טיסה 593 של אירופלוט
 | |
| הדמיה של טיסת אארופלוט 593 | |
| תאריך | 23 במרץ 1994 |
|---|---|
| מיקום | סיביר, רוסיה |
| גורם | שגיאת טייס, אחיזה של קטין לא מאומן בהגאים. |
| קואורדינטות | 53°18′03″N 88°08′59″E / 53.300833333333°N 88.149722222222°E |
| הרוגים | 75 |
| פצועים |
0  |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | איירבוס A310-300 |
| מספר זנב | F-OGQS |
| מוצא | שרמטייבו, מוסקבה |
| יעד | קאי טק, הונג קונג |
| מפעיל | אארופלוט |
| נוסעים | 63 |
| אנשי צוות | 12 |
 | |
  | |
טיסה 593 של חברת התעופה אירופלוט התרסקה ב-23 במרץ 1994 על גבעה בסיביר. כל 75 הנוסעים וצוות המטוס נהרגו. המטוס בטיסה זו, מדגם איירבוס A310-308, היה בדרכו מנמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו במוסקבה אל נמל התעופה הבינלאומי קאי טק בהונג קונג. הקופסה השחורה של המטוס נמצאה ומניתוח המידע שהוקלט בתא הטייס עלה כי בנו בן ה-15 של הטייס אחז בהגאים בזמן ההתרסקות.
האירועים שהובילו לתאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מניתוח נתוני הטיסה עלה כי בעת התאונה האווירית המטוס פנה לפתע ימינה, נסק במהירות ואז צלל בחדות מטה.
על פי הקלטות שמע מתא הטייס, התברר כי ילדיו של הטייס, יארוסלאב קודרינסקי, שהו בתא הטייס בעת התאונה. כפי שמשתמע, קודרינסקי הציע לילדיו לשבת מאחורי ההגאים. ראשונה לשבת מאחורי ההגה הייתה הבת. קודרינסקי כיוון את הטייס האוטומטי כך שהמטוס יסטה וכך יצר את הרושם כאילו בתו היא זו שמכוונת את המטוס, למרות שלמעשה לא הייתה לה שום שליטה עליו. אחריה התיישב בכיסא הטייס בנו אלדר. שלא כמו אחותו, אלדר למעשה הפעיל כוח על ההגה. בכך, הפעיל הבן בלא יודעין תכונה של מערכת הטייס האוטומטי ב-A-310 שרוב הטייסים באותה התקופה לא ידעו על קיומה: ביצוע היגוי מנוגד למה שהוגדר לטייס האוטומטי במשך יותר מ-30 שניות שגורם לניתוק חלקי של המערכת.
מערכת הטייס האוטומטי החליפה את השליטה במאזנת המטוס לשליטה ידנית, בעוד שהיא המשיכה לשלוט ביתר הגאי המטוס. הפעלת תכונה זו של מערכת הטייס האוטומטי לא הפעילה התרעה קולית, ונורת חיווי שכן נדלקה ככל הנראה נעלמה מעיני הצוות. הראשון שהבחין בבעיה היה אלדר ששם לב לכך שהמטוס נוטה ימינה. זמן קצר לאחר מכן, הסמן של נתיב הטיסה השתנה והראה שהם היו בהקפת המתנה (מצב שבו נמצא מטוס עד שניתן לו אישור נחיתה ועד לרגע זה הוא חג במעגלים). הדבר בלבל את הטייסים למשך 9 שניות.
לאחר מכן, סטה המטוס ימינה בלמעלה מ-45 מעלות, זווית גדולה מהזווית המרבית שבה הוא מתוכנן לפנות בתנאים רגילים. הסטייה גרמה לעליית כוח הג'י על הטייסים ועל הצוות כך שגופם שקל ככפליים ממשקלם הרגיל, מה שמנע את הגעת הקברניט חזרה לכיסאו. המערכות האחרות של הטייס האוטומטי ניסו לפצות על סטיית המטוס בזה שהכניסו את המטוס לעלייה כמעט אנכית, מה שכמעט הוביל את המטוס למצב של הזדקרות. טייס המשנה ואלדר הצליחו לגרום למטוס לצלול, וכך ירדו כוחות הג'י שהופעלו על הטייסים ויארוסלאב יכול היה לקחת בחזרה את השליטה על המטוס. למרות שהוא וטייס המשנה שלו הצליחו לאזן את המטוס, הגובה הנמוך שבו היו הוביל להתרסקותם.
הליך מתקן שהטייסים לא היו מודעים לו במטוס מדגם A310, היה שאילו הם לא היו נוגעים בהגאים בזמן ההזדקרות, המערכות האוטומטיות של המטוס היו נוטלות שליטה ומתקנות לבד את המצב, כך שהמטוס לא היה מתרסק.
מספר הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברות תעופה נוהגות בדרך כלל לשנות את מספר הטיסה של טיסות שהיו מעורבות בתאונות קטלניות, אולם אארופלוט המשיכה להשתמש במספר הטיסה 593 בקו השירות מוסקבה-הונג-קונג עד תחילת שנת 2006.
כיום, הטיסות בין מוסקבה להונג קונג המבוצעות על ידי החברה, משתמשות במספר הטיסה 218, ומופעלות הן במטוס האיירבוס A330 והן במטוס הבואינג B77W
נתיב זה הופסק בתחילת שנת 2020 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה[1]
אסון תעופה זה סוקר ב"תעופה בחקירה", סדרת טלוויזיה דוקומנטרית קנדית שמשודרת בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, תחת הכינוי "ילד בתא הטייס".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 593 של אירופלוט, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Coronavirus: Aeroflot reduces flights to mainland China and Hong Kong, Business Traveller (באנגלית בריטית)