טכנולוגיה מסייעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתקן המאפשר לעיוורים להשתמש ברמזור להולכי רגל, בהשמעת קול שונה בהתאם לצבע הרמזור
אישה כבדת תנועה משתמשת באביזר טכנולוגיה מסייעת מסוג "הליכון" כדי לקום מהכורסא וללכת
מקל נחייה - אביזר טכנולוגיה מסייעת המקל על עיוורים את ההתמצאות בסביבתם
שיניים תותבות. כמו כל תותב אחר הם אביזר טכנולוגיה מסייעת

טכנולוגיה מסייעת היא תחום ידע בטכנולוגיה, העוסק בקבוצת מכשירים לשיפור התפקוד של אנשים עם מוגבלות ובידע הנלווה למכשירים אלה.

מכשור טכנולוגיה מסייעת מוגדר על פי רוב כמכשור המסייע רק לאנשים עם מוגבלויות ושעצם השימוש בו אינו מקטין את התלות בו‏‏‏[1]. הידע הנלווה למכשור זה קשור בדרך ייצורו, אספקתו, אסטרטגיות שימוש בו, התאמתו למשתמש, הדרכת השימוש בו, מדידת התועלת שהוא מביא, דרכי המימון שלו וכיוצא בזה.

ספקים רבים של טכנולוגיה מסייעת, כגון אופטומטריסט ומרכיב תותבות, נחשבים לבעלי מקצוע פרא-רפואי. לתחום הטכנולוגיה המסייעת יש חפיפה חלקית עם תחומים רבים. הבולטים בתחומים אלה הם: נגישות, הנדסה ביו-רפואית והנדסת אנוש‏. בעבר תחום הטכנולוגיה המסייעת (Assistive-Technology) כונה "טכנולוגיה התאמתית" (Adaptive-Technology) או "טכנולוגיה מפצה".

דוגמאות למכשור טכנולוגיה מסייעת

  • משקפי ראייה רגילים הם פריט טכנולוגיה מסייעת משום שלאנשים חסרי מוגבלות אין בהם עניין ומשום שהשימוש בהם אינו מצמצם את התלות בהם. לעומת זאת, משקפי שמש ומשקפיים לשיקום עין עצלה[2] אינם פריטי טכנולוגיה מסייעת.
  • מכשיר טלטייפ להנגשת הטלפון עבור חירשים הוא פריט טכנולוגיה מסייעת. לעומתו, שימוש בSMS להנגשת הטלפון עבור חירשים אינו בגדר שימוש בטכנולוגיה מסייעת. זאת משום ש-SMS משמש גם אנשים חסרי לקות.

הגדרות פחות מקובלות

  • החוק האמריקני Technology-Related Assistance for Individuals with Disabilities Act of 1988 מגדיר "מכשור טכנולוגיה מסייעת" בתור "כל אביזר, פריט ציוד או מערך מוצרים, שמוכן לשימוש מיד עם קנייתו, שמוכן לשימוש אחר התאמה או שעוצב במיוחד ומטרתו היא שיפור התפקוד והיכולת של אדם עם מוגבלות". לחוקים האמריקניים הקשורים לטכנולוגיה מסייעת יש השפעה חוצת גבולות ולכן יש חשיבות להגדרותיהם גם אם הן פחות מקובלות.
  • בהשראת ההגדרה המקובלת לתחום "טכנולוגיה מסייעת", הכוללת גם אסטרטגיות שימוש בציוד הטכנולוגי ולא רק את הציוד הטכנולוגי עצמו, ישנה גישה קיצונית המכנה כל אסטרטגיה לשיפור תפקודם של אנשים עם מוגבלות בשם "טכנולוגיה מסייעת" גם כאשר אסטרטגיה זו קשורה בציוד שאינו ציוד טכנולוגיה מסייעת ואפילו אם אינה קשורה בציוד כלשהו.‏

סוגי טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2011, טרם התגבש קטלוג מוסכם של עזרי ותחומי הטכנולוגיה המסייעת‏[3].

חלוקה לפי תחומי ההתמחות של הספק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך חלוקה אחת של הטכנולוגיות המסייעות היא לפי תחומי העיסוק של הספקים שלהן. לחלוקה זו יש הרבה מן המשותף עם סוג הלקות של המשתמש בטכנולוגיה. החוק האמריקאי ( 1990 ,Americans with Disabilities Act)‏[4] השתמש בשיטת חלוקה זו וסיווג (אך לא הגביל) את הטכנולוגיה המסייעת ל-11 קטגוריות:

