טירת הציד גליניקה
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
שאטו  | ||||
| כתובת |
ואנזה | ||||
| מיקום |
שטגליץ-צלנדורף | ||||
| מדינה |
גרמניה | ||||
| בעלים |
פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| אדריכל |
Charles Philippe Dieussart | ||||
| סגנון אדריכלי |
נאו-רנסאנס | ||||
| קואורדינטות | 52°24′39″N 13°05′56″E / 52.4108°N 13.0989°E | ||||
  | |||||
טירת הציד גליניקה (בגרמנית: Jagdschloss Glienicke, "יאגדשלוס גליניקה") היא טירת ציידים הממוקמת בפרבר ואנזה שליד ברלין, בקרבת גשר גליניקה. הטירה הוכרזה כאתר מורשת עולמית ביחד עם מספר אתרים בערים פוטסדאם וברלין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטירה נבנתה בין השנים 1682–1683, בסגנון הבארוק הצרפתי, בתכנונו של האדריכל ההולנדי דיסארט (Charles Philippe Dieussart) עבור פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג. בתחילה נעשה בה שימוש כבית חולים צבאי. בשנת 1763 מסר פרידריך השני, מלך פרוסיה, את הטירה לאדם בשם יצחק לוי יואל, תעשיין, אשר עשה בה שימוש כמפעל לשטיחים וטפטים. בשנת 1827 הועברה הטירה לבעלותו של וילהלם פון טורק, עורך דין ומחנך, אשר הפך אותה לבית יתומים. בשנת 1859 החל קרל, נסיך פרוסיה בשיפוץ המבנה בסגנון נאו-בארוק למטרת שימוש על ידי בנו פרידריך קרל, נסיך פרוסיה. בשנת 1889 הורחב שוב המבנה המרכזי בתכנונו של האדריכל וההיסטוריון אלברט גאייר, ונוסף לו מגדל.
בשנת 1939 עברה הטירה לחזקתה של העיר ברלין, ולאחר מכן נעשה בה שימוש על ידי הצבא הסובייטי, והיא שימשה אף כהוסטל לנוער, ושימושים מזדמנים שונים. בשנים 1963–1964 נערך בטירה שיפוץ נוסף בתכנון האדריכל מקס טאוט. והיא המשיכה לשמש כאכסניה למיזמים ציבוריים שונים. בשנת 2003 עקב אי תקינות מערכות החשמל וכיבוי האש, פרצה שרפה גדולה וגרמה לנזקים חמורים. בשנת 2005 הוחל בשיפוץ המבנה והסתיים בשנת 2012. עלויות השיפוץ, הכוללות את שימור המבנה כמקובל בגרמניה, הסתכמו בכ-400,000 €.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על טירת גלינקה (אתר בגרמנית)
- מידע תיירותי על טירת גלינקה (אתר באנגלית)
