טירופו של המלך ג'ורג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירופו של המלך ג'ורג'
שם במקור: The Madness of King George
מבוסס על: המחזה "טירופו של המשך ג'ורג' השלישי"
בימוי: ניקולס היטנר
הפקה: סטפן אוונס
דייוויד פארפיט
תסריט: אלן בנט
עריכה: טריק אנוואר
שחקנים ראשיים: נייג'ל הות'ורן
הלן מירן
איאן הולם
אמנדה דונוהו
רופרט גרייבס
רופרט אוורט
צילום: אנדרו דון
חברת הפצה: סרטי סמואל גולדווין
מדינה: בריטניה
הקרנת בכורה: 28 בדצמבר 1994 (ארצות הברית)
24 במרץ 1995 (בריטניה)
משך הקרנה: 107 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

טירופו של המלך ג'ורג'אנגלית: The Madness of King George) הוא סרט קולנוע בריטי שיצא בשנת 1994. הסרט, שבוים על ידי ניקולס היטנר, התבסס על המחזה "טירופו של ג'ורג' השלישי", שנכתב על ידי אלן בנט ב-1991. בנט, היה אחראי גם על עיבוד המחזה לתסריט סרט זה. טירופו של המלך ג'ורג' מתאר באופן בדיוני את סיפורו של ג'ורג' השלישי, מלך אנגליה, התמודדותו עם תסמיני ההפרעה הנפשית בה לקה במחצית השנייה של חייו, והשפעת התמודדות זו על משפחתו ואנשיו בבית המלוכה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מבוסס על אפיזודה אמיתית של שיגעון שאירעה למלך ג'ורג' השלישי (על פי הידוע כיום, נראה כי מחלתו לא הייתה בעלת מקורות נפשיים, אלא נבעה מפורפיריה, מחלת דם בעלת תסמינים התנהגותיים-רגשיים). התקופה היא סוף המאה ה-18, מספר שנים לאחר מלחמת העצמאות של ארצות הברית, בה איבדה אנגליה את שליטתה בקולוניות בצפון אמריקה.

בסרט מוצגים תסמינים שונים של המלך: הוא לוקה בבלבול חושים, נעשה חסר נימוס וטאקט ומקלל ללא שליטה, לא מתאמץ להיות פוליטיקלי קורקט, ודעותיו הפוליטיות מקצינות. משפחתו ואנשיו בארמון המלוכה רואים במורת רוח שינויים אלו במצבו הרגשי וההתנהגותי, ומנסים למצוא לו טיפולים מגוונים כדי לשפר את מצבו. במקביל מנסים ראש הממשלה ויורש העצר להשפיע עליו יותר ויותר בניהול הממלכה ומובילים תככים נגדו.

הסרט מציג את הדעות הקדומות שהנחו את הרופאים באותה תקופה ואמצעיהם המוגבלים דאז, בניסיונם להבין את גוף ונפש האדם. הם ניסו לרפא את המלך באמצעים כגון טיהורים מסוגים שונים. במקביל ניסה רופא אחר של המלך לבחון את השתן והצואה שלו על מנת להבין את מקור התסמינים. שיטה נוספת, עליה ממליצה הרוזנת אליזבת הרברט, ליידי פמברוק, היא שיטתו של ד"ר ויליס, שמנסת לטפל במלך באמצעות סוג של עיצוב התנהגות. אך אף אחת מהשיטות לא משפרת את מצבו של המלך. מצבו השתפר מעצמו בהדרגה בהמשך (המלך ג'ורג' השלישי אכן החלים למספר שנים, אך לאחר מכן לקה שוב במחלתו, ובנו מונה לעוצר וניהל את ענייני הממלכה במקומו, עד מותו של אביו).

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט שונה משם המחזה, שנקרא "טירופו של ג'ורג' השלישי". אגדה אורבנית מספרת כי שם הסרט שונה מכיוון שיוצריו חששו שהקהל האמריקאי יטעה לחשוב כי מדובר בסרט המשך שלישי כלשהו. עם זאת, הבמאי היטנר טען כי הסיבה לשינוי היא הבהרה כי מדובר בסרט על מלך, עבור הקהל האמריקאי שלא רגיל במונרכיות לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס אוסקר לבימוי האמנותי הטוב ביותר (קן אדם וקרולין סקוט), וכן היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר (נייג'ל הות'ורן), שחקנית המשנה הטובה ביותר (הלן מירן) והתסריט המעובד הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד ל-14 פרסי באפט"א, וזכה בשלושה: הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (נייג'ל הות'רן) ועיצוב התסרוקות והאיפור הטוב ביותר.

בפסטיבל קאן זכתה הלן מירן בפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר. הבמאי ניקולס היטנר היה מועמד לפרס דקל הזהב על הסרט.