טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס
 | |
| הדמיה של המטוס פוגע במים | |
| תאריך | 23 בנובמבר 1996 |
|---|---|
| מיקום | בסמוך לחוף האי גרנד קומור, קומורו |
| גורם | הדלק אזל בעקבות חטיפת המטוס |
| קואורדינטות | 11°22′22″S 43°18′25″E / 11.372777777778°S 43.306944444444°E |
| הרוגים | 125 |
| פצועים |
50  |
| ניצולים | 50 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 767 |
| מספר זנב | ET-AIZ |
| מוצא | נמל התעופה במומבאי, הודו |
| יעד | נמל התעופה ג'ומו קנייטה, ניירובי, קניה |
| מפעיל | אתיופיאן איירליינס |
| נוסעים | 163 |
| אנשי צוות | 12 |
|
(למפת קומורו רגילה) | |
  | |
טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס נחטפה בשעות הבוקר של יום שבת, 23 בנובמבר 1996, כשהייתה בדרכה מנחיתת ביניים בנמל התעופה של אדיס אבבה, אתיופיה, לעצירת ביניים נוספת בנמל התעופה בניירובי, קניה. שלושת החוטפים דרשו לשנות את היעד לאוסטרליה, אך במטוס לא היה די דלק לטיסה כה ארוכה והוא התרסק תוך כדי נחיתת חירום באוקיינוס ההודי, בסמוך לחוף האי גרנד קומור בקומורו. 125 מתוך 175 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. במטוס היו שמונה ישראלים ושבעה מהם נספו[1].
החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הלילה המאוחרות של יום שישי, 22 בנובמבר, המריאה טיסה 961 מנמל התעופה במומבאי בדרכה לנמל התעופה באביג'ן, בירת חוף השנהב. בדרך נקבעו למטוס הבואינג 767-260 שלוש עצירות ביניים, באתיופיה, בקניה וברפובליקה של קונגו. בשעות הבוקר עצרה הטיסה בנמל התעופה של אדיס אבבה ושם עלו נוסעים נוספים, ביניהם גם שלושת החוטפים.
בסביבות השעה 12:00 בצהריים, עם הכניסה למרחב האווירי של קניה, פרצו החוטפים אלמיהו בקלי בליינה, מתיאס סולומון בליי וסולטאן עלי חוסיין לתא הטייס והודיעו לטייס לאול אבאטה כי יפוצצו את המטוס באוויר באמצעות רימון יד אם לא יענה לדרישותיהם. למרות שבפועל היו שלושה בלבד, הם טענו כי הם 11 אסירים משוחררים מהכלא האתיופי המבקשים מקלט מדיני במדינה אחרת.
החוטפים דרשו מהטייס לפנות לכיוון אוסטרליה, וסירבו להאמין לו כשאמר שאין לו די דלק להגיע אפילו לשליש הדרך. למרות דרישתם טס אבאטה לאורך חופי אפריקה, אך כשראו זאת החוטפים הם אילצו אותו לפנות מזרחה. הטייס, שידע כי המטוס צפוי להתרסק בדרך, החליט להערים עליהם ופנה לכיוון ארכיפלג קומורו, השוכן בין מדגסקר לבין אפריקה.
ההתרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסמוך לאיי קומורו החל הדלק לאזול, ומשהחוטפים לא שעו לאזהרותיו החל הטייס להסתובב במעגלים במטרה לנחות בסופו של דבר באיים. לאחר דקות ספורות ניצב המחוג במד הדלק קרוב מאוד לאפס, והנוסעים קיבלו הוראה לחגור את החגורות ולהתכופף. כמה מהם החליטו לנפח עצמאית את חליפות ההצלה, מה שעלה בחייהם.
משהבין הטייס כי לא יוכל לנחות באיי קומורו הוא החליט לנחות בים, במים לא עמוקים, במהירות המינימלית האפשרית. בשלב מסוים קרס אחד המנועים, ובשל כשל בכמה מהמערכות ההידראוליות במטוס נאלץ אבאטה לבצע את הנחיתה במהירות של כ-320 קילומטרים בשעה. הוא החל להנמיך אט-אט, כשכ-30 מטר מעל למים נטה המטוס לשמאל והכנף השמאלית פגעה בעוצמה אדירה במים והתרסקה. זמן קצר לאחר מכן נשבר המטוס לשניים והחלק המרכזי שלו התהפך.
רוב הנוסעים שישבו במרכז המטוס והיו חגורים מצאו את עצמם בתוך המים, כמעט בלא יכולת להיחלץ, ורובם נהרגו. מרבית הניצולים (50 בסך הכל) ישבו בחלקו הקדמי או האחורי של המטוס, והם הספיקו לנפח את חליפות ההצלה בתזמון מדויק ולהיחלץ מהמים. כך גם הטייס אבאטה וכמה מאנשי הצוות.
באופן נדיר, כל רגעי ההתרסקות תועדו במצלמת וידאו על ידי בני זוג שהיו בירח דבש בסמוך, והסרט נמכר בעשרות אלפי דולרים לשידור טלוויזיוני. הטייסים זכו לתשבחות רבות על כך שהצליחו לנחות במים, ושניהם המשיכו לעבוד באתיופיאן איירליינס גם לאחר מכן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי חיימוביץ, גיהנום בגן עדן: הרגע בו הים טרף 125 נוסעים ושמונה ישראלים, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2021
- Final Incident Report (Archive) - Ethiopian Civil Aviation Authority - Includes list of passengers, surviving and deceased
- תיק החטיפה והיסטוריית המטוס של טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ליטל לוין, היום לפני / 24.11.1996 / חיפוש אחרי נעדרי התרסקות מטוס אתיופי, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2011