא טיל המיירט טילים בעודם באוויר.
תוכן עניינים |
מערכות ליירוט טילים בליסטיים בין-יבשתיים [עריכה]
קיימות כיום בעולם שתי מערכות בלבד המסוגלות ליירט טיל בליסטי בין-יבשתי. מלבדם קיימות מערכות קטנות יותר שבאופן כללי אינן מסוגלות ליירט טילים בליסטיים בין-יבשתיים, גם אם בטווח מערכות אלו טיל בליסטי בין-יבשתי פשוט נע במהירות גדולה מידי עבורן.
מערכת ליירוט טילים בליסטיים בין-יבשתיים הרוסית בשם A-35 הוקמה בשנת 1971, המערכת שופרה מאז ועדיין בשימוש מבצעי. כיום היא נקראת A-135 ומשתמשת בשני סוגי טילים, שניהם חמושים בראשי קרב גרעיניים.
לארצות הברית מערכת ליירוט טילים בליסטיים בין-יבשתיים שפיתוחה הגיע לאחרונה לרמה מבצעית. במקום להשתמש בראשי קרב נפיצים בטילים המיירטים, הטילים משגרים קליעים קינטיים. הממשל בתקופתו של ג'ורג' בוש האיץ את פיתוחה ופרישתה של המערכת שהוצעה לראשונה בשנת 1998 בתקופתו של ביל קלינטון. המערכות הללו בפרישה מבצעית באלסקה.
טילים ליירוט טילים בליסטיים [עריכה]
מספר מדינות פיתחו מערכות ליירוט טילים בליסטיים בהן ארצות הברית, רוסיה, סין, הודו, פיתוח משותף לצרפת-איטליה-בריטניה, יפן, וישראל. שלוש המערכות הבולטות מבניהן הם הפטריוט, Aegis Combat System המשמש בעיקר להגנה על ספינות קרב, והטיל החץ הישראלי.
- טיל החץ הישראלי. לטיל שתי גרסאות, גרסתו השנייה של הטיל מצויה כיום בפריסה מבצעית אולם הוא מעולם לא נוסה בזמן אמת.
- טיל הפטריוט האמריקני (שבמקור היה נשק נ"מ אך הוסב כדי לפעול כנגד טילים). לטיל 3 גרסאות - PAC1 עד PAC3. גרסתו הראשונה של הטיל שנוסתה במלחמת המפרץ לא מילאה את תפקידה כראוי ומרבית הטילים החטיאו את מטרתם (טילי הסקאד). גרסתו השלישית של הטיל נוסתה ב־2003 במהלך מלחמת עיראק. הטיל הצליח להפיל מספר טילי קרקע-קרקע עיראקיים. כיום לא ידועה יכולת היירוט של הפטריוט והחץ.
כיום משמשים שני טילים אלו כחלק ממערכת ההגנה נגד טילים של ישראל כאשר טיל החץ נועד להפלת טילי אויב בגובה רב, ואילו טיל הפטריוט נועד להשמדתם בגובה נמוך במידה וטיל החץ נכשל במילוי משימתו.
טילים ליירוט טילים נגד-ספינות [עריכה]
- טיל ברק הישראלי המשמש כחלק ממערכת הגנת ספינות הטילים הישראליות מפני איום טילי קרקע-ים אוויר-ים או ים-ים, תוצרת התעשייה האווירית ורפא"ל. במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 נפגעה ספינת הטילים הישראלית מדגם סער 5, אח"י חנית, מטיל קרקע-ים C-802 שנורה על ידי החזבאללה (ראו: שייטת ספינות הטילים#מלחמת לבנון השנייה). כתוצאה מהערכה שאין בידי החזבאללה טילים כאלה, לא הופעלה מערכת ההגנה בספינה (אם מטוסי קרב פועלים בסמוך לספינה עליה מותקנת המערכת, האחרונה עלולה להחשיבם כאיום ולנסות ליירטם)[1].
- ברק 8 - גרסה מתקדמת של טיל הברק.
טילים ליירוט רקטות וטילי קרקע-קרקע בינוניים [עריכה]
- כיפת ברזל - מערכת יירוט תוצרת ישראל שנועדה ליירט רקטות וטילי קרקע-קרקע קלים ובינוניים. בפרט המערכת נועדה ליירט "קטיושות", קסאמים, גראדים, רקטות 122 מ"מ משופרות וטילי פג'ר שבידי חזבאללה וארגוני הטרור שברצועת עזה. ב-7 באפריל 2011 יירטה מערכת כיפת ברזל לראשונה רקטת גראד בפעילות מבצעית. המערכת זכתה להצלחה רבה במבצע עמוד ענן.
- שרביט קסמים - מערכת יירוט נגד טילים בעלי טווח בינוני-ארוך המפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און האמריקנית.
אמצעים נגד טילים הנמצאים בפיתוח [עריכה]
בשיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית מפותחת מערכת הנאוטילוס האמורה ליירט סוגים שונים של טילים, רקטות ופצצות מרגמה באמצעות קרני לייזר.
כמו כן מפותחים מטוסים ומל"טים המיועדים להשמיד טילים כבר בעת יציאתם ממשגר הטילים, על אדמת האויב.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- IDF’s Anti-Missile Defense Systems: A 360° Look, הבלוג הרשמי של צה"ל
- אנשיל פפר, הושלם ניסוי המדמה את הפעלת כל מערכות ההגנה מפני טילים, באתר הארץ, 27.3.2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ חנן גרינברג, לו היינו יודעים על איום היינו פועלים אחרת, 16 ביולי 2006, אתר ynet