  1. עזרים מכניים ליומיום – עזרים לאכילה, רחצה, בישול, לבוש, שירותים ותחזוקת הבית (ראו גם מכשור סיוע לפעילויות היומיום).
  2. עזרים אלקטרוניים ליומיום – בקרה סביבתית (למשל שלט רחוק שמאפשר סגירה ופתיחה של דלתות וחלונות הבית).
  3. תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) – התקנים לשיפור התקשורת של אנשים המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר.
  4. אביזרים ללקויי שמע – התקני שמע (אינפרה אדום, FM), עזרי שמיעה, מערכות אזעקה עם אותות נראים, שעונים מעוררים רוטטים, טלטייפ.
  5. עזרי נגישות למחשב – כל תוכנה וחומרה שמשנה או מחליפה את הקלט או הפלט של המחשב כך שיתאימו לאדם בעל לקות. דוגמאות: מדפסת ברייל, צג ברייל, תוכנה להקראה קולית של פלט הצג, משוב קולי לפעולות המקלדת והעכבר, עזרי הקלדה פיזיים (מקל ראש, מקל פה) ומקלדות חליפיות. יש להבדיל בין עזרי נגישות למחשב (תפקידם הוא להנגיש את המחשב עצמו) לבין עזרי נגישות שהם מחשבים בעצמם (כגון מחשב שמפיק צלילי דיבור עבור אילם, מחשב שמעבד תמונת דף של ספר כדי להקל את הקריאה על כבד ראייה וכיוצא בזה).
  6. תותבות (פרותזות) שהן תחליף לגף חסרה ומיישרים (אורטזות) שהן התקנים המורכבים על גף, צוואר או גב כדי לשפר את יכולת התנועה או היציבות‏[5].
  7. עזרי ניידות - מערכת ההינע של כיסאות הגלגלים (להבדיל ממערכת ההושבה שלהם), קביים ומקלות הליכה.
  8. מערכות הושבה ומנחים - מערכות לייצוב הגוף ותמיכה בו לשם הושבה בכיסא גלגלים או בכיסא ארגונומי ולשם השכבה במיטה במקרה שהנכות מקשה גם על שכיבה נכונה. מערכות הושבה עוזרות למי שמתקשה לשבת בתנוחה בריאה או תמקשה לשבת בכלל ולמי שנאלץ לשבת הרבה זמן על אותו כיסא (למשל כיסא גלגלים) ועשויי לפתח פצעי לחץ.
  9. שינויים בעיצוב הסביבה הבנויה – רמפה, מעלית, מפתחים וכיוצא בזה, המפחיתים מחסומים פיזיים לאנשים המשתמשים בכיסא גלגלים. שינויים בתאורה ובאקוסטיקה לסיוע ללקויי ראייה ושמיעה (ראו גם נגישות בניה).
  10. התאמות ברכב והסעה - אביזרים לנהיגה ולנסיעה ברכב פרטי וציבורי למרות נכות.
  11. עזרי ללקויי ראייה – מכשור לצילום והגדלה של דפי ספרים בעזרת מחשב או טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס), טכנולוגיות ברייל, מוט לחישת המדרכה (מקל עיוורים), שעון עם פלט קולי.

ברשימה שבחוק זה חסר אזכור, למשל, לסוגי הטכנולוגיה המסייעת הבאים:

  • טכנולוגיה מסייעת לשילוב לימודי - אביזרים שמאפשרים לתלמיד עם לקות להשתלב בכיתה של תלמידים חסרי לקות. אביזרים אלה אינם משרתים אנשים עם לקויות שאינם לומדים (לדוגמה מכשור להקלטת הרצאות).
  • טכנולוגיה מסייעת לקשישים - ענף שיש לו השקה עם ענפי טכנולוגיה מסייעת אחרים אבל הוא בהחלט נחקר בזכות עצמו ויש אנשי מקצוע שממוקדים דווקא בו.
  • לטכנולוגיה מסייעת מושתלת כמו חלקי ברך מפלטינה וכמו קוצב לב.

חלוקה לפי תחומי החיים בהם מסייעת הטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטי טכנולוגיה מסייעת מעוצבים כדי לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות נגישות והשתתפות בתחומי החיים השונים. בהקשר זה נהוג לחלק את תחומי החיים לארבעה: עבודה, לימודים, טיפול עצמי (Self-care) ופנאי.

ניתן לחלק את פריטי הטכנולוגיה המסייעת גם על פי תחומי החיים שבהם הם מסייעים. מזלג מיוחד לאנשים עם לקות קשה בגפיים העליונות הוא פריט שעוזר בטיפול עצמי. לעומתו מכשיר שעוזר לאנשים אלה להפוך דף בספר הוא פריט המסייע הן בכל ארבעת תחומי החיים (טיפול עצמי, למידה, עבודה ובילוי בשעות הפנאי). זאת משום שקריאה נעשית למטרות מגוונות. לחלוקה זו יש חשיבות במציאת גורם המסייע במימון הטכנולוגיה המסייעת. תוכניות סיוע להשכלה יעזרו במימון פריטים המסייעים בהשכלה. תוכניות סעד יעזרו במימון פריטי השכלה, עבודה וטיפול עצמי.

חלוקה לפי רמת התחכום של היצרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק פריטי טכנולוגיה מסייעת גם לפי רמת הידע הנדרשת לייצורם. ייצור פריטי היי-טק דורש יותר ידע מאשר ייצור פריטי לו-טק (טכנולוגיה נמוכה). המושגים "היי-טק" ו"טכנולוגיה נמוכה" הם מושגים יחסיים. מקל הליכה הוא פריט טכנולוגיה מסייעת שאינו דורש ידע רב כדי ליצרו. הוא שימש את האדם המוגבל משחר ההיסטוריה. כיסא גלגלים ממונע הוא פריט היי-טק לעומת מקל הליכה, אולם כיסאות גלגלים ממונעים שיוצרו לפני כעשרים שנה עשויים להיחשב לטכנולוגיה נמוכה ביחס לחלק מכיסאות הגלגלים הממונעים המיוצרים היום.

