טלסקופ דובסוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלסקופ דובסוני בעל שפופרת סגורה. דובסוניים אלו קיימים בקטרים שבין 3 אינץ' ל-16 אינץ'
דובסוני מטיפוס מסבך מוטות. קיימים בקטרים החל ב-8 אינץ' וכלה ב-50 אינץ'

טלסקופ דובסוני הוא טלסקופ שמיועד לתצפית בעין בלבד. בטלסקופ דובסוני החצובה, שהיא מרכיב כבד, יקר ומסובך בדרך כלל, מצומצמת לבסיס פשוט, קל וזול יחסית. במחיר אבדן היכולת לצלם דרך הטלסקופ מתקבלת פלטפורמה טובה לתצפית בעין.

הטלסקופים הגדולים ביותר שבשימוש חובבי אסטרונומיה הינם דובסוניים.

מבנה הטלסקופ הדובסוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכלול האופטי של הטלסקופ עצמו הוא מטיפוס ניוטוני. המכלול האופטי מצוי בשני דגמים: שפופרת סגורה או מסבך מוטות.

בדובסוני בעל שפופרת סגורה מורכבות "אזניים" במרכז הכובד של השפופרת. אלו מונחות (עם או בלי צימוד נוסף) בתוך אגן מעגלי בבסיס.

בדובסוני בעל מסבך מוטות צירי השפופרת (המורכבת ממסבך המוטות) מורכבים בבסיס המסבך, על התיבה המכילה את המראה הראשית. בשל הזזת הציר ממרכז הכובד נדרשות משקולות לאיזון השפופרת - נהוג להשתמש בשרשרת הנשרכת על הקרקע, כך שככל שזווית הטלסקופ דורשת משקל גבוה יותר חלק גדול יותר מהשרשרת נמצא באוויר וכך מושג שיווי משקל.

יתרונות וחסרונות התכנון הדובסוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות

  1. מחיר נמוך - להשוואה: דובסוני מסחרי בקוטר של 10 אינץ' מחירו בשוק פחות מ-5,000 ש"ח. לעומת זאת טלסקופ בקוטר זהה בתכנון שמידט-קאסגרין יעלה פי 4 לפחות, ומחירו של טלסקופ שובר-אור בקוטר זה מרקיע ל-100,000 ש"ח כמעט (מחירי שנת 2008).
  2. פשטות שימוש - דובסוני הוא טלסקופ "כוון וצפה". השימוש בו פשוט מאשר בטלסקופ בעל חצובה משוונית.
  3. משקל - מאחר שמרכז הכובד של הדובסוני נמוך מאוד קל להשיג יציבות טובה ללא הכבדה של החצובה. ככלל מעמד דובסוני שוקל בין שליש לחמישית מחצובה המיועדת לשאת טלסקופ במשקל זהה.
  4. יציבות - בשל מרכז הכובד הנמוך טלסקופ דובסוני מושפע פחות מרעידות בשל רוח וכדומה.
  5. שדה תצפית רחב - בשל שיקולי שימושיות, דובסוניים נוטים להיות בעלי מספר f נמוך - בין 4 ל 5 עבור טלסקופים רחבים מ10 אינץ'. פועל יוצא של מספר f נמוך הוא שדה תצפית רחב יחסית לטלסקופ בעל קוטר זהה אך בעל מספר f גבוה.

חסרונות

  1. אינו מיועד לצילום - בשל העובדה שקשה לבצע עקיבה במעמד דובסוני (נדרש מכשיר נוסף המכונה מעמד פונסה) בצירוף היותו טלסקופ ניוטוני בדרך כלל, צילום דרך דובסוני קשה, אם כי אינו בלתי אפשרי. בנוסף, התכנון הניוטוני מביא סטיית פסיק שפוגמת באיכות הצילומים. כמו נושא העקיבה, גם בעיה זו ניתנת לתיקון על ידי מכשיר נוסף מסוג Commacor.
  2. נטול עקיבה - מאחר שכל טלסקופ מגדיל את הדמות, התנועה המדומה של כוכבי השמים מואצת בהתאם. כתוצאה הכוכבים "בורחים" משדה הראיה. הדבר מורגש במיוחד בהגדלות של למעלה מ-120. חובב האסטרונומיה נדרש לפתח מיומנות בעקיבה ידנית, כמו גם לתחזק את צירי הטלסקופ במצב מושלם על מנת להשתמש בהגדלות גבוהות. בדובסוני מסחרי מטופל היטב יכול חובב ברמת מיומנות סבירה לבצע עקיבה ויזואלית עד הגדלה של 250, וחובב מנוסה עד 400.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון קרוי על שמו של ג'ון דובסון (1915-2014), על אף שהומצא שנים ספורות לפני שדובסון אימץ אותו. דובסון, נזיר בודהיסטי בעל תחושה עמוקה של שליחות, שאף להביא את האסטרונומיה להמונים, והפעיל בשנות ה-60 תצפיות רחוב וסדנאות בהן לימד בחינם כיצד חובב דל אמצעים יכול לבנות טלסקופ שקוטרו מספיק על מנת לראות גרמי שמיים עמוקים - גלקסיות, ערפיליות וצבירי כוכבים, וכל זאת בחלק קטן מהמחיר של טלסקופים מסחריים.

בשנות ה-70 החלו לתפוס חברות מסחריות את הפוטנציאל הטמון בדובסוניים. הראשונה הייתה חברת קולטר, שייצרה מראות גדולות בעלות איכות מוגבלת ומחיר נמוך. בהמשך הצטרפה חברת מיד, שהיא חברת הטלסקופים הגדולה בעולם. עם זאת המוצרים המסחריים של שנות ה-70 לקו בפגמים שנבעו מחסכנות יתר. אביזרי הטלסקופ היו באיכות נמוכה, והמבנה כולו לא היה בר קיימא לטווח ארוך. בשנות ה-80 מצב זה החל להשתנות עם כניסת חברת אובסשן לשוק. חברה זו ייצרה דובסוניים באיכות גבוהה מאוד, ובכך התוותה את הדרך לשאר החברות, שנאלצו להוריד מחירים או ללכת בעקבותיה. חברה זו יצרה וסימנה את העלית של שוק הדובסוניים, וכך היא עד עצם היום הזה, יחד עם חברת טלפורט ו MAG-1. בתחילת שנות ה-90 החלה חברת אוריון לייצר בסין, על סמך תכנון משלה, דובסוני באיכות טובה במחיר נמוך. עם צעד זה נמחקו הדובסוניים נמוכי האיכות מהשוק לחלוטין, וכל החברות, לרבות זומל וסלסטרון, מוכרות כיום דובסוניים באיכות טובה לפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הדובסוניים הגדולים בעולם

אתרים המסייעים בבנייה והדרכה