טינטין בקונגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טינטין בקונגו
TinTin Congo.jpg
עטיפת הספר באנגלית
מחבר הרז'ה
שם בשפת המקור Tintin au Congo
שפת המקור צרפתית
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
שנת הוצאה 1931
סוגה קומיקס
מספר עמודים 62
סדרת ספרים טינטין
ספר קודם טינטין בארץ הסובייטים
הספר הבא טינטין באמריקה

טינטין בקונגוצרפתית: Tintin au Congo) הוא הספר השני בסדרת הקומיקס "טינטין" אשר נכתב ואוייר על ידי הסופר והצייר הבלגי הרז'ה. רצועות הקומיקס של עלילת הספר הוצגו לראשונה במהלך שנת 1931 בשחור לבן. הספר לא תורגם לעברית. הספר ספג ביקורת נוקבת כספר גזעני.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנער והכתב הבלגי טינטין, וכלבו הנאמן שלג נוסעים לקונגו. שם הזוג מתקבל בהערצה על ידי הילידים, טינטין שוכר למסעו נער אפריקאי בשם קוקו. טינטין מציל את שלג מתנין, לקראת הפגישה שלהם עם הנוסע הסמוי שהיה על סיפון הספינה, שהביא אותם אל היבשת. הנוסע הסמוי מנסה להרוג את טינטין, אשר ניצל בעזרת הקופים שזרקו קוקוסים על הנוסע.

יום אחרי טינטין שלג וקוקו מתרסקים עם המכונית שלהם בתוך רכבת, שלאחר מכן הם מגיעים לכפר בשם באבארום. שם בורך על ידי המלך ושיתלווה אליו למצא הציד שלו יום אחרי, למחרת אריה כמעט מצליח להרוג את טינטין אך שלג מציל אותו. וכך הם מקבלים הערצה על ידי הילידים של השבט, הרופא\מכשף, באבארום מוגנגה מקנא בטינטין, ובעזרת הנוסע הסמוי הם מפלילם את טינטין על זה שהרס את האליל הקדוש שלהם. הם נכלאים אך קוקו משחרר אותם ומראה להם שהמכשף והנוסע הסמוי קשורים להריסת האליל. טינטין ניהיה שוב פעם כוכב בכפר, והילידים משתחווים אליו ואומרים "אדם לבן גדול מאוד! האם רוח טוב ... אדון לבן גדול גבר ג'וג'ו!".

זעמה של המכשף גורם למלחמה בין השבט שלהם באבארום כנגד השבט השכן, מהת'ובו, אשר המלך של השבט השכן מוביל התקפה על שבט באבארום. טינטין מצליח לגרום להפסקת אש, ואז השבט השכן גם מעריץ אותו. המכשף והנוסע מנסים להרוג את טינטין שוב פעם אך לשווא, טינטין ניצל. המכשף כמעט נהרג על ידי חנק, והונסע מנסה ללכוד את טינטין, ולבסופו של דבר הוא מתחפש למיסיונר קתולי, ואחרי זה הוא וטינטין נלחמים על פני מפלי המים, ואז הנוסע נופל ונאכל על ידי תנינים.

טינטין מבין שאל קפונה הורה שטינטין יהרג, לאל קפונה היה מפעל יהלומים באפריקה, והוא חשב שטינטין יצליח לסכל את המשימה שלו. טינטין קורא למשטרה והם עוצרים את מבריחי היהלומים, אחר-כך טינטין צילם סרט תעודי בסוואנה, ובסרט הרג בופאלו והוא אמר שהבופאלו הפריע לשלג. ואז המשפחה של השור רוצה את טינטין, אך שני טייסים הצליחו להציל את טינטין, טינטין שכח את ציוד הצילום שלו שם, ואז יליד אחד משבט מהת'ובו מצא את הציוד.

הביקורת על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולוניאליזם וגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Angry King in Tintin.jpg
דוגמה לאיור בספר "טינטין בקונגו". האנשים השחורים מתוארים עם שפתיים עבות במיוחד, באופן נלעג, ללא חולצות ובבגדים בלויים. המלך שה"ארטילריה" שלו נהרסה מנתר בזעם באופן ילדותי.