פריט היי-טק אינו בהכרח מוצלח יותר מפריט טכנולוגיה מסייעת נמוכה‏[6]. אין היגיון בשימוש בכיסא גלגלים ממונע על ידי אדם שיכול להסתפק במקל הליכה. פריט היי-טק גם אינו בהכרח יקר יותר מפריט טכנולוגיה מסייעת נמוכה. תוכנת הקראה (תוכנה במקריאה בקול רם את פלט המחשב עבור אנשים עם לקות ראייה או דיסלקסיה) עשויה להיות תוכנת חינם ולכן להיות זולה יותר ממקל הליכה.

חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהספק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהליך ההתאמה של פריטי הטכנולוגיה המסייעת לקונה מסובך יותר, כך נדרשת מספק הטכנולוגיה המסייעת רמת תחכום רבה יותר. באופן גס, ניתן לחלק את פריטי הטכנולוגיה המסייעת לשלושה סוגים על פי רמת התחכום הנדרשת מהספק: פריטים המוכנים לשימוש עם קנייתם, פריטים שהספק צריך להתאים (לשנות מעט או לכוונן) באופן אישי לכל קונה ופריטים שיש לעצב ולייצר במיוחד עבור קונה אחד.

כעיקרון, ספקי הטכנולוגיה המסייעת מעדיפים לספק פריטים שיש להתאימם אל הקונה מעט ככל האפשר. יש לדבר שתי סיבות. האחת היא שפריטים בייצור המוני זולים בהרבה מפריטים ששונו באופן ייחודי או שיוצרו בכמות קטנה. השנייה היא שככל שפריט הוא פחות ייחודי, כך יש יותר ניסיון עבודה אתו וקל יותר לפתור תקלות הקשורות בו.

פריטים מוכנים לשימוש לעומת פריטים הדורשים התאמה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם פריטים שהספק נדרש להדריך את המשתמש באופן השימוש בהם ולהתאימם אל המשתמש. פריטים אחרים הספק יכול למכור בלי לספק למשתמש התאמה והדרכה. כשהספק לא צריך להתאים ולהדריך הוא יכול להתמצא פחות בסחורה שלו ולשכור עובדים פחות מיומנים. כיסאות גלגלים, למשל, יכולים להיות בשתי קבוצות פריטים אלה. מי שמוכר כיסאות גלגלים לאנשים שצריכים להשתמש בכיסאות אלה כל יום ולמשך כל היום, חייב להתאים כל כיסא למידותיו של המשתמש (רוחב ורכות המושב, מיקום הרגליות וכו'), לסביבת מגוריו ועבודתו (רוחב הכיסא, סוג הצמיגים וכו'), ללקותו (כיסא ידני או ממונע, מערכת ההיגוי של מערכת ההנעה, מידת התמיכה בגב וכו'). הוא חייב גם לתת הדרכה בתפעול מערכת ההיגוי, באחזקה וכיוצא בזה. ספק כזה צריך להזמין כל חלק של כיסא הגלגלים בנפרד אחרי שהוא מאבחן את המשתמש ולהרכיב את הכיסא בבית המלאכה שלו.

לעומת זאת, מי שמוכר כיסאות גלגלים לאנשים שמשתמשים בהם רק עבור התנייעות למרחקים ארוכים ומי שמוכר כיסאות גלגלים לבתי חולים, נמלי תעופה או מוסדות אחרים שבהם מבקר מזדמן עשוי להזדקק לכיסא גלגלים לזמן מה, יכול לספק כיסאות זולים, אחידים ופשוטים לתפעול בלא לתת שום הדרכה ובלא להתאים את הכיסא לאף אדם. ספק כזה לא צריך לאבחן שום משתמש ולא צריך להרכיב את הכיסאות.

דוגמה אחרת לפריט שיש להתאימו היא מקלדת לאנשים לקויי ראיה. על הספק להתאים את חזות המקלדת ליכולת הראיה של המשתמש. ישנם, למשל, אנשים עם לקות ראיה שצריכים מקלדת בגודל סטנדרטי, בצבע שחור, עם תוויות לבנות גדולות או צהובות גדולות. אחרים צריכים שכלל המקלדת תהייה בתחום ראייתם ויש לתת להם מקלדת קטנה. ספק של מקלדות כאלה צריך ידע באופטומטריה.

