טיקטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיקטין
Tykocin
Tykocin Herb.svg
סמל העיר
Mały Rynek - Tykocin.jpg
רחוב בטיקטין
מדינה / טריטוריה פולין Flag of Poland.svg
תאריך ייסוד נזכרת לראשונה במאה ה-11; זכויות עיר ב-1425
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

1,893‏  (נכון ל-2006)
קואורדינטות 53°12′N 22°47′E
אזור זמן UTC +1
http://tykocin.podlaskie.pl
בית הכנסת בטיקטין
האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה

טיקטיןפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב. העיירה, בת כ-1,900 תושבים (2006), היא אחת מן הערים העתיקות ביותר בחבל פודלסקיה (Podlaskie). השם "טיקוצ'ין" נזכר לראשונה במאה ה-11. העיר זכתה לזכויות עיר ב-1425, איבדה אותן ב-1950 וזכתה בהן שוב ב-1993. בעבר השתייכה העיר לחבל ביאליסטוק (Białystok). בעיר בית קברות יהודי מהעתיקים ביותר בפולין.

הקהילה היהודית בטיקטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ימי קדם חיו בטיקטין מספר מועט של יהודים, והיישוב היהודי בעיירה נוסד ב-1552. היישוב הלך והתחזק עם כניסת האזור לתחום המושב, וקהילת טיקטין הפכה לקהילה יהודית חזקה ומפורסמת בקרב היהודים – עד כדי כך שהתכנס בה לא פעם "ועד ארבע הארצות".

המבנים היהודים המפורסמים ביותר בעיירה הם בית הכנסת הגדול, שהינו מפואר במיוחד ומעוטר באיורים של חיות, ובכתובים מהתנ"ך ומהתפילה. בית הכנסת הגדול שרד את השואה, מאחר שבתקופת הכיבוש הנאצי שימש כמחסן נשק של הנאצים, ומשמש עד היום למוזיאון יהדות בו מוצגים אביזרים יהודיים אותנטיים כגון: תפילין, טלית, מגילת אסתר ועיטורי ספר תורה. בית הכנסת הקטן שימש כבית המדרש, כבית הספר וכמקום התפילה של יהדות טיקטין.

בין הרבנים המפורסמים שכיהנו בה היו הרב מנחם מטיקטין שנודע כ'מהר"ם מטיקטין' והיה מחשובי תלמידי הרמ"א, והרב יהושע יצחק שפירא שנודע כ"ר' אייזל חריף" היה רב הקהילה והחל לכהן בה בתר"ט.

ערב השואה התגוררו בטיקטין כ-2,500 יהודים, אשר היו הרוב בעיירה.

השמדת הקהילה בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השמדת יהודי טיקטין

בראשית המלחמה לא היו פגיעות בנפש בקרב היישוב היהודי בעיירה; הצבא הגרמני עבר אמנם בעיירה, כלא את התושבים בכנסייה ובזז את רכושם, אך כעבור זמן קצר נמסר האזור כולו לרוסים במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

בעקבות מבצע ברברוסה נכבש האזור בשנית. ב-16 באוגוסט 1941 הופיעו בעיר חיילים גרמנים, אשר בתחילה, במטרה להוליך שולל את תושבי העיר, עברו מבית לבית, ביקשו סליחה על ההפרעה והוציאו צו להחזרת רכוש שנבזז. החיילים אסרו על היהודים לעזוב את העיר. ביער לופוחובה הסמוך נחפרו שלושה בורות, מהם שני בורות ענק. הגרמנים הכריזו על כינוס היהודים בכיכר השוק, ומשפחות הקהילה התייצבו עם מיטלטליהם כנכונים לדרכם.

בבוקר ה-25 באוגוסט הופיעו אנשי הגסטאפו מצוידים במשאיות ענק. הם ערכו סלקציה – הגברים לצד אחד, והנשים, הילדים והזקנים לצד שני. הגברים סודרו בסדר מהגבוה לנמוך, והחלו לצעוד אל מותם. לבסוף הגיעו היהודים לכפר זבד (שבפולין) ושם נכלאו בביה"ס מקומי, ונאמר להם כי הם עומדים ללכת לגטו בקרבת מקום. מדי עשר דקות הגיעה למקום משאית שעליה הועמסו כ- 70 יהודים, אשר הוסעו ליער לופוחובה, והושלכו לתוך הבור. מכונת ירייה אשר עמדה מעל לבור טבחה בהם. באותו יום נטבחו בצורה זו למעלה מ-1,400 מיהודי טיקטין. בלילה כוסו הבורות בידי הפולנים המקומיים בהשגחת הגרמנים, שסיפרו להם כי מונחות שם גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה.

למחרת עברו הגרמנים מבית לבית, הוציאו את כל הנשים, הזקנים והחולים שלא התייצבו ביום הראשון וריכזו אותם בכיכר השוק, למעלה מ-700 נפש. הגרמנים העמיסו אותם על משאיות והובילו גם אותם ליער לופוחובה, שם הושלכו אל תוך הבור השני ומכונות הירייה פתחו באש. לאחר מכן כיסו הפולנים את הבור השני. בשעה שתיים ב-26 באוגוסט סיימו הנאצים את מלאכתם, וקהילת טיקטין עתיקת היומין הושמדה.

אלה שהצליחו להימלט לנפשם נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי. רק מעטים מן הקהילה הגדולה של טיקטין נותרו בחיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]