טינטין בקונגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טינטין בקונגו
Tintin au Congo
עטיפת הספר באנגלית
עטיפת הספר באנגלית
מידע כללי
מאת הרז'ה
שפת המקור צרפתית
סוגה קומיקס
מקום התרחשות קונגו הבלגית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
תאריך הוצאה 1931
מספר עמודים 62
סדרה
סדרת ספרים הרפתקאותיו של טינטין
ספר קודם טינטין בארץ הסובייטים
הספר הבא טינטין באמריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טינטין בקונגוצרפתית: Tintin au Congo) הוא הספר השני בסדרת הקומיקס "הרפתקאותיו של טינטין" אשר נכתב ואויר על ידי הסופר והצייר הבלגי ארז'ה. רצועות הקומיקס של עלילת הספר הוצגו לראשונה במהלך שנת 1931 בשחור לבן. הספר לא תורגם לעברית. הספר ספג ביקורת כספר גזעני.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנער והכתב הבלגי טינטין וכלבו הנאמן שלגי נוסעים לקונגו. הם מתקבלים בהערצה על ידי הילידים, טינטין שוכר למסעו נער אפריקאי בשם קוקו. טינטין מציל את שלגי מתנין, לקראת הפגישה שלהם עם הנוסע הסמוי שהיה על סיפון הספינה, שהביא אותם אל היבשת. הנוסע הסמוי מנסה להרוג את טינטין, אשר ניצל בעזרת קופים שזרקו קוקסים על הנוסע.

לאחר 3 ימים, אריה כמעט מצליח להרוג את טינטין אך שלגי מציל אותו. על ידי כל ילידי השבט מעריצים אותם, רופא האליל, באבארום מוגנגה, מקנא בטינטין, ובעזרת הנוסע הסמוי הם מאשימים את טינטין שהרס את האליל הקדוש שלהם. הם נכלאים, אך קוקו משחרר אותם ומראה להם שהמכשף והנוסע הסמוי קשורים להריסות האליל. טינטין נהיה שוב כוכב בכפר, והילידים משתחווים אליו ואומרים "אדם לבן גדול מאוד! האם רוח טוב ... אדון לבן גדול גבר ג'וג'ו!".

זעמו של המכשף גורם למלחמה בין השבט שלהם באבארום כנגד השבט השכן, מהת'ובו, אשר מלכו מוביל התקפה על שבט הבאבארום. טינטין מצליח לגרום להפסקת אש, ואז השבט השכן גם מעריץ אותו. המכשף והנוסע מנסים להרוג את טינטין שוב פעם אך לשווא. בסופו של דבר הנוסע וטינטין נלחמים על פני מפל המים, והנוסע נופל ונאכל על ידי תנינים.

טינטין מבין שאל קפונה הורה להרוג את טינטין בגלל חששו שטינטין יתערב במכרה יהלומים שלו. טינטין קורא למשטרה והם עוצרים את מבריחי היהלומים, אחר-כך טינטין צילם סרט תעודי בסוואנה, ובסרט הוא הורג בופאלו בטענה שהפריע לשלגי. המשפחה של השור מעוניינת בטינטין, אך שני טייסים מצליחים להצילו, טינטין שוכח את ציוד הצילום שלו שם, ויליד משבט מהת'ובו מוצא את הציוד.

הביקורת על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולוניאליזם וגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לאיור בספר "טינטין בקונגו". האנשים השחורים מתוארים עם שפתיים עבות במיוחד, באופן נלעג, ללא חולצות ובבגדים בלויים. המלך שה"ארטילריה" שלו נהרסה מנתר בזעם באופן ילדותי.

קיימת ביקורת כלפי האופן הגזעני בו הרז'ה בחר להתייחס לתושבי קונגו בספר. הספר מתאר את תושבי קונגו השחורים כנבערים, טפשים, עצלנים וילדותיים. מעבר למלל מצוירות כל דמויות האנשים השחורים בסיפור באופן סטראוטיפי שכיום נחשב כפוגעני ביותר ובלתי תקין פוליטית.

בין השאר מתוארות בספר קריקטורות של אישה שחורה, הכורעת ומנשקת את רגליו של טינטין ואומרת באופן נלעג "אדם לבן הוא גדול". בקריקטורה אחרת אחד המלכים המקומיים, שאינו לובש חולצה, מגלה שהארטילריה שלו - העשויה מרובה מוזר היורה באמצעות הצתת פתיל בצידו האחורי - מתפוצצת בפניו. בתגובה הוא מנתר בזעם ילדותי, ומודיע שהוא בעצמו ינסה להרוג את טינטין, ניסיון שמסוכל בקלות אחר כך.

בשנות ה-2000 גברה הביקורת על הספר. גברה הטענה כי ילדים שייחשפו לספר, מבלי יכולת לסנן את הדברים, עלולים לפתח עמדות גזעניות. ב-2007 הגיש סטודנט יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו תביעה משפטית נגד הוצאת הספרים בדרישה להפסיק את הדפסת הספר ולהסירו מהמדפים. בית המשפט לא קיבל את התביעה, אולם בחלק גדול מחנויות הספרים באירופה הועבר הספר ממדף ספרי הילדים וממדף ספרי הקומיקס, למדף החומר למבוגרים, על מנת למנוע חשיפה לא מבוקרת של ילדים אליו.

המתנגדים לביקורת על הספר מציינים כי הוא נכתב בתקופה בה היו עמדות גזעניות אלה מקובלות. הטענה היא כי בספרי לימוד בבלגיה ובאירופה בכלל, עוד ניתן היה למצוא עד שנות ה-60, משפטים בעיתונות ובספרי לימוד, כדוגמת "ההתפתחות האינטלקטואלית של הילד השחור איטית ומסתיימת בשלב מוקדם", או "כושים הם עצלנים, חסרי סקרנות או עניין בלמידה, וחסרי חוש מוסרי", כך שהספר נכתב באווירה בה היו דברים אלה מקובלים.[1][2]

בהמשך סדרת הספרים, הרז'ה מציג התייחסות אחרת לגזענות. בספר הלוטוס הכחול, הרז'ה מציג את סבלם של הסינים תחת הכיבוש היפני, כאשר טינטין משמש כמושיע של הילידים כנגד הזרים. ספר אחר בסדרה, תעלומת תכשיטי הזמרת, מוקדש למאבק בגזענות, כשהרז'ה יוצא נגד שנאת צוענים.

היחס בספר לבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת אחרת על הספר היא בנוגע לאופן בו מתואר היחס לבעלי חיים בשטחי הבר האפריקאים. טינטין עצמו לוקח חלק בירי והמתה של מספר אנטילופות, כאשר הוא מנסה לצוד אחת לצורך מזון. כמו כן הוא הורג קוף על מנת לפשוט את עורו, פוצע במכוון פיל, רוגם באבנים בופאלו ומפוצץ קרנף באמצעות דינמיט. הרז'ה עצמו הרגיש אשמה על היחס לבעלי חיים המתואר בספר זה, ובספר הסיגרים של פרעה (1934) הוא יצר תמונת מצב הפוכה. שם טינטין מתיידד עם עדר פילים החיים בג'ונגל ההודי, והוא משמש כרופא שלהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]