טלסקופ החלל טאווקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם הטלסקופ טאווקס - בתצורתו המקורית בעלת שלושה טלסקופים

טאווקס (ראשי תיבות של Tel Aviv University UltraViolet Explorer, TAUVEX), הוא טלסקופ חלל ישראלי הפועל בתחום קרינת העל סגול. טלסקופ חלל זה נבנה על ידי חברת אל-אופ מקבוצת אלביט מערכות, והוא יוזמה של סוכנות החלל הישראלית.

ההצעה לבנייה של טלסקופ חלל זה באה מצוות חוקרים של אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופסור איליה לייבוביץ, פרופסור חגי נצר ודוקטור נח ברוש. הטלסקופ עתיד היה להיות משוגר לחלל כשהוא צמוד ללוויין תקשורת הודי, במהלך שנת 2008. דחיות רבות בשיגור הלוויין ההודי הביאו במרץ 2010 להחלטה להסיר את הטלסקופ מהלוויין, ונכון לחודש אפריל 2010 אין תאריך שיגור עתידי וגורלו של הטלסקופ אינו ידוע.

משימות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון המרכזי בטלסקופ החלל טאווקס הוא מיפוי השמיים באמצעות קרינת על-סגול, באורכי גל שונים הנעים בין 1400 ל - 3200 אנגסטרום. מיפוי זה יאפשר שיפור ההבנה לגבי מבנה הכוכבים, ההיסטוריה של הגלקסיות והפיזיקה של חורים שחורים. עם העלאת הרעיון לטלסקופ, הוא היווה מיזם חדשני ביותר, אולם עקב השנים הרבות שחלפו מאז הועלה הרעיון ועד לבניית הטלסקופ, שטרם שוגר, בוצעו כבר תצפיות בתחום העל-סגול באמצעות טלסקופי חלל ייעודיים שונים, ולכן החדשנות המדעית של טאווקס נשחקה.

היסטוריית הטלסקופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות החלל הישראלית יזמה בסוף שנות השמונים של המאה העשרים קול קורא לגופי המחקר והאקדמיה בישראל, בו התבקשו להציע הצעות לניצול הטכנולוגיה של לווייני אופק הישראליים, למטרות מחקר מדעי. ההצעה של אוניברסיטת תל אביב, טלסקופ חלל בשלושה אורכי גל שונים של תחום העל-סגול, זכתה. בשל בעיות תקציב, הוחלט לא לבנות לוויין שישא לחלל את הטלסקופ, אלא לחפש הזדמנות לשלב את טלסקופ החלל הישראלי (שמימונו אושר) על גבי חללית מחקר או לוויין של מדינה אחרת.

שילוב טאווקס בלוויין SRG[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהוחלט כי סוכנות החלל הישראלית לא תממן בנייתו של לוויין ייעודי שישא לחלל את הטלסקופ, הוחל בחיפוש הזדמנויות מתאימות לשיגורו לחלל. טלסקופ חלל גדול בשם SRG, שתוכנן על ידי ברית המועצות, נראה היה כמועמד מתאים. טלסקופ החלל SRG היה אמור לשמש כמצפה כוכבים חללי בינלאומי, הכולל מטעד ראשי בתחום קרינת האיקס. לאחר משא ומתן בין גורמים ישראליים לבין גורמים סובייטיים, הוחלט לשלב את הטאווקס כחלק מהטלסקופ. בשנת 1990 הוחל במגעים לשילוב טