טים ברנרס-לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טים ברנרס-לי
Tim Berners-Lee
נולד ב-1955
Tim Berners-Lee.jpg
תרומות עיקריות
ממציא ה-World Wide Web
תחנת העבודה ששימשה את טים ברנרס-לי ב CERN, והיוותה את שרת הרשת הראשון

סר טימותי (טים) ג'ון ברנרס-ליאנגלית: Timothy John Berners-Lee; נולד ב-8 ביוני 1955) הוא מדען מחשב בריטי, ממציא ה-World Wide Web.

בשנת 1980, כאשר עבד כיועץ הנדסת תוכנה עבור CERN (מעבדת מחקר החלקיקים האירופית בסמוך לז'נבה שווייץ), פיתח ברנרס-לי פרויקט בסיסי בשם "Enquire" שיאפשר אחסון מידע וקישור אסוציאטיבי. זה היה הבסיס הרעיוני לרשת הכלל עולמית (WWW) שפיתח מאוחר יותר, כאשר שב לעבוד ב-CERN בשנת 1984.

בשנת 1989 הציע ברנרס-לי מערכת היפרטקסט גלובלית שבה יוכלו אנשים לחלוק מידע ולקשר מסמכים כך שתיווצר רשת קורים (Web) בינלאומית של מידע מקושר באמצעות קישורי-על. לשם כך הוא פיתח בסביבת NeXTStep שפה מיוחדת, HTML, שכללה תחביר אחיד לקישורים בין מסמכי הרשת (URL/URI), תוכנת שרת ותוכנת לקוח (דפדפן), שהשתמשו בפרוטוקול HTTP.

העבודה על הפרויקט החלה באוקטובר 1990, בדצמבר כבר שימשה המערכת באופן פנימי ב-CERN וב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיא מהווה כיום את השימוש הנפוץ ביותר באינטרנט לאחר הדואר האלקטרוני.

ברנרס-לי ו-CERN לא רשמו פטנטים על המצאות אלו, ולכן ניתן להשתמש בהם באופן חופשי, בלי לשלם תמלוגים.

כיום עומד טים ברנרס-לי בראש ארגון World Wide Web Consortium הקובע את תקני ה-WWW. הארגון, שנוסד על ידי ברנרס-לי בשנת 1994, פועל כגוף עצמאי בחסות MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). הארגון משמש כיום כאחראי על התקינה לשפת HTML ומפרסם תקנים עדכניים שלה. כמו כן, הארגון מפרסם תקנים אחרים העוסקים בשפות מידע אחרות כגון XML, VoiceXML, CSS ורבים נוספים.

עבודתו הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש נובמבר 2009, השיקה חברת ברנרס-לי-World Wide Web Foundation, "לקדם את האינטרנט כדי להעצים את האנושות על ידי השקת תוכניות טרנספורמטיביות על ידי בניית יכולת מקומית למנף את האינטרנט כמדיום לשינוי חיובי".

ברנרס-לי הוא אחד הקולות החלוציים לטובת נייטרליות הרשת, וכן הביע את הדעה כי ספקיות האינטרנט צריכות לספק "קישוריות ללא תנאים", ויש גם לשלוט וגם לפקח על פעילות גלישה של לקוחות ללא הסכמתם.

לי טוען כי על חופש המידע צריך להגן. הוא מפנה את האצבע המאשימה כלפי הרשתות החברתיות הגדולות כמו פייסבוק, לינקדאין ומייספייס שיוצרות "איים" עצומים של מידע אותו הן סוגרות רק למשתמשים שלהם ומונעות שיתוף שלו, כלפי ספקי האינטרנט שפוגעים ברוחב הפס לאתרים וחברות שלא משתפים עימם פעולה וכן כלפי ממשלות שמנטרות את הרגלי הגלישה של האזרחים שלהן.

"רשתות חברתיות מאיימות על הערכים המרכזיים של רשת האינטרנט על ידי איסוף מידע מהמשתמשים ושמירה שלו. החל באנשי הקשר שלהם, התמונות ועד כתובות הדואר האלקטרוני. ולאחר שאספו מידע זה, הם משתפות אותו רק עם המשתמשים באתר שלהן", טוען לי. "כל אתר כזה הופך לאי של מידע מנותק מהאחרים. ככל שאתה נכנס פנימה לאותו אי, ככה אתה נהיה יותר שבוי שלו. הרשת החברתית נהיית הפלטפורמה המרכזית של המשתמש באינטרנט, ואין לו שליטה על המידע בתוכה", הוא מסביר.

לי גם מתנגד להצעה של גוגל ו-ויריזון לגבי סטנדרטים של "רשת נייטרלית", לפיה מידע שעובר בין רשתות אלחוטיות או קוויות יהיה נתון לחסדי ספקיות התקשורת שיוכלו להפלות חלק מהמידע בהתאם לתוכן שלו. צריך לזכור כי האינטרנט בתחילתה נבנתה במטרה לאפשר שיתוף של מידע. העיקרון היה בסיסי: לאפשר לכל אחד, בכל מקום, לשתף מידע עם כל אחד אחר בלי מגבלות.

לי טוען שהאחריות לחופש המידע ברשת הוא שלנו, הגולשים. לדבריו, האינטרנט היום שייך למספר חברות גדולות ששולטות ברשתות החברתיות, במנועי החיפוש, בייצור הסמארטפונים ובפיתוח מערכות ההפעלה. אלמנטים מרכזיים אלו שדרכם עובר המידע מרשת האינטרנט ואליה יכולים להביא למצב של פירוק הרשת לאיים של מידע ואנחנו הגולשים נמצא עצמנו בעתיד נתונים לחסדן של תאגידים גלובליים.

עם דבריו של לי ברקע, ניתן להבין מדוע חברות כמו גוגל ופייסבוק נותנות הכול כמעט בחינם. בסופו של דבר אין כמו חינם כדי להפוך אותנו לשבויים מרצון. העובדה שהגלישה והשירותים המקוונים לא פוגעים לנו בכיס, עוזרת לאותן חברות לקחת בעלות על החיים הפרטיים שלנו ללא התנגדות כמעט. בין שזה באמצעות שירותים מבוססי מיקום, דואר אלקטרוני, תמונות, מאמרים או סטטוסים, המציאות של כל אחד מאיתנו הופכת לאוסף של מידע אלקטרוני המניע את האינטרנט. השאלה היא, כפי שמציג אותה לי, היא מי שולט באינטרנט היום ומי ישלוט בה (ובנו) בעתיד.

נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]