פריטים שיש לעצבם במיוחד בהתאמה למשתמש מסוים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם משתמשים שאי אפשר להתאים להם שום פריט טכנולוגיה מסייעת הקיים בשוק ויש לעצב וליצר עבורם פריטים המתאימים להם באופן אישי. מקרים אלה נדירים יחסית ועם הצטברות הניסיון בתחום הטכנולוגיה המסייעת, הם הולכים ומתמעטים. מזרנים וריפודים לכיסאות גלגלים עבור אנשים עם עקמת קשה היו מיוצרים ומעוצבים בעבר באופן אישי עבור כל קונה. הספקים השונים היו צריכים לחשוב באופן יצירתי כדי ליצר פריטים אלה. כיום ישנן ערכות שונות שמאפשרות לספק לייצר בנוהל קבוע פריטים אלה בבית המלאכה שלו. ערכות אלה הופכות, למעשה, פריטי טכנולוגיה מסייעת אלה מפריטים שיש לעצבם מחדש לכל קונה לפריטים שיש רק להתאימם לקונה. אחת הערכות האלה מכילה את כל החומרים הדרושים לריאקציה כימית היוצרת ספוג שניתן לצקת בתבנית כאשר מושיבים או משכיבים בה את הקונה. באופן זה מייצרים מזרן ספוג קשיח בצורת גבו של הקונה. ערכה אחרת מאפשרת להושיב או להשכיב את הקונה על שק שבו פתיתי קלקר ולשאוב את האוויר מהשק עד שהפתיתים נצמדים זה לזה בחוזקה. כך מתקבל מזרן בעל צורת גבו של הקונה ובעל מידת הקשיחות הרצויה.

פריטים שעשוים לדרוש עיצוב אישי ויצירתיות בעשור הראשון של שנות האלפיים הם פריטים להנגשת מקלדות מחשב עבור אנשים עם לקות תנועה גפיים העליונות בשל שיתוק מוחין. תפקוד הידיים של בעלי הפרעות בהנעת הידיים בשל שיתוק מוחין שונה מאוד מאדם לאדם ופתרונות שמועילים לחלק מאנשים אלה אינם מועילים לאחרים. בחלק מהמקרים כוונון רגישות המקלדת ללחיצות קצרות בעזרת לוח הבקרה של המחשב פותר את הבעיה. במקרים אחרים יש להיעזר במגן מקלדת מחורר מפלסטיק קשיח. יש מקרים בהם ניתן להשתמש במערכת שמאפשרת חיבור תמליל בלא מקלדת (למשל מערכת זיהוי קולי) אולם יש אנשים שאף אחד מפתרונות אלה אינו מתאים להם.

חלוקה לפי רמת התחכום הדרושה מהמשתמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק פריטי טכנולוגיה מסייעת גם לכלים (Tools) ולאביזרים (Appliances). העוסקים בטכנולוגיה מסייעת מכנים בשם "כלים" את הפריטים שהמשתמש צריך ללמוד כיצד להפעיל ביעילות ואילו בשם "אביזרים" הם מכנים את הפריטים שהמשתמש אינו צריך ללמוד להפעיל. מזרן ישיבה מיוחד לכיסא גלגלים הוא "אביזר טכנולוגיה מסייעת" ואילו מערכת ההיגוי של כיסא הגלגלים הממונע עשויה להיות "כלי טכנולוגיה מסייעת" (ראו קוק והאססי 2001).

טכנולוגיה מסייעת והחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים של המאה העשרים חוקקו במדינות רבות חוקים לסיוע ושוויון הזדמנויות לאנשים עם לקויות. במדינת ישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לא בכל מדינה בה חוקקו חוקים כאלה הוזכר בחוק המושג "טכנולוגיה מסייעת". אולם, חוקי שוויון לאנשים עם לקויות עשויים לעודד שימוש בטכנולוגיה מסייעת גם בלי לנקוב בשמה. לדוגמה, החוק האמריקני Air Carrier Access Act (ACAA, 49 U.S.C. 41705)‎ המחייב נמלי תעופה ומטוסים להיות נגישים לאנשים עם מגבלות, אינו מזכיר את המושג "טכנולוגיה מסייעת", אך מעודד עיצוב ורכישה של פריטי טכנולוגיה מסייעת. מעבר לזאת, חוקים המעודדים פיתוח טכנולוגיה מסייעת ושימוש בה התבררו כבעלי השפעה חוצת גבולות.

החקיקה בארצות הברית

בשנת 1988 חוקק החוק הפדרלי "חוק הטכנולוגיה המסוייעת לאנשים עם מוגבלות" Technology-Related Assistance for Individuals with Disabilities Act P.L. 100-104 קרוי גם The Tech Act P.L. 10-104 . מטרת החוק היא לספק סיוע פיננסי למדינה על מנת לעזור ולפתח תוכניות לטכנולוגית סיוע Assistive Technology לאנשים עם מוגבלות. החוק הפדרלי האמריקאי משנת 1988 מגדיר טכנולוגית סיוע היא "כל פריט, פריט ציוד, או מערכת מוצרים, המאפשרת התאמה אישית, המשמשת להגדלה, שימור או שיפור היכולות הפונקציונאליות של אנשים עם מוגבלויות" (PL 108-364 the Assistive Technology Act,1998). תקנות החוק עודכנו בשנת 2004. הנוסח החדש הגדיר כל ציוד או מוצר אשר נרכש באופן מסחרי על המדף, הותאם אישית ומשמש לשיפור תפקודי של אוכלוסיית נכויות התפתחותיות.

