טירת מיכאילובסקי

טירת מיכאילובסקי
Михайловский замок
מידע כללי
סוג ארמון, טירה, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Санкт-Петербург, Садовая улица, дом 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים פאבל הראשון, קיסר רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים פאבל הראשון, קיסר רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1801
תאריך פתיחה רשמי 1801 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל וינצ'נזו ברנה, וסילי בז'נוב עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית, פסאודו-גותי רוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°56′26″N 30°20′16″E / 59.940416666667°N 30.337638888889°E / 59.940416666667; 30.337638888889
www.rusmuseum.ru/eng/
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
 
טירת מיכאילובסקי
טירת מיכאילובסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טירת מיכאילובסקירוסית: Михайловский замок) הוא ארמון בסנקט פטרבורג שנבנה בתקופת פאבל הראשון.

מראה מכיוון גן הקיץ

הטירה קיבלה את שמה מכנסיית מיכאיל הקדוש הנמצאת במתחם. הארמון נקרא "טירה" לפי רצון של הקיסר שקיבל תואר של המגיסטר הגדול של מסדר מלטה ונתן שם "טירה" לכל ארמונותיו. השם השני של הבניין "טירת ההנדסה" או "טירת המהנדסים" מקורו בכך שבמתחם החל משנת 1823 היה ממוקם בית הספר הגבוה להנדסה צבאית.

בניית הטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של פיוטר הגדול מאת קרלו ברתולומאו רסטרלי בחזית המבנה.

פאבל הראשון היה מעוניין בבניית טירה חדשה עוד בשנת 1784 כאשר הוא היה הנסיך הגדול. תוכניותיו היו מבוססות על הטירות שהוא ראה באירופה במהלך נסיעתו בשנים 17811782. כבר בתחילת כהונתו, ב-28 בנובמבר 1796, הוא הוציא הנחיה על תחילת בניית ארמון-טירה. בניית הבניין נמשכה 4 שנים והסתיימה בשנת 1801. האדריכל הראשי של המתחם היה אדריכל רוסי איוואן בז'נוב. בין עוזריו בבניה היה קארלו רוסי ואדריכלים נוספים. לצורך האצת הבנייה העבודה במתחם לא הופסקה אף בלילות. חלק מחומרי בנייה נלקחו מאתרי בנייה אחרים בעיר, חומר לרצפת נלקח מארמון טבריצ'סקי.

הפתיחה הרשמית של הבניין נערכה בנובמבר 1800, אך עבודות פנים נמשכו עד למרץ 1801. הקיסר נרצח בטירה כ-40 ימים לאחר שהוא עבר להתגורר בה. הבניין ננטש ובמשך שני עשורים היה ללא שימוש. חלק מעיטורי הטירה נלקחו לארמונות אחרות של המשפחה הקיסרית.

בשנת 1823 הוחלט להעביר לבניין את בית הספר הגבוה להנדסה צבאית. במהלך השנים נערכו שינויים במתחם לצורך התאמתו לצורכי בית הספר. במלחמת העולם השנייה בבנין הוקם בית חולים צבאי. בשנת 1991 הוחלט להעביר שליש מהמתחם למוזיאון הרוסי. בשנת 1995 כל המתחם הועבר לרשות המוזיאון והוא שופץ. במהלך השיפוץ, בחלק מהחדרים חודשו עיטורים מקוריים. במתחם מנוצל עתה לתערוכות שונות של המוזיאון.

בחזית המבנה עוד בשנת 1800 הוצב פסל של פיוטר הגדול. עבודה על הפסל החלה עוד כאשר פיוטר הגדול היה בחיים, אך הסתיימה רק בשנת 1747. על בסיס הפסל נכתב "מנין לסבה רבה" - בדומה לכיתוב על פרש הנחושת. בסיס הפסל מעוטר בתחריטים המתארים את ניצחונות רוסיה במלחמת הצפון הגדולה.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולם הראשי של הארמון

המבנה הראשי מהווה ריבוע ובתוכו גן פתוח בצורה של 8 צלעות. מכל הצדדים הטירה הייתה מוקפת במים (נהר מויקה, נהר פונטנקה וזוג תעלות מלאכותיות) וניתן היה להיכנס לבניין רק דרך הגשר. הבניין דומה למבצר יותר מאשר לארמון. החזית הדרומית שהיא הכניסה הראשית לבניין מעוטרת בעמודים מסדר יוני משיש אדומה. החזית הצפונית לכיוון גן הקיץ מעוטרת בסגנון אחר.

פאבל והטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר חשש מהפיכות ולכן לא היה מעוניין להתגורר בארמון החורף. הוא רצה לבנות טירה מוגנת היטב. המעבר הרשמי לטירה התרחש ב-1 בפברואר 1801. המעבר היה בנוכחות כל המשפחה והשרים. קיימות עדויות שעבודות בחלק הפנימי של המבנה לא היו גמורות אף הורגשה רטיבות בבניין. החגיגות נמשכו מספר ימים והיו מפוארות ביותר.

בליל 12 במרץ 1801 הקיסר נרצח בחדר השינה הפרטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]