טיפול התנהגותי וקוגניטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (אנגלית: CBT - Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול פסיכולוגי, המבוסס על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. ההגיון העומד מאחורי השיטה הוא ששינוי בתפיסת המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, לא מספיק כדי לגרום לשינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי. הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל ההתניה הסמויה, לפיו גם תהליכים קוגניטיביים, כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי למידה הדומים ללמידה ההתנהגותית. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה.

תוכן עניינים 1 טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי 1.1 טיפול התנהגותי 1.2 טיפול קוגניטיבי 1.3 עקרונות משותפים לשתי השיטות 2 שיטות טיפול 2.1 כלכלת אסימונים 2.2 הקהיה שיטתית 2.3 טיפול שכלתני-רגשי 2.4 טיפול בעיוותי חשיבה 2.5 אימון בחיסון נגד לחץ 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי

[עריכה] טיפול התנהגותי

ערך מורחב – טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי (ביהייביוריסטי, מאנגלית: behavioral) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות הינן דפוסי התנהגות, או הרגלים, לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית.

הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל ב-1924 עם העבודה של מרי קובר ג'ונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ההתפתחות המשמעותית של התחום החלה רק בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר חוקרים מארצות הברית, בריטניה וקנדה החלו לפתח שיטות טיפול ברוח התאוריה הביהייביוריסטית. באנגליה היה זה ג'וזף וולף שיישם את הממצאים מניסויים על בעלי חיים כדי לפתח את טכניקת ההקהיה השיטתית.

[עריכה] טיפול קוגניטיבי

ערך מורחב – טיפול קוגניטיבי

טיפול קוגניטיבי הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. אבות השיטה נחשבים הפסיכיאטר אהרון בק והפסיכולוג אלברט אליס. אליס החל לפתח את שיטת "הטיפול הראציונלי" באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, בין השאר כתגובת נגד לפסיכואנליזה - שיטת הטיפול הפופולאלרית באותה תקופה - ובק החל לפתח את "הטיפול הקוגניטיבי" בשנות ה-60. הטיפול הפך מהר מאוד לתחום מחקר מועדף על חוקרים, כאשר בהתחלה היה נהוג להשוות את יעילותו מול הטיפול ההתנהגותי, אך בשנות ה-80 ושנות ה-90 מוזגו שתי השיטות לטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני. הטיפול הקוגניטיבי שונה מהטיפול ההתנהגותי בדגש שהוא שם על התהליכים הפנימיים של המטופל, ולא על ההתנהגות בלבד. בין מפתחי השיטה: אלברט אליס, אהרון בק, דונלד מיקנבאום ואלברט בנדורה.

[עריכה] עקרונות משותפים לשתי השיטות

בין העקרונות הבסיסיים המשותפים לטיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים:

• אין צורך לעמוד על הסיבות שהביאו את האדם למצבו הנוכחי כדי לשנות אותו.
• התנסות מוצלחת בהתמודדות עם גירוי מאיים, מכניסה את המטופל למעגל חיובי שבו הצלחה מביאה לעלייה בתפיסת היעילות העצמית, ועלייה ביעילות העצמית מביאה להצלחה. לכן הטיפולים כוללים בדרך-כלל התנסות מעשית.

[עריכה] שיטות טיפול

[עריכה] כלכלת אסימונים

בשיטת כלכלת האסימונים (אנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת חיזוקים חיוביים עבורו. השיטה קשורה לרעיונות ההתניה האופרנטית. שיטה זו כוונה בעיקרה לשימוש עבור מתבגרים, וגם כיום היא נהוגה בעיקר בהקשרים חינוכיים. מבקרי השיטה טוענים, שהשימוש בשיטה מועיל לשינוי זמני ומקומי בלבד בהתנהגות, שהשינוי אינו תקף מחוץ להקשר שבו היא הופעלה או לאחר שהופסקה.

[עריכה] הקהיה שיטתית

ערך מורחב – הקהיה שיטתית

הקהיה שיטתית (נקראת גם הפחתה שיטתית של רגישות) היא שיטה לטיפול בפוביות, המשלבת את עקרונות ההתניה הקלאסית עם חוקים קוגניטיביים. לפי הגישה הביהייביוריסטית, חרדה נוצרת בתהליך התניה, שבו מקושרת תגובת הפחד עם הגירוי. הטיפול מכוון להחליף את הפחד בתגובה מותנית חדשה, הפוכה, כלומר בתחושת רגיעה מול הגירוי. תהליך זה נקרא התניית נגד.

התהליך כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון, שלב הבנת ההכללה, מכינים רשימה של גירויים המעוררים פחד, ומדרגים אותם לפי רמת הפחד שהם מעוררים. בשלב השני, מלמדים את המטופל להגיע למצב של רגיעה, לדוגמה על ידי הרפיית השרירים או היפנוזה עצמית. בשלב השלישי, מטופל שנמצא במצב רגיעה מדמיין גירויים המעוררים בו פחד, תוך ניסיון לשמור על רמת הרגיעה. בשלב האחרון, חושפים את המטופל להתמודדות עם מצבי הפחד במציאות.