טכנולוגיות מסייעות בישראל

טכנולוגיות מסייעות עדין לא הוגדרו במסגרת חוק בארץ באופן ישיר. עד כה קיימת התייחסות לנגישות לאנשים עם מגובלות ובמסגרת זו גם טכנולוגיות מסייעות, במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1988). על פי החוק "…יש לתת מענה הולם לצרכיו (של המוגבל) באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

התשנ"ח – 1998, הוא "פרק הנגישות". לפי הפרק, כל מקום ציבורי וכל שירות ציבורי חייבים להיות נגישים לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. החוק מדגיש כי הנגישות כוללת, בין היתר, "אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראייה או לקויות למידה, לרבות כיתוב בברייל, בתבליט או בהגדלה", "אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה, לרבות כיתוב, שילוט, תמלול...", "מידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית", ועוד (סעיף 19א לחוק). כמו כן נקבעת חובתם של מפעילי השירותים וספקי השירותים להסדיר את התאמתם של אמצעי התקשורת האלקטרוניים לאנשים עם מוגבלות, כל עוד אין בכך נטל כבד מדי. הקריטריונים לבחינת השאלה אם מדובר בנטל כבד מדי כוללים את סוג השירות, היקף הפעילות, טיב ההתאמה ועלותה (מתוך האתר של "נגישות ישראל).

אספקת טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים שיש לקחת בחשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למצוא את המוצר הטכנולוגיה מיטבי, על ספק הטכנולוגיה המסייעת לקחת בחשבון גורמים מחמישה תחומים:

  1. הטכנולוגיה עצמה (למשל: מחיר המוצר, זמינותו, ידיעות שהצטברו עליו)
  2. מקבל השירות (למשל: לקותו, כישוריו, טעמו האסתטי)
  3. הפעילות בה מסייעת הטכנולוגיה (למשל: עבודה, קריאה בכל סיטואציה שהיא, ניידות)
  4. הסביבה בה יעבדו פריטי הטכנולוגיה (למשל: מזג אוויר, סוג קרקע, מקום רועש מקום חסר פרטיות)
  5. אפיוני נותן השירות עצמו (למשל: משאבי זמן, יכולת הדרכה, מגבלות אתיות של הגוף מטעמו הוא עובד)

עקרון הלקוח במרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחשבות לא מספקת בצרכים ובהעדפות של הצרכן עשויה להביא לנטישת הטכנולוגיה. על כן על המשאיל לפעול על פי עיקרון הלקוח במרכז. נטישת טכנולוגיה מסייעת יכולה להתרחש גם בגלל אי התחשבות ביכולות של הצרכן ובמגבלות סביבת העבודה שלו. אולם, בניגוד לטכנולוגיה קנויה, פריט טכנולוגיה המושאל מתוך מלאי ונמצא לא נוח לשימוש, קל להחליף בפריט טכנולוגיה אחר מאותו המלאי.

מאפייני ספקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין ראשון של ספק טכנולוגיה מסייעת הוא הגוף שהוא עובד מטעמו:

מאפיין זה קובע את המגבלות האתיות והמשאביות של הספק.

שיטות אספקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה מתוך מלאי מול הזמנה מיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש דרכים שונות לספק טכנולוגיה מסייעת. הפשוטה ביניהן היא השאלה מתוך מלאי. על פי שיטה זו, אדם שצריך פריט טכנולוגיה מסייעת ניגש לספק טכנולוגיה מסייעת, מסביר לו את צרכיו, את יכולותיו התפקודיות, את העדפותיו האישיות ואת סביבת העבודה בה הטכנולוגיה צריכה לעבוד והספק משאיל לו את הפריט המתאים ביותר מתוך המלאי העומד לרשותו באותו זמן.

יתרונותיה של שיטה זו הם הפשטות, המהירות והיכולת של הספק להכיר לעומק את מספר המוצרים המוגבל שברשותו. חסרונה של השיטה הוא בהתאמה אישית לא מוצלחת בשל חוסר יכולת להחזיק מראש מלאי של המוני מוצרים שונים. שיטת אספקה זו מתאימה לטכנולוגיה מסייעת פשוטה שלא צריכה התאמה אישית רבה ולטכנולוגיה מסייעת הדרושה בדחיפות כמו טכנולוגיה לשילוב אדם עם לקות בכיתת לימוד (סטודנט אינו יכול להפסיד חודש של הרצאות עד למציאת טכנולוגיה אופטימלית) וטכנולוגיה מסייעת לאדם שתפקודו מתדרדר במהירות. השיטה הזו מונהגת בעמותת "יד שרה", בחטיבה לסטודנט העיוור ובמחלקת הסיוע לסטודנטים לקויי למידה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעמותות של חולי מחלות ניוון שרירים מהירות התדרדרות.

דרך אחרת לספק טכנולוגיה מסייעת היא קנייה מיצרן בעזרת ספק. גם על פי שיטה זו אדם שצריך פריט טכנולוגיה מסייעת ניגש לספק טכנולוגיה מסייעת, מסביר לו את צרכיו ואת העדפותיו האישיות. סביבת העבודה בה הטכנולוגיה צריכה לפעול לפעמים מוסברת על ידי הצרכן ולפעמים נבדקת על ידי הספק.