קיימת ביקורת כלפי האופן הגזעני בו הרז'ה בחר להתייחס לתושבי קונגו בספר "טינטין בקונגו". הספר מתאר את תושבי קונגו השחורים כנבערים, טפשים, עצלנים וילדותיים. מעבר למלל מצוירות כל דמויות האנשים השחורים בסיפור באופן סטראוטיפי שכיום נחשב כפוגעני ביותר ובלתי תקין פוליטית.

בין השאר מתוארות בספר קריקטורות של אישה שחורה, הכורעת ומנשקת את רגליו של טינטין ואומרת באופן נלעג "אדם לבן הוא גדול". בקריקטורה אחרת אחד המלכים המקומיים, שאינו לובש חולצה, מגלה שהארטילריה שלו - העשויה מרובה מוזר היורה באמצעות הצתת פתיל בצידו האחורי - מתפוצצת בפניו. בתגובה הוא מנתר בזעם ילדותי, ומודיע שהוא בעצמו ינסה להרוג את טינטין, ניסיון שמסוכל בקלות אחר כך.

בשנות ה-2000 גברה הביקורת על הספר. גברה הטענה כי ילדים שייחשפו לספר כיום, מבלי יכולת לסנן את הדברים כמבוגרים, עלולים לפתח עמדות גזעניות. בבלגיה הוגשה בשנת 2007 תביעה משפטית מצד סטודנט יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כנגד הוצאת הספרים בדרישה להפסיק את הדפסת הספר ולהסירו מהמדפים. בית המשפט לא קיבל את התביעה, אולם בחלק גדול מחנויות הספרים באירופה הועבר הספר ממדף ספרי הילדים וממדף ספרי הקומיקס, למדף החומר למבוגרים, על מנת למנוע חשיפה לא מבוקרת של ילדים אליו. עם זאת, הספר לא הורד מהמדפים.

המתנגדים לביקורת על הספר מציינים כי הוא נכתב בתקופה בה היו עמדות גזעניות אלה מקובלות. הטענה היא כי בספרי לימוד בבלגיה ובאירופה בכלל, עוד ניתן היה למצוא עד שנות ה-60, משפטים בעיתונות ובספרי לימוד, כדוגמת "ההתפתחות האינטלקטואלית של הילד השחור איטית ומסתיימת בשלב מוקדם", או "כושים הם עצלנים, חסרי סקרנות או עניין בלמידה, וחסרי חוש מוסרי". עד כמה שהדברים נשמעים כיום מטרידים, לא נוחים, וגזעניים, הטענה היא כי הספר נכתב באווירה בה היו דברים אלה מקובלים.‏[1][2]

בהמשך סדרת הספרים, ניכר שינוי בדעותיו של ארז'ה, והוא אינו מתייחס עוד לגזענות כלגטימית. בספר הלוטוס הכחול, ארז'ה מציג את סבלם של הסינים תחת הכיבוש היפני, כאשר טינטין משמש כמושיע של הילידים כנגד הזרים. ספר אחר בסדרה, תעלומת תכשיטי הזמרת, מוקדש למאבק בגזענות. שם יוצא ארז'ה כנגד שנאת צוענים.

היחס בספר לבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת על הספר "טינטין בקונגו" היא גם בנוגע לאופן בו מתואר היחס לבעלי חיים בשטחי הבר האפריקאים. טינטין עצמו לוקח חלק בירי והמתה של מספר אנטילופות, כאשר הוא מנסה לצוד אחת לצורך מזון. כמו כן הוא הורג קוף על מנת לפשוט את עורו, פוצע במכוון פיל, רוגם באבנים בופאלו ומפוצץ קרנף באמצעות דינמיט. ארז'ה עצמו הרגיש אשמה על היחס לבעלי חיים המתואר בספר זה, ובספר הסיגרים של פרעה (1934) הוא יצר תמונת מצב הפוכה. שם טינטין מתיידד עם עדר של פילים החיים בג'ונגל ההודי, והוא משמש כרופא שלהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]