טיפולי פוריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיפולי פוריות (מכונה בלעז גם Assisted reproductive therapy‏ או ART), אלו טיפולים רפואיים הניתנים לאחר אבחנה של עקרות ובירור הסיבה לאי הפריון. טיפולים אלה יכולים לכלול, בין השאר מתן תרופות המכילות הורמונים להגברת או יצירת ביוץ וטכניקות פולשניות כדוגמת שאיבת ביציות והפריה חוץ גופית.

טיפול באי פריון של הגבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנם אופציות טיפול מתקדמות יותר לבעיות פוריות אצל הגבר והן נעות בין טיפול צנתורי לשיפור ייצור תאי הזרע, דרך ניתוח להחדרת סלילים. כיום, רק במקרים נדירים ביותר, זקוק הזוג לתרומת זרע

במידה ומדובר בחומרה קלה, הטיפול מתחיל בהזרעה - IUI- intrauterine insemination. טרם ביצוע ההזרעה, נוזל הזרע ובתוכו תאי הזרע נבדקים ועוברים השבחה. הווה אומר, בחירת הזרעונים בעלי התנועתיות הטובה ביותר, ריכוז הזרע והוצאת נוזל הזרע עצמו והשארת הזרעונים. לאחר מכן הזרע מוחדר בתוך צינורית לתוך הרחם, דרך צוואר הרחם.

במידה וקיימת בעיית פריון בינונית עד קשה אצל הגבר, כך שאיכות הזרע, כמותו ותנועתו ירודות, ניתן לבצע צנתור דו צדדי המשפר את כניסת החמצן אל האשך ומעודד את ייצור הזרע התקין. דבר זה מחדש את ייצור התאים ומשפר את כמותם ואיכותם. במקרים קשים במיוחד, בהם השיפור בכמות ייצור תאי הזרע מוגדל, ניתן לבחור בטכניקת ICSI, בה נבחר זרע באופן יחידני והוא מוכנס לתוך הביצית בתנאי מעבדה. את הזרע ניתן להשיג על ידי שאיבה מהאפידידימיס או מהאשך (TESA).

אינדיקציות לביצוע ICSI כוללות מספר נמוך של תאי זרע ומורפולוגיה ירודה, כישלון טיפול בהפריית מבחנה רגילה (שבה מושמים הזרעונים ליד הביצית בתנאי מעבדה ואחד מהזרעונים מפרה אותה), ובעיות בתהליך ייצור הזרע המביאות לפריון נמוך.

הערכה ראשונית לסוג בעיית הפריון ממנה סובל הגבר יכולה להוביל לטיפול הנכון. הערכה זו כוללת בדיקת פרופיל הורמונלי של FSH, LH, טסטוסטרון ופרולקטין על מנת להבחין בין בעיה חסימתית, בעיה הקשורה לפגם באשכים ובעיה משנית הנובעת מההיפופיזה או מההיפותלמוס.

  • בעיות חסימתיות: מטופלות על ידי שאיבת זרע מהאשך בטכניקות שהוזכרו לעיל.
  • בעיות הקשורות לשפיכה רטרוגרדית: יכולות להיות מטופלות על ידי מתן תרופות מסוג alpha sympathomimetics או איסוף שתן הכולל זרעונים וצנטריפוגציה שלו לצורך הזרעתם.
  • היפוגונדיזם ראשוני: קשור לרוב בתסמונת קליינפלטר ויש לערוך קריוטיפ לצורך אישוש האבחנה. *היפוגונזידם משני: כלומר ממקור עליון יותר, יכול לנבוע כתוצאה מתסמונת קלמן או מפרולקטינומה למשל. מרבית הפרולקטינומות מגיבות לטיפול תרופתי.
  • וריקוצלה: הסיבה המרכזית לאי פוריות הגבר. תופעה של ליקוי וורידי הבטן התחתונה המוביל לתקלה באספקת החמצן לאשכים. חוסר החמצן פוגע בתהליך ייצור תאי הזרע. התיקון מתבצע בעזרת צנתור דו צדדי לשיפור כניסת החמצן לאשכים.

טיפול באי פריון כתוצאה מבעיית ביוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בבעיית פריון הנובעת מבעיה בביוץ קשור לגורמים שונים, ביניהם גיל המטופלת. לרוב, מקובל להתחיל באיקקלומין, להמשיך במתן גונדוטרופינים ובמידת הצורך בהפריית מבחנה. במידה וקיימת אי ספיקה שחלתית או מנופאוזה מוקדמת, יש לפנות לתרומת ביצית.

תרופת הבחירה לנשים שהן מתחת לגיל 36 כיום הינה איקקלומין (כאשר האישה אינה מבייצת). תרופה זו פועלת במנגנון של חסימת ההיזון השלילי של אסטרדיול על ההיפותלמוס וההיפופיזה, ומביאה לעליה ברמות FSH (ההורמון מייצר הזקיק) ובדרך זו להגברת הביוץ. מתן איקקלומין הינו לרוב ביום ה-3 עד ה-5 של הווסת, למשך 5 ימים עוקבים, במינון של 50 מ"ג, כאשר בקירוב 50% מן המטופלות יבייצו בעקבות הטיפול, וכ-25% נוספות יזדקקו להגדלת המינון מ- 50 מ"ג ל- 75 מ"ג. מקובל לנסות ולטפל באיקקלומין כ-3-4 מחזורי טיפול (ולעתים אף 6). תופעות הלוואי של התרופה כוללות גלי חום, תנודתיות במצב הרוח, הסמקה ושינויי ראייה. מרבית תופעות הלוואי הן קלות ונעלמות לאחר השימוש.

במידה ולא הושג הריון לאחר טיפול באיקקלומין, יש לבחון טיפול באמצעות גונדוטרופינים אשר גורמים לביוץ שחלתי. גונדוטרופינים כוללים FSH ו-LH, או FSH רקומביננטי, והם ניתנים בצורה של הזרקות לתוך השריר או לתת-עור. בשל החשש מהריון מרובה עוברים או מתסמונת גירוי יתר שחלתי, יש לעקוב אחר התפתחות הזקיקים כאשר ניתנים גונדוטרופינים. זאת על ידי אולטראסאונד ומעקב אחר רמות האסטרדיול. על מנת לחקות את ה-LH-surge, ניתן HCG (אוביטרל) כדי לגרות את הביוץ עצמו. הריון מושג במצטבר בכ-45%-90% מהמקרים תוך 3-4 מחזורי טיפול בגונדוטרופינים.

במידה והריון לא מושג גם לאחר טיפול בגונדוטרופינים, יש לשקול הפריית מבחנה. בהפריית מבחנה, ניתנים מינונים גבוהים יחסית של FSH, כאשר יש מעקב באולטראסאונד אחר מספר הזקיקים המובילים. לאחר מכן נעשית שאיבת ביציות מתוך הזקיקים תחת מעקב אולטראסאונד ובהרדמה מלאה. ביציות אלו נמצאות בתנאי מעבדה יחד עם תאי הזרע לצורך הפריה, לחלופין ניתן להשתמש בטכניקת ICSI במידה ופרופיל הזרע ירוד.

טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מהאגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידבקויות אגניות הנגרמות בשל אנדומטריוזיס או חסימת החצוצרות כתוצאה מדלקת בחצוצרות, אלו שתיים מהסיבות הנפוצות לבעיות פריון אצל בני זוג. במקרים אלו יש לשקול הפריית מבחנה על מנת לעקוף את המחסום המכני. לעתים יש צורך בתיקון הפגם באופן כירורגי על מנת להגדיל את הסיכוי להריון תקין, כמו למשל ניתוח להסרת אנדומטריוזיס.

טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מצוואר הרחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריר צוואר הרחם במהלך הביוץ הוא גורם חשוב באשר ליכולת הזרע להפרות. במידה וקיימת בעיה בריר צוואר הרחם המובילה לפגיעה בשרידותו של הזרע, יש לשקול הזרעה ובכך לעקוף מחסום זה.

זכותו של העובד לטיפולי פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק עבודת נשים נקבע שעובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות רשאים להיעדר מעבודתם לשם כך, בהתאם לאישור רופא, ודין היעדרות זו הוא כדין היעדרות מחמת מחלה. בתקנות נקבע מספר ימי היעדרות מרבי בגין סיבה זו. החוק אוסר פיטורים של עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, במהלך הטיפולים ו-150 ימים לאחר מכן, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הם, לדעתו, בקשר עם טיפולי הפוריות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.