היכולת התפקודית של הצרכן נבדקת על ידי הספק. בנוסף הספק בודק את היכולת הממונית של הצרכן ועוזר לו למצוא מקורות מימון עבור הטכנולוגיה המסייעת. אחרי בירור כל הפרטים, הספק מאתר מידע על מוצר המתאים לצרכן באופן מיטבי, מזמין אותו מיצרן טכנולוגיה מסייעת, עושה לו התאמות אחרונות אחרי קבלתו מהיצרן, מספק אותו לצרכן, מתדרך אותו לגבי ההפעלה במקרה הצורך וגובה את התשלום. הספק עשוי גם לשמור על קשר עם הצרכן כדי לייעל את השימוש בציוד.

קניית משקפיים היא תהליך דומה לשיטת אספקה זו. היצרן במקרה זה הוא מלטש ומצפה העדשות. בדיקת אפשרויות התשלום היא בדיקת כיסוי על ידי הביטוח הרפואי. סביבת העבודה בה המשקפיים צריכים לשרת את הצרכן יכולה להכתיב את חוזק המסגרת ואת הצורך בציפוי כהה. בדיקת היכולת התפקודית היא בדיקת ראייה.

ספק בודד מול צוות ספקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בצוות ספקים לרוב יעשה בשיטת ההזמנה המיוחדת ולא בהשאלה ממלאי כי כינוס צוות ספקים הוא ממילא איטי. שיטה זו מתאימה למקרים מסובכים בהם לאדם יש לקות חמורה, לקויות משולבות או תלות גדולה בסובביו שיש לקחת בחשבון גם את צרכיהם ולא רק את צרכיו. מקרה כזה יכול להיות קניית כיסא גלגלים ממונע וציוד תקשורת חליפית שנישא באמצעות הכיסא עבור ילד עם שיתוק מוחין. במקרה כזה יש לברר את הצרכים ואת ההעדפות האישיות של הילד, של ההורים, של הסייעת האישית של הילד בבית הספר ואולי של אנשים נוספים. היכולת התפקודית של הילד תיבדק על ידי מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת, הן לצורך התאמת הכיסא והן לצורך התאמת מכשור התקשורת. כמו כן תיבדק הסביבה שבה כיסא הגלגלים ינוע על פי רוב. צוות הספקים עשוי, לדוגמה, למדוד את רוחב הדלתות בבית הילד ובבית ספרו כדי לוודא שלא ינופק לו כיסא רחב שלא עובר באחת הדלתות האלה. צוות הספקים יכלול מהנדס של תנועת כיסאות גלגלים ומהנדס נוסף של מערכת ההושבה על הכיסא. הספקים יזמינו מכשור תקשורת, פריט לנשיאת מכשור התקשורת על הכיסא, חלקים של מערכת ההושבה ומערכת תנועה של כיסא ממונע. כשכל הפריטים יגיעו מהיצרנים השונים הספקים יחברו אותם זה לזה בסדנה. אחראי הסדנה עשוי להימנות גם הוא עם צוות הספקים.

צוות ספקים מתאים גם למקרים בהם מדובר באספקת ציוד יקר מאוד, שיש לוודא שלא נעשות שגיאות בבחירתו. כינוס צוות ספקים, במקרה כזה, עשוי להיות זול יותר לקניית כיסא גלגלים ממונע לא מתאים ומשיפוץ דירה ומקום עבודה על פי מידותיו של כיסא לא מתאים זה.

ביקור אצל הספק מול ביקור בבית הלקוח ובמקום עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו במקרה של כינוס צוות ספקים, ביקור במקומות בהם אמור הציוד לעבוד הוא יקר יותר מאשר אספקתו בממשרדו של הספק. אולם, כאשר הציוד יקר, השקעה זו עשויה להיות כדאית.

יש גם מקרים בהם פשוט אי אפשר לספק את הציוד בלא ביקור בית או ביקור במקום העבודה. דוגמאות:

  • בהרבה מקרים אי אפשר להסביר לאדם כבד ראייה כיצד לכוונן את מערכת ההפעלה של מחשבו השולחני כך שלהבא יוכל להשתמש במחשב בכוחות עצמו. זאת משום שלפני שנערך כוונון זה, הצרכן אינו יכול להשתמש במחשב או לכווננו.
  • ציוד שהתקנתו מחייבת שיפוץ של המבנה - אי אפשר להתקין רמפה לכיסא גלגלים או מעלון לכיסא גלגלים בלי לבקר במקום בו ציוד זה צריך לעבוד.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מימון לטכנולוגי מסייעת:

