טיסה 269 של One-Two-Go

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיסה 269 של One-Two-Go
One-Two-GO Airlines McDonnell Douglas MD-82.jpg
מטוס MD-82 בצבעי חברת One-Two-Go, זהה למטוס שהיה מעורב בתאונה
סיכום
תאריך 16 בספטמבר 2007
גורם טעויות אנוש
אתר שדה התעופה הבינלאומי של האי פוקט, תאילנד
מוצא בנגקוק
יעד האי פוקט
הרוגים 90
ניצולים 40
כלי טיס
סוג כלי הטיס מקדונל דאגלס MD-82
מפעיל חברת One-Two-Go
מספר זנב HS-OMG
נוסעים 123
אנשי צוות 7

טיסה 269 של One-Two-Go הייתה טיסת נוסעים מסחרית, שהייתה מעורבת בתאונה אווירית קטלנית בשדה התעופה הבינלאומי של האי פוקט שבתאילנד ב-16 בספטמבר 2007. בעת שניסה לנחות בשדה סטה המטוס שנשא את הטיסה לימין מסלול הנחיתה והתנגש בגדה שבצידו. גוף המטוס נשבר ופרצה בו שריפה.

בתאונה נספו 90 מתוך 130 איש שהיו על סיפון המטוס. בין הניספים היו גם שמונה תיירים מישראל. בחקירת האירוע נקבע כי התאונה נגרמה עקב טעויות אנוש מצדם של טייסי המטוס.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 269 הופעלה על ידי חברת התעופה One-Two-Go. הייתה זו חברת תעופה מטיפוס Low Cost שבבעלות חברת אוריינט תאי איירליינס. היא החלה לפעול בשנת 2003 ובסיס הפעולה שלה היה בנמל התעופה הבינלאומי דון מואנג בבנגקוק. המטוס שנשא את הטיסה היה מדגם MD-82 מתוצרת חברת מקדונל דאגלס.‏[1]

המטוס נשא 123 נוסעים ושבעה אנשי צוות. הוא המריא מנמל התעופה דון מואנג בבנגקוק בשעה 14:30 (לפי השעון המקומי) ונועד לנחות בפוקט בשעה 15:50.

המטוס ניגש לנחיתה על המסלול בשדה התעופה של פוקט בכיוון ממזרח למערב, בתנאי מזג אוויר קשים - גשם כבד ורוחות. נראה כי תוך כדי תהליך הנחיתה ניסו הטייסים לבטל אותה ולנסוק על מנת לבצע הקפה נוספת ולנסות שוב לנחות. מיד לאחר שהטייסים החלו להרים את חרטום המטוס כדי לנסוק מתהליך הנחיתה סטה המטוס לימין המסלול, כנראה בעקבות משב רוח חזק מן הצד (תופעה המכונה "גזירת רוח" (Wind Shear))‏.‏[2] הוא התנגש בגדת המסלול הצפונית, שעליה צמחו עצים ושיחים. כתוצאה מן ההתנגשות נשבר גוף המטוס לשניים, כמעט מיד פרצה בו שריפה, והוא נהרס כליל.

בין 90 הניספים בתאונה היו ככל הידוע חמישה מאנשי צוות המטוס ובהם גם שני הטייסים. כמחצית הניספים באסון היו אזרחי תאילנד. יתר הניספים היו אזרחי לפחות עשר מדינות אחרות. שמונה מן הניספים היו אזרחי ישראל – שש נשים ושני גברים.

26 מתוך 40 ניצולי התאונה נפצעו פצעים קשים, והיתר נפצעו קל. הפצועים הובאו לשלושה בתי חולים באי פוקט.

לשם זיהוי הניספים בתאונה הגיעו לשדה התעופה נציגי מדינות שונות. מישראל הגיעה משלחת ובה מומחי זיהוי פלילי של משטרת ישראל, פתולוג, אנשי מגן דוד אדום וזק"א. אנשיה זיהו את הניספים הישראלים.

דו"חות חקירת התאונה והמלצותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאונה נחקרה על ידי הוועדה לחקירת תאונות מטוסים של תאילנד (AAIC)‏‏[3]. דו"ח הבינים והדו"ח הסופי על התאונה‏[4] שפרסמה הטילו את מרבית האחריות לתאונה על טייסי המטוס.

הדו"חות קבעו כי:

  • טייסי המטוס לא מילאו אחר נוהל הפעולה הקבוע לביצוע גישה יציבה לנחיתה, לביטול הנחיתה, לביצוע הקפה סביב שדה התעופה ולהתמודדות עם מצב חירום ;
  • הטייסים לא הגבירו את מהירות המטוס ולא נסקו כנדרש לצורך יציאה מתהליך הנחיתה וביצוע הקפה נוספת.
  • התיאום בין שני הטייסים לא היה מספיק ;
  • הטייסים נמצאו במצב של מתח ותשישות לאחר שלא זכו למנוחה מספקת ;
  • אירע שינוי פתאומי בתנאי מזג האוויר בשדה התעופה בעת הנחיתה, אשר הטייסים הגיבו אליו באופן לקוי.

דו"חות החקירה כללו המלצות שונות:

  • לחברת One-Two-Go שהפעילה את הטיסה הומלץ לשפר את אימוני הטייסים שלה, בפרט בנוגע למצבי חירום. כמו כן הומלץ לה בין השאר לשפר את הפיקוח שלה על משכי הפעולה של הטייסים על מנת שלא יעלו על המותר וכן לשפר את מערכת ניהול הבטיחות שלה ;
  • לחברה הממשלתית המפעילה את שדות התעופה בתאילנד הומלץ לשפר את המסלול בשדה התעופה של פוקט, לסלול דרכי גישה נוספות ליד המסלול על מנת לשפר את היכולת של שירותי החירום בנמל להגיע לכל מקום בו, ולקיים אימונים ותרגילים של שירותים אלו שיבטיחו את פעולתם היעילה במצבי חירום ;
  • רשות התעופה האזרחית של תאילנד נקראה לפקח על שיפור הבטיחות של חברת One-Two-Go, לשפר את הפיקוח על פקחי הטיסה, וכן לשפר את התחזוקה בכל שדות התעופה של מערכות ההתראה מפני גזירת רוח (אשר עלה חשד כי הן לא פעלו כראוי בשדה התעופה של פוקט בעת התאונה).

בשנת 2009 צירף האיחוד האירופי את חברת One-Two-Go לרשימת חברות התעופה, שעליהן נאסר לטוס במרחב האווירי שלו בשל ספק שהוטל בבטיחות טיסותיהן. כיון שהחברה עורכת רק טיסות פנים בתאילנד, אין להחלטה זו משמעות מעשית ישירה.

קואורדינטות: 8°06′48″N 98°19′01″E / 8.113333°N 98.316944°E / 8.113333; 98.316944

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מטוס זה נמצא (מ-1983) בבעלות חברת TWA ובהמשך היה בבעלות חברת אמריקן איירליינס בטרם נמכר לחברת One-Two-Go. ‏
  2. ^ להרחבה ראו http://en.wikipedia.org/wiki/Windshear. ‏
  3. ^ ‏ Aircraft Accident Investigation Committee. ‏
  4. ^ הדו"ח הסופי פורסם ביוני 2009. ‏