טיסה 5390 של בריטיש איירווייז

טיסה 5390 של בריטיש איירווייז
מטוס מדגם BAC 1-11 של חברת בריטיש איירווייז, זהה למטוס שהיה מעורב בתאונה
מטוס מדגם BAC 1-11 של חברת בריטיש איירווייז,
זהה למטוס שהיה מעורב בתאונה
תאריך 10 ביוני 1990
מיקום מעל דידקוט, אוקספורדשייר
גורם רשלנות בהרכבת חלון בתא הטייס
קואורדינטות 51°36′21″N 1°14′27″W / 51.605833333333°N 1.2408333333333°W / 51.605833333333; -1.2408333333333
הרוגים 0
פצועים 2
ניצולים 87
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס BAC 1-11
מוצא ברמינגהאם, בריטניה
יעד מאלגה, ספרד
מפעיל בריטיש איירווייז
נוסעים 81
אנשי צוות 6
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיסה 5390 של בריטיש איירווייז הייתה טיסת נוסעים מסחרית שהייתה מעורבת בתקרית אווירית חמורה בשמי דרום בריטניה ב-10 ביוני 1990. בעת שהמטוס צבר גובה לאחר ההמראה גרם לחץ האוויר בתוכו לחלון בתא הטייס שהורכב בצורה פגומה להינתק מגוף המטוס, ועקב כך נשאב קברניט המטוס החוצה דרך הפתח שנפער ונותר תלוי כשמרבית גופו מחוץ למטוס. טייס המשנה הצליח להנחית את המטוס בשלום ללא אבדות בנפש.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 5390 יצאה מנמל התעופה של ברמינגהאם שבבריטניה בשעה 07:20 במטוס מדגם BAC 1-11, כשיעדה מאלגה שבספרד. על המטוס נמצאו 87 איש - 81 נוסעים, שני טייסים וארבעה דיילים. הטייסים היו הקברניט טים לנקסטר (Tim Lancaster) וטייס המשנה אליסטר אצ'יסון (Alastair Atchison), בעלי ניסיון של 11,050 ו-7,500 שעות טיסה בהתאמה. לאחר ההמראה שאותה ניהל טייס המשנה אצ'יסון עבר המטוס לנסיקה בשליטתו של הקברניט לנקסטר. הטייסים שחררו את חגורות הכתפיים שלהם ולנקסטר שחרר גם את חגורת המותניים שלו.

בשעה 07:33 הגיע המטוס לגובה של 5,250 מטרים מעל דידקוט שבאוקספורדשייר. אז נשמע לפתע קול נפץ חזק וחלל המטוס התמלא בערפל של אדי מים בעקבות ירידת לחץ בהתפוצצות (Explosive Decompression) שאירעה בו. החלון השמאלי בתא הטייסים, בסמוך למושב הקברניט, ניתק מגוף המטוס. זרם האוויר שפרץ החוצה דרך הפתח הפעור זרק את הקברניט לנקסטר מכסאו דרך הפתח ואל מחוץ למטוס. רגליו נתפסו בהגה המטוס, כך שהוא נותר כשמחצית גופו העליונה מחוץ למטוס ורגליו בתוכו, חשוף לאוויר העני בחמצן, לטמפרטורה הנמוכה ולזרם האוויר החזק סביב המטוס, שטס במהירות של 550 קילומטרים לשעה. דלת תא הטייסים הועפה ממקומה ופגעה בלוח בקרת הניווט והרדיו. ניירות וחפצים שונים החלו להישאב מתא הנוסעים לעבר תא הטייס.

הדייל נייג'ל אוגדן מיהר לתוך תא הטייסים ותפס בחגורתו של לנקסטר לבל יישאב כולו מחוץ למטוס. הדיילים האחרים החלו להרגיע את הנוסעים ולהפעיל נוהלי חירום. טייס המשנה אצ'יסון השתלט על המטוס, החל בהנמכת חירום כדי להביא את המטוס לגובה שבו האוויר עשיר יותר בחמצן ושידר קריאת מצוקה לבקרת הקרקע, אך התקשה לשמוע את התשובה ברדיו בשל הרעש של זרם האוויר ששטף דרך התא.