  • ביטוח רפואי - בעיקר ציוד שיכול לחסוך לביטוח כסף בטווח הרחוק וניתן בהוראה של איש מקצוע רפואי (כגון מקלדת מונעת פציעות הקלדה)
  • תוכניות סיוע ממשלתיות. במדינות שונות יש סיוע מימוני ממשלתי שונה אך ככלל ניתן להצביע על שלושה סוגים עיקריים של מימון ממשלתי
    • מימון של תוכניות חינוך - בעיקר לציוד המאפשר למידה ותקשורת בבית הספר ובאוניברסיטה
    • מימון של תוכניות עבודה ורווחה - בעיקר לציוד המאפשר ניידות או ציוד שקל לטעון שהוא הכרחי לשילוב בעבודה
    • מימון של תוכניות לשיקום נכי צבא - מקביל לתוכניות מימון מתחום העבודה והרווחה אך מתוקצב טוב יותר
  • מעמותות - בעיקר בציוד שהעמותה מאמינה שאנשים יתקשו להשיג לבד או שהם לא מודעים לערכו ולכן לא יתאמצו להשיגו
  • ארגוני ספורט נכים - ציוד ספורט נכים (כגון כיסא גלגלים מיוחד לטניס)
  • מימון של המעסיק של המשתמש - ציוד שחוקי שוויון הזדמנויות בעבודה מורים על רכישתו (בארצות הברית המעסיק מחויב בציוד בשווי של 10% מהתפוקה השנתית של העובד) וציוד לשילוב בעבודה של עובד עם כישורים נדירים שלמעסיק כדאי להשקיע בו (כגון עובד ותיק ומיומן שהפך לנכה בתאונה).
  • או מכיסו של המשתמש - בעיקר עבור פריטים זולים (כמו תוכנת הקראה לדיסלקטים) או פריטים לשימוש מובהק לצרכיי פנאי (כמו כיסא גלגלים מיוחד לנסיעה בחוף הים).

הכשרת עובדי טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעובדים בתחום הטכנולוגיה המסייעת יש הכשרות מגוונות, הן מבחינת אורכן והן מבחינת אופיין. דוגמה להכשרה קצרה: הכשרתו של עובד שמשאיל ציוד טכנולוגיה מסייעת מתוך מלאי מצומצם, לפלח אוכלוסייה צר. עובד כזה יכול להצליח במלאכתו בעזרת מעט ניסיון עבודה ובעזרת אמפתיה ללקוחות. דוגמה להכשרה ארוכה: עובד שמשתיל מכשיר שמיעה מסוג שתל שבלולי. עובד כזה צריך הכשרה של רופא מנתח ורקע השכלתי הן ברפואת אף אוזן גרון והן במכשור שמיעה.

ישנם ענפי טכנולוגיה מסייעת שיש להם מסלול הכשרה משלהם. באוניברסיטת Northweasern שבאילינוי יש מסלול הכשרה בן שנים אחדות לתואר ראשון בעיצוב, ייצור ואספקת תותבות ומיישרים (פרותזות ואורטזות), שאחריו יש תוספת של קורס בן ארבעה וחצי חודשים וסטאז' בתחום כתואר שני. דוגמה מוכרת יותר לענף כזה היא ענף אספקת המשקפיים.

יש ענפי טכנולוגיה מסייעת שבהם מקובל להעסיק אנשים עם תואר ראשון בנושא הקשור לאוכלוסייה המטופלת ותואר שני (מחקרי או לא מחקרי) שעוסק באופן כללי באספקת טכנולוגיה מסייעת. לדוגמה, אדם שעובד בתקשורת חלופית ותומכת עשוי להיות בעל תואר ראשון בקלינאות תקשורת ותואר שני באספקת טכנולוגיה מסייעת.

יש אנשים שעוסקים בתחומי טכנולוגיה מסייעת לאחר רכישת של מקצוע הביו-הנדסאות. אדם בעל הכשרה כזו עשוי לעסוק במערכות הנע של כיסאות גלגלים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שלומדים לדוקטורט בטכנולוגיה מסייעת או שחוקרים את התחום בכל מסגרת אחרת עשויים לחקור ייצור או אספקה של טכנולוגיה מסייעת. נושאי המחקר של ייצור הטכנולוגיה המסייעת הם רבים ומגוונים. שניים מהבולטים בהם הם ייצור מקלדות ארגונומיות למניעת פציעות הקלדה וייצור אמצעי קלט למחשב עבור אנשים משותקים לחלוטין, המופעלים בעזרת רשמת מוח חשמלית.

חקר אספקת הטכנולוגיה המסייעת מצומצם בהרבה בנושאיו מאשר חקר ייצור הטכנולוגיה מסייעת. אספקת טכנולוגיה מסייעת היא תחום לימוד צעיר עם מעט תאוריה והרבה ידע פרקטי. חוקרי אספקת טכנולוגיה מסייעת עוסקים בעיקר בחקר מדידת התועלת שבציוד הטכנולוגיה מסייעת (Outcome Measurements) ספציפי ובשיפור השיטות לעריכת מחקר זה. מחקר זה מועיל באיתור הציוד המתאים ביותר ללקוח ובהצדקת הקניה עבור הגורמים המממנים את קנייתו. בצוות ספקים של ציוד טכנולוגיה מסייעת שאספקתו מסובכת, עשויי להיות אדם שהתנסה בחקר "מדידת התועלת".

חוקר אספקת הטכנולוגיה המסייעת, הפסטד (Hoppestad) טוען במאמרו משנת 2007 כי יעול מדידת התועלת של ציוד הטכנולוגיה המסייעת הוא צורך דחוף עבור התפתחות הדיסיפלינה המדעית הזו‏‏‏[7].

