טיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיר מגיש את ידו לפיו של הזאב פנריר

טירנורדית עתיקה Týr) הוא אחד האלים במיתולוגיה הנורדית.

קיימת מחלוקת לגבי זהותו של טיר:

  • לפי אגדות גרמניות הוא האל Tuisto, המקביל לאבי הפנתיאון היווני זאוס. הוא מצוין כבנו של הענק היימיר.
  • לפי האגדות האיסלנדיות, טיר הוא אל הדו-קרב והתהילה של הלוחם הבודד ואל הצדק.
  • לפי המיתולוגיה הסקנדינבית טיר הוא אל המלחמה והצדק. הוא מקביל לאל המלחמה ארס.

האגדה מספרת, שכאשר הזאב פנריר איים לאכול את השמש ולשבש את הסדר הטבעי של היקום, ניסו האלים פעם אחר פעם לכלוא אותו בקולר סביב צווארו ללא הצלחה, מפני שפנריר שבר את הקולר. בשלב מסוים החליטו האלים ליצור קולר חזק דיו כדי לכלוא את הזאב לנצח. לצורך כך הם נעזרו בגמדים להכנת השרשרת שהכילה את המרכיבים הבאים: זקן של אישה, שורשי הרים מיסטיים, רעש פסיעתו של חתול, גיד של דוב, נשיפה של דג ורוק של ציפור. פנריר, שחש שמנסים להערים עליו, דרש שאחד האלים ישים את ידו בתוך פיו כתנאי שישימו את הקולר על צווארו. טיר שם את ידו והזאב ניסה להשתחרר, אך לא יכל לשבור את הקולר, ולכן הוא נשך לו את היד. כל האלים לעגו לו באותו זמן, פרט לטיר שאיבד את ידו מנשיכת הזאב, שנשאר קשור עד לראגנארוק.

טיר הוא היחיד שניתן היה להשוותו בכוחו לתור, חרף העובדה שהוא איבד יד אחת, אם כי ישנה מחלוקת האם טיר איבד את יד ימין, או את יד שמאל.

על פי הגרסה המקובלת, סופו של טיר הגיע לאחר שנשלח להרוג את הכלב הענקי גארם השומר על השאול. הוא הרג את הכלב, אך מת מפצעיו טרם סוף הראגנארוק.

פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולחן ההערצה של טיר התקיים בדנמרק, ולא בנורבגיה או בשבדיה. על שמו של טיר נקראו צמחים רבים ואף יער: Tiveden.

לפי מחקרים מאוחרים, מסתמן כי הפולחן של טיר קדום מפולחנו של כל אל אחר מהאסגארד. נמצאו שרידי חניתות שהגישו לטיר כמתנה בפולחן. בפולחנים מאוחרים יותר הגישו את החניתות לתור, ששלט ברעמים, או לאביו אודין, אל השמים. ייתכן שבתחילה היה טיר אבי השמים והפנתיאון שהחזיק בחנית המיתולוגית גנגניר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]