[עריכה] טיפול שכלתני-רגשי

שיטת טיפול זו, שפותחה על ידי אלברט אליס מניחה שרגשות שונים, ובפרט חרדות ודיכאון, אינם נובעים ישירות מאירועים מציאותיים, אלא מהפירוש שאנו נותנים להם. לדוגמה, העובדה שאדם בתהליך גירושין כשלעצמה לא גורמת לחרדה או לדיכאון, אלא הפרשנות שלו למצב, המביאה אותו לחשוב שהוא נכשל, שלא יוכל למצוא זוגיות חדשה בעתיד, ושהכישלון ייגרר לתחומי חיים אחרים. הטיפול חותר לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות. הוא כולל ניתוח של ההצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונליות, ושכנועו, בטיעונים הגיוניים, להחליפן באמונות רציונליות, שיאפשרו לו לשפר את תפקודו ואת הסתגלותו למציאות.

[עריכה] טיפול בעיוותי חשיבה

ערך מורחב – עיוותי חשיבה

עיוותי חשיבה הם הטיות בחשיבה שגורמות לנו לפרש את המציאות בצורה שגויה. הפסיכיאטר אהרון בק זיהה ואפיין את ההטיות במהלך העבודה שלו עם מטופלים שסובלים מדיכאון. מאוחר יותר, יישם בק את הרעיון של עיוותי חשיבה להפרעות חרדה ולהפרעות נפשיות נוספות.

בק סיווג את המחשבות המוטעות לקטגוריות: חשיבה דיכוטומית - חשיבה שבה העולם נחלק לשחור ולבן ללא גוונים, וכך למשל כל אירוע מסווג להצלחה או כישלון. הכללת יתר - הפיכת אפיזודה אחת לחזות הכול והתעלמות משאר מצבי החיים. יחוס עצמי - יחוס אירוע לעצמי כאשר הוא מתרחש ללא הקשר אלי ויש לו חיים משל עצמו. הפשטה סלקטיבית - שליפת פרט מתוך מכלול שלם והתעלמות מכל היתר. התעלמות ממידע שסותר את המחשבות האוטומטיות, קפיצה למסקנות - הסקנת מסקנות לפני שנגמר שלב איסוף הידע, איבוד פרופורציות - הפיכת אירוע קשה לטרגדיה אסונית, וחשיבה רגשית - התייחסות לרגשות כאילו הן עובדות מוצקות.

במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות מחשבות לא-תפקודיות, לבחון אותן, ולהחליפן במחשבות רציונליות ומציאותיות יותר. הטיפול מוגבל בזמן ועיקר העבודה היא בין המפגשים - המטופל מתבקש לעשות "שיעורי בית" ולרשום מחשבות אוטומטיות שעולות בעקבות אירועים שונים בחייו ולנסות להחליפן ב"מחשבות מתוקנות", תפקודיות יותר. המטרה הסופית של הטיפול היא שהמטופל יהיה מסוגל "ליירט" את המחשבות האוטומטיות ולתקנן במהלך האירוע. בשיטה זו יש דו-שיח סוקראטי בין המטפל למטופל, המטפל פעיל בהבניית הטיפול ומדגיש גורמים מודעים, והדגש הוא כאן ועכשיו.

[עריכה] אימון בחיסון נגד לחץ

שיטת טיפול זו פותחה על ידי דונלד מיקנבאום, שהציע להתייחס לכל לחץ נפשי במונחים קוגניטיביים. לדעתו לאדם הנתון בלחץ יש מחשבות תבוסתניות, ואירועים שהאדם חווה נתפסים ונזכרים בדרכים המתאימות להטיה השלילית שלו. הטיפול שלו מבוסס על שלושה שלבים.

I - בשלב הראשון, שלב ההמשגה, מלמדים את המטופל על הטבע הקוגניטיבי של לחץ, אוספים מידע על מחשבותיו, אמונותיו ודימויו לגבי עצמו ומלמדים אותו להיות קשוב למחשבותיו ולרגשותיו.

II - בשלב השני, שלב רכישת המיומנות ותרגולה, משתמשים בשיטות שונות כדי לעזור לאדם להתמודד עם לחץ ולשנות את דרכי החשיבה שלו. מלמדים את האדם להירגע, לראות את הבעיות כפתירות, ומציגים לו שיטות לפתרונן.

III - בשלב השלישי, שלב היישום והבדיקה, המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם במצבי אמת, תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד, ואחר כך במצבים מציאותיים.

[עריכה] ראו גם

• ביופידבק

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אגודה הישראלית לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי
• טיפול התנהגותי קוגניטיבי - מאמרים בפסיכולוגיה עברית
• למידת התנהגות באמצעות חיזוקים, מאת אביב נוף