רכישת מידע אובייקטיבי המוכיח את יעילותה של טכנולוגיה מסייעת...היא משימה מפרכת ורבת אתגר. טכנולוגיה מסייעת היא תחום ידע שאינו מתרצה בקלות לכימות ולמחקר סטטיסטי.

מדד התועלת הבולט בתחום הוא "מדד קֶבֵּק לשינוי באיכות החיים בעזרת טכנולוגיה מסייעת‏‏‏[8]." השימוש במדד זה אפשרי עבור מגוון רחב של פריטי טכנולוגיה מסייעת. מדד זה דומה באופיו למדדים מתחום המדידה והערכה שבמדעי החברה. מדדים אחרים בטכנולוגיה מסייעת עשויים להיות דומים יותר למדדים מתחום הרפואה (למשל מדידות תפקוד גופני הקשורות בציוד טכנולוגיה מסייעת המונע את התפתחותן של פציעות - מקלדות ארגונומיות המונעות התפתחות פציעות הקלדה, מזרני מושב של כיסא גלגלים המונעים התפתחות פצעי לחץ), או אפילו לתחום המדידות מהמדעים המדויקים (חלק מהמדדים הקשורים בכיסאות גלגלים לקוחים מתחום הנדסת הרכב).

איגודים לקידום התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בישראל, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים שונים, מעביר קורסים בני 200 שעות לקבלת תעודת "מורשה נגישות". הקבלה לקורס מחייבת ידע אקדמי קודם על תחומי טכנולוגיה שונים או הסמכה באדריכלות‏‏[9].

האגודה הצפון אמריקנית לטכנולוגיה מסייעת והנדסה משקמת (RESNA - Rehabilitation Engineering and Assistive Technology Society of North America) נותנת תעודות "ספק טכנולוגיה מסייעת מוכר" ו"יצרן טכנולוגיה מסייעת מוכר" למי שעובר את המבחנים שלה. למבחן יכול לגשת רק מי שצבר ניסיון בתחום ומשרת לקוחות בשכר ביותר מחצי משרה. מי שיש לו תואר רלוונטי נדרש לפחות ותק בתחום כדי לגשת אל הבחינה. ההכרה בספק טכנולוגיה מסייעת מושעית אם אחרי השגת התעודה הוא חדל לשרת לקוחות ביותר מחצי משרה. ההכרה מושעית גם אם במקום לשרת לקוחות הוא עבר ללמד על טכנולוגיה מסייעת או לחקור אותה. הצורך להכיר כספק רק במי שבעיקר משרת לפרנסתו נובע מההנחה שהטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר שמי שלא נאלץ לחפש ציוד חדש כל הזמן לא יכול להיות מעודכן. בישראל יש אנשים בודדים ש-RESNA מכירה בהם כספקי טכנולוגיה מסייעת.

האגודה אירופית לטכנולוגיה מסייעת קרויה AAATE - Association for the Advancement of Assistive Technology in Europe והיא קטנה יותר מRESNA.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימות פרטי טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏טכנולוגיה שהשימוש בה כן מקטין את התלות בה קרויה לרוב "טכנולוגיה שיקומית".‏
  2. ^ במשקפיים לשיקום עין עצלה יש עדשה אחת עכורה שחוסמת את שדה הראיה של העין שרואה טוב יותר. כך מרגילים את המוח לעבד את השדרים של העין שרואה פחות טוב. משקפיים אלה הן דוגמה לטכנולוגיה משקמת
  3. ^ Disabil Rehabil Assist Technol. 2012 Feb 10. Integrating medical, assistive, and universally designed products and technologies: assistive technology device classification (ATDC). Bauer S, Elsaesser LJ.
  4. ^ חוקים ישראלים לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינם עוסקים בטכנולוגיה מסייעת ולחוקים האמריקניים יש השפעה חוצת גבולות משום שארצות הברית היא שוק גדול וכשהחוק מחייב פיתוח ורכישה של מוצרים בשוק גדול, הם הופכים לנפוצים גם מחוץ לשוק זה.
  5. ^ במובן הרחב יותר, תותב הוא תחליף לכל חלק גוף חסר (כגון לב מלאכותי) ומיישר הוא התקן שמשפר תפקוד של כל חלק בגוף (כגון קוצב לב) אולם תותבות ומיישרים מושתלים ניתנים על ידי רופאים ולא על ידי ספקי טכנולוגיה מסייעת בעלי מקצוע פרא רפואי.
  6. ^ Low Tech Solutions: A Place To Begin, Ensign, Arselia S., PAM Repeater, n72 Jan 1992Ed.
  7. ^ ‏Hoppestad, B.S.: Inadequacies in computer access using assistive technology devices in profoundly disabled individuals: An overview of the current literature, Disability and Rehabilitation: Assistive Technology, 2 pp. 189-199. 2007‏
  8. ^ Chan SC, Chan AP.: The validity and applicability of the Chinese version of the Quebec User Evaluation of Satisfaction With Assistive Technology for people with spinal cord injury Assist Technol. 2006 Spring;18(1):25-33.
  9. ^ נגישות לאנשי מקצוע > קורסים והכשרות למורשי נגישות, אתר עמותת נגישות ישראל