טלמרק (סגנון סקי)
טלמרק (Telemark skiing) הוא סגנון סקי ממשפחת הסקי הנורדי. סגנון זה מאפשר לקחת פניות מדויקות ואלגנטיות כאשר גולשים במורד הר, גם כאשר מדובר בתנאים קשים ובמסלול מאולתר. כמו כן ניתן לנוע במישור עם ציוד הטלמרק. בדומה לסקי למרחקים (קרוס קאנטרי) החיבור בין המגף למגלשי הסקי הוא רק בחלק הקדמי של כף הרגל בעוד שהחלק האחורי חופשי. התצורה הזאת מאפשרת שימוש מסוים בסגנונות של הסקי למרחקים מה שמאפשר התניידות כמעט בכל תנאי שטח, כולל עליות. הסקי הזה פופולרי הן כספורט עממי והן כספורט תחרותי בייחוד בצפון אמריקה וסקנדינביה. החל מתחילת שנות התשעים מתקיימות תחרויות רשמיות בסגנון הטלמרק המאורגנות על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם ענף זה פותח לראשונה על ידי סנדרה נורהיים הנורווגי. לראשונה נורהיים השתמש בסגנון בתחרויות קפיצות סקי כאשר לאחר הנחיתה הוא נהג לבצע פניה בסגנון טלמרק. ב-1868 נסע נורהיים עם קבוצת גולשים לאוסלו (אז נקראה "כריסטיאניה") לתחרות שנתית של גלישה במורד. נורהיים וחבריו הדהימו את הנוכחים בצורה הקלילה בה הם מבצעים פניות אלגנטיות תוך כדי גלישה במורד. בתקופה ההיא פניות כאלו היו קשות מאוד לביצוע ומרבית הגולשים העדיפו לגלוש בקו ישר. נורהיים וחבריו הציגו את הסגנון בו הם מבצעים פניה על ידי כיפוף הרגל הפנימית והשארת הרגל החיצונית ישרה. הסגנון התקבל בנורווגיה ומשם הופץ לאירופה הקונטיננטלית, אולם ב-1910 מתיאס זדרסקי האוסטרי הציג את סגנון ה"סטם" שמאפשר ביצוע פניות מדויקות ומהירות כאשר המגף נעול כולו על מגלש הסקי. הסגנון החדש התאים יותר לגלישה תחרותית ולמורדות התלולים של הרי האלפים, הוא היה קל יותר ללימוד ועד מהרה סגנון הטלמרק נזנח. בשנות השישים של המאה העשרים חזר סגנון הטלמרק לתודעה עם עליה בפופולריות של טיולי חורף בחיק הטבע, בעיקר בארצות הברית. סגנון הטלמרק שמאפשר תנועה גם בתנאים קשים ועם טופוגרפיה משתנה התאים לצורך העניין והענף הנשכח חזר לפתע לתודעה, אם כי רק כספורט עממי. רק בתחילת שנות התשעים פדרציית הסקי הבינלאומית החלה לארגן תחרויות מקצועיות בסגנון הטלמרק.
ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגלשי הסקי של הטלמרק דומים בצורתם למגלשי סקי אלפיני, אולם החיבור דומה לחיבור המקובל בסקי למרחקים כאשר רק החלק הקדמי של הרגל מחובר ואילו העקב חופשי. המגפיים עשויים לרוב מפלסטיק קשיח ומתחברים למגלשיים בשלושה פינים או בכבל הנפוץ יותר היום. אורך המקלות הוא בהתאם לתצורת המסלול; בירידות משתמשים במקלות קצרים כמו בסקי אלפיני, במישורים ועליות משתמשים במקלות ארוכים כמו בסקי למרחקים. הגולשים העממיים בדרך כלל משתמשים במקלות מתכווננים.
הטלמרק כספורט תחרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור התחרויות מאורגנות מאז תחילת שנות התשעים על ידי פדרציית הסקי הבינלאומית (FIS). קיימים שלושה סוגים רשמיים של תחרויות:
סללום ענק (Telemark Giant slalum) תוואי המסלול דומה לזה של הסלאלום הענק בסקי אלפיני אלא שבטלמרק יש בנוסף גם קפיצה בה על הגולש להשיג מרחק מסוים, ועליו לנחות בצורת טלמרק כאשר רגל אחת מקופלת. ביצוע לא טוב של אחד משני האלמנטים הללו מוסיף שנייה לזמנו של הגולש, כך שהגולש יכול להיענש בשתי שניות סך הכול על קפיצה רעה. כמו כן פניות ללא טלמרק במהלך הסלאלום מוסיפות שנייה לזמנו של הגולש (שנייה לכל פניה).
טלמרק קלאסי
גם ענף זה מתחיל בסלאלום ענק אלא שמתווספים לו אלמנטים נוספים: סיבוב של 360 מעלות (לעיתים שני סיבובים), בדרך כלל בסוף הסלאלום ולאחר מכן קטע של סקי למרחקים בסגנון חופשי, במישור או בעליה. גם כאן פניה ללא טלמרק במהלך הסלאלום מוסיפה שנייה לזמנו של הגולש, ובקפיצה גולש יכול להיענש בתוספת של עד 7 שניות לזמנו. גם לקיחה לא טובה של סיבוב ה-360 מעלות תוסיף שנייה לזמנו של הגולש.
ספרינט קלאסי דומה מאוד לטלמרק קלאסי, רק קצר יותר. האלמנטים של הניקוד דומים, השוני העיקרי הוא בגלישה במורד שמהירה יותר, טכנית פחות וקצרה יותר.
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השם "טלמרק" נקרא על שם אזור טלמרק בנורווגיה בו פותח הסגנון.
- בקפיצות סקי הקופצים מחויבים לנחות בתצורת טלמרק, כפי שנהג לנחות סנדרה נורהיים, מה שהביא לפיתוח סגנון הטלמרק.
- גולשי "אקסטרים" רבים משתמשים בציוד של טלמרק בירידה מהרים תלולים וקשים במיוחד.
