טיפול באמצעות בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Therapiehund.jpg

טיפול באמצעות בעלי-חיים או זואותרפיה, הוא שיטה בפסיכותרפיה ובריפוי בעיסוק, המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את בריאותו ואיכות-חייו של האדם המטופל.

טיפול באמצעות בעלי חיים מיועד לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם‏[1].

אוכלוסיות יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו מתאימה לטיפול בבני-אדם בעלי קשיים פיזיים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים.

טיפול באמצעות בעלי חיים יכול לסייע לאנשים בעלי תסמונות מתוך הספקטרום האוטיסטי ולהגביר את הקשר שלהם עם הסביבה החברתית‏[2].

קשר בין בעלי החיים והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים שנהנים לשחק עם כלב בבית הספר.

קיימת סימביוזה בין האדם לבעלי חיים שונים. מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבעלי חיים באה לידי ביטוי הן ביחסי גומלין מקריים והן בהקשר הטיפולי‏[3].

לבעלי החיים יש את היכולת להגביר את הרווחה הרגשית והפיזית של האדם‏[2]. חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ולימפוציטים המתגברים את מערכת החיסון[3].

גידול בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרים ידידותיים עם בעלי חיים תורמים לרווחתם של בני האדם. בתמונה, ילדה שוחה עם דולפינים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גידול בעלי חיים, חיות מחמד

קשרים עם בעלי חיים תורמים לרווחתם של בני האדם‏[4].

גידול בעלי-חיים בבית ובחצר מהווים טיפול מונע לבעיות רבות.

כיום רוב האנשים חיים בערים והקשר לטבע חסר להם. הטיפול באמצעות בעלי-חיים מסייע לגשר על חלק מהפערים. כמעט ואין ילד או ילדה שלא רצו לגדל בעלי-חיים וצמחים בבית. לרובם הקשר עם עולם הטבע מצומצם ביותר. החיבור מעורר צרכים אנושיים מודחקים, ומשפר את פעילות מערכות הגוף-נפש. אלה הסיבות להצלחה הרבה שיש לסוג טיפול זה.

קשר טיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה על סוס - ניתן ליצור קשר טיפולי בין האדם לבעל החיים.

טיפול באמצעות בעלי חיים שונה מאינטראקציות יום יומיות ושגרתיות של האדם עם בעלי חיים‏[3].

טיפול באמצעות בעלי חיים במסגרת צבא ארצות הברית

טיפול באמצעות בעלי חיים מאפשר למטפל להיעזר בבעלי-חיים כדי ליצור קשר נפשי בין המטופל לבעל-החיים. הנוכחות של החיה, ההתנהגות הספונטנית שלה והאינטראקציה שהיא מאפשרת מזמנות אפשרויות ויתרונות שלא ניתן להשיג בהיעדרותה‏[4]. בכך הוא מאפשר למטפל להגיע, לכוון ולעזור למטופל בבעיות או במצוקות השונות המטרידות אותו.

החיות המשמשות במסגרת הטיפולית עוברות תהליך של אילוף או אימון ויש להן מטרה טיפולית ברורה‏[3].

בעלי-החיים יכולים להעניק אהבה וסובלנות ללא תנאי, הם בעלי מגע והתנהגות שונה, שמאפשרת למטופל לפעול בחופשיות ובכך מספקת סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולא מודעים לעלות על פני השטח. בעלי-החיים פשוטים במהותם, גלויים, חיוניים וטבעיים, מה שמאפשר למטופל להיות כמוהם, פתוח בעצמו.

כל אדם בעולם יכול להתחבר לחיות טיפוליות, בכל גיל וכמעט בכל מצב. ההכרה של החיה והאדם באופן טבעי זה בזה יוצרת שותפות בסיסית קיומית, בלתי-אמצעית, ולכן מקבלת ולא שיפוטית. בשל חוסר יכולתם של בעלי-החיים לדבר הם משמשים קרקע פורייה להשלכה ובכך מקדמים את התהליך הטיפולי בהתמודדות עם הפנמות שונות של כל אדם.

היחסים עם בעלי-החיים מאופיינים בקביעות, דבר משמעותי ליחסים טיפוליים, והם מאפשרים גילוי של רגשות גם בזמנים בהם לא היה מקובל להפגין אותם מול אדם אחר. מערכת היחסים עם בעל-החיים מאפשרת למטופל לחוש אוהב ונאהב, מאפשר לו להפיג את בדידותו, דורש ממנו לקבל אחריות ומעלה את הערך העצמי שלו. מסיבות אלה יש עדיפות לאימוץ בעלי-חיים בצורה מסודרת.

מערכת היחסים בין המטופל לחיה הטיפולית מסתיימת בתום הטיפול‏[3].

זהות ושוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדם יש את כל תכונות החיות ויותר. ההזדהות עם החיה מצד אחד, והשוני מצד שני מאפשרים את התהליך הטיפולי. ההזדהות יוצרת השלכה פסיכולוגית, קירבה, תחושת שותפות בצרכים הבסיסיים כמון: אכילה, שתייה, שינה, וכדומה. גם האדם הוא בעל-חיים שנמשך להנאות ומתרחק מאי-נעימות כמו כל החיות.

השוני יוצר באדם רצון "להשלים", "למלא" את הפער ומפעיל אותו כלפי החיה. למשל : רצון לשפר את תנאי-המחיה של החיה, רצון לתקשר עם החיה כמו עם אדם נוסף וזה מעורר לדיבור, למשחק, לטיפול וכדומה.

התאמה בין החיה למטופל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשוב להתאים את החיה לאדם המטופל ולמטרות הטיפול

כדי להפיק את התוצאות המיטביות מטיפול באמצעות בעלי חיים, יש להתאים באופן אישי את יחסי הגומלים בין האדם לחיה על פי המאפיינים הפסיכו-חברתיים של כל מטופל‏[4].

על המטפל להתאים את החיה לסוג הטיפול, מתוך התחשבות בהעדפותיו של המטופל. יש אדם שיתאים לו טיפול מעודן ומרגיע ויש שיתאים לו טיפול תנועתי רחב ואנרגטי. לצורך הבחירה וההתאמה, יש חוות שמתמחות בסוג אחד של בעלי חיים כמו חוות-סוסים, ויש חוות שממכילות מגוון בעלי-חיים רחב.

המסגרת הטיפולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול נעשה במסגרות של פינות-חי, פינות-ליטוף, בטיפול פרטני עם בעל-חיים יחיד, חוות-רכיבה, בריכות-שחיה עם יונקים ימיים וכיוצא בזה. רוב בעלי-החיים המשמשים לטיפול הם שייכים למחלקת ה"יונקים" וה"עופות" בטבע. מחלקות אלו מתאפיינות בתקשורת מפותחת ולכן במערכות יחסים מפותחות, יחסית לזוחלים ודגים.

כלבים הפועלים במסגרת טיפול באמצעות בעלי חיים, מסייעים רבות לאנשים הזקוקים להם‏[1].

חווה איכותית מאופיינת בצוות מקצועי, ברמות בטיחות וניקיון גבוהות יחסית ונגישות טובה למקום ולחיות.

מלבד הליטוף המוכר והאהוב, יש עוד מגוון עצום של פעילויות כגון : רכיבה, חליבה, משחק, התבוננות, דיבור, הליכה, זחילה, חיבוק, אחיזה - הרמה והורדה, ועוד, וכל פעולות הטיפול בבעלי-החיים לרבות האכלה, ניקוי, ועוד. כל הפעילויות, גם הפשוטות ביותר, יוצרות קשרים גופניים, רגשיים ושכליים עם החיות, ולכן מעוררות את האדם כולו לפעולה.

המסגרת הטיפולית צריכה לשמור על זכויות בעלי חיים, רווחתם ולהימנע מצער בעלי חיים על פי חוק ההגנה על בעלי החיים.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בכלב טיפולי בבית חולים.

לטיפול באמצעות בעלי חיים יש תועלת בריאותית‏[3] והוא יכול לשמש כאלטרנטיבה טיפולית למגוון מצבים רפואיים[2].

במקרים מסוימים טיפול באמצעות בעלי חיים יכול לשפר את מצבו הבריאותי של האדם. לדוגמה: טיפול באמצעות בעלי חיים יכול להפחית את רמת הכאב של ילדים‏[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 King, C., Watters, J., & Mungre, S. (2011). Effect of a time-out session with working animal-assisted therapy dogs. Journal of Veterinary Behavior: Clinical Applications and Research, 6(4), 232-238.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Martin, F., & Farnum, J. (2002). Animal-assisted therapy for children with pervasive developmental disorders. Western Journal of Nursing Research,24(6), 657-670.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Fine, A. H. (Ed.). (2010). Handbook on animal-assisted therapy: Theoretical foundations and guidelines for practice. Academic Press.‏


טיפולים רגשיים
טיפול באמנויות
סמליל שלישי לסדנה.jpg Sandplay.jpg 2004-02-29 Ball point pen writing.jpg Aly move0203 dda.jpg A C D notes.svg Drama-icon.svg Eltham Little Theatre.jpg
טיפול באמנות       טיפול בשולחן חול       ביבליותרפיה       טיפול בתנועה       טיפול במוזיקה       טיפול בדרמה       פסיכודרמה
טיפול בטבע
Langley therapy dog.jpg Henriqueguri.PNG GIRL USES A MAGNIFYING GLASS TO STUDY PLANT LIFE IN THE TUNDRA OF THE ROCKY MOUNTAINS. THE DENVER PTA SPONSORED A... - NARA - 543740.jpg Planting Brighamia at Kalaupapa National Historical park.jpg
טיפול באמצעות בעלי חיים       רכיבה טיפולית       טיפול באמצעות שטח       גינון טיפולי

Nino jugando.jpg
טיפול במשחק
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.