הדייל אוגדן שאחז בקברניט החל לסבול מחבלות, כויות קור ותשישות והוחלף על ידי שני דיילים אחרים. הצוות יכול היה לראות את לנקסטר כשפניו נחבטים אל חלון הצד של תא הטייסים. עיניו היו פקוחות אך לא מצמצו ולכן הם סברו כי הוא מת. בכל זאת ציווה אצ'יסון על הצוות לא לשחרר את האחיזה בלנקסטר לבל יישאב גופו לתוך המנוע השמאלי של המטוס ויגרום להשתתקותו.[1]

בהמשך קיבל אצ'יסון אישור לנחות בנמל התעופה של סאות'המפטון והנחית את המטוס שם בשעה 07:55. אנשי שירותי ההצלה אספו את הקברניט לנקסטר והנוסעים הורדו מהמטוס.

לאחר התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייס לנקסטר נשאר בחיים למרות התנאים הקיצוניים שאליהם נחשף ואף סבל מפציעות קלות יחסית - שברים ביד ימין, בשורש כף יד ימין ובאגודל שמאל, כוויות קור, חבלות והלם. הוא אושפז בבית חולים, ולאחר פחות מחמישה חודשים שב לעבודה כטייס. הדייל אוגדן סבל מנקע בכתף ומכוויות קור. לא היו נפגעים נוספים.

לטייס המשנה אצ'יסון, לדייל אוגדן ולאחת הדיילות הוענק ציון לשבח מטעם המלכה על פעולתם. לאצ'יסון הוענק גם אות פולריס - אות הצטיינות לאנשי צוות אוויר על התמודדות עם מצבי חירום, הניתן מטעם הפדרציה הבינלאומית של איגודי הטייסים המסחריים.

חקירת התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאונה נחקרה על ידי הענף לחקירת תאונות אוויריות (AAIB) של משרד התחבורה הבריטי. החוקרים בדקו את החלון שהועף ממקומו, אשר נמצא על הקרקע בדידקוט. הם גילו שהוא הוחלף והותקן במקומו 27 שעות לפני הטיסה, אך פגמים נפלו במידות כל אחד מתשעים הברגים שהחזיקו את מסגרת החלון למקומה: 84 מהם היו בעלי קוטר קטן ב-0.66 מילימטרים מהדרוש, ויתר השישה היו קצרים ב-2.5 מילימטרים מהדרוש. התברר שהחלון אותו החליף החלון שהועף הותקן במקומו באמצעות ברגים לא מתאימים, ועובד התחזוקה שהחליף את החלון בחר במקומם ברגים אחרים "לפי העין" ולא על פי האמור במדריך התחזוקה של המטוס. לאחר שהמטוס המריא ונסק עלה בהדרגה הפרש הלחץ בין פנים המטוס (שהיה מדוחס) לבין האוויר הדליל שמחוץ לו, עד שהחלון נכנע להפרש זה והועף. בכך נחשף גם פגם תכנוני של מטוס ה-BAC 1-11 - החלון היה מותקן על צידו החיצוני של גוף המטוס במקום על צידו הפנימי. בכך נמנע מלחץ האוויר הפנימי להדק את החלון למקומו והברגים שבהם נקבע למקומו נחשפו לעומס גדול מהמתוכנן.

מלבד הפגם בפעולת איש האחזקה שהתקין את החלון במקומו באמצעות הברגים הפגומים מצאו החוקרים פגם בנוהלי התחזוקה של בריטיש איירווייז, שלא הצריכו ביקורת של מפקח על עבודה בטיחותית קריטית זו. נמצא שגם הנהלת שדה התעופה בברמינגהאם כשלה באי פיקוח נאות על עבודת התחזוקה במטוס. החקירה הניבה שורה של המלצות בטיחותיות לבריטיש איירוייז ולרשות התעופה האזרחית של בריטניה.

אירוע התאונה נסקר במסגרת פרק בסדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית תעופה בחקירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדגם מטוס זה שני מנועים, הקבועים משני צידי זנבו.