טיפוס הובלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הובלה על סלע. החבל מוקלפ לראנר, ובמקרה של נפילה, החבל יימתח ויעצור את המוביל

טיפוס הובלה היא צורת טיפוס הנפוצה בעיקר אצל מטפסים מנוסים, מכיוון שהיא דורשת יכולת מינימלית בטיפוס עצמו, והשתתפות פעילה באבטחה. בתחילת המסלול, המטפס מחובר לחבל, שעובר דרך אמצעי חיכוך המחובר למאבטח, החבל לא מקובע אלא "רץ" דרך ראנרים -שתי טבעות מתכת המחוברות ביניהן ברצועה - המחוברים לטבעות. את הראנרים מקליפ (מחבר) המוביל לעגינות לאורך המסלול. ומעביר בהם את החבל. הראנרים מתחברים לעגינות כך שטבעת אחת מתחברת אל העגינה ובטבעת השנייה מעביר המטפס את חבל האבטחה. פעולה זאת נקראת "הקלפה".

למעשה, במקרה של נפילה, אורכה יהיה כפול מן המרחק בין המוביל לעגינה האחרונה שלה.

העגינות בטיפוס הרים, בהובלה על אבני עיגון, וברוב המסלולים הארוכים הן "אבני עיגון" מסוגים שונים, ברגי קרח או עגינות לשלג, על פי אופי המסלול. העגינות בטיפוס ספורטיבי הן "בולטים" (במלעיל), דיבלים לסלע שעל הבורג שלהם יש ״אוזן״ שאליה אפשר להקליף את הראנרים, או ברגים המחוברים לקונסטרוקציה בקיר טיפוס.

הובלה דורשת מהמטפס את היכולת לעזוב יד אחת במהלך הטיפוס על מנת לשים עגינות ו"להקליפ" (להעביר את החבל ב"ראנרים") ולעשות זאת בצורה נכונה (שכן אפשר "להקליפ" בצורה שבה בנפילה החבל עלול להשתחרר מה"ראנרים").

היתרון בהובלה הוא בכך שאין צורך בהכנה מוקדמת של המסלול, והוא אינו מוגבל לשיפועים או לקו אופקי כלשהו (כמו בטיפוס TopRope), ניתן לטפס למעלה, לצדדים או אפילו כלפי מטה כל עוד שומרים על מספר כללים בסיסיים. יתרון נוסף הוא שאין תלות באורך החבל.

קיימות מספר שיטות הובלה: בחבל יחיד, בחבל כפול ובחבל תאומים.

הובלה היא שיטה מתאימה לטיפוס מצוקים בטבע. כמו כן, בתחרויות טיפוס כמעט תמיד המסלולים הם בהובלה, למעט כאשר מדובר במקצים לגיל צעיר במיוחד או בתחרות מיוחדת כמו טיפוס מהיר (speed climbing).

כאשר מאבטחים מטפס הובלה בדרך כלל משתמשים באמצעי חיכוך לא ננעל, מכיוון שככל שהמטפס עולה יש לשחרר לו חבל ואמצעי חיכוך ננעל מקשה על הפעולה. בטיפוס ספורטיבי, עם זאת, ניתן לאבטח הובלה גם באמצעות אמצעי חיכוך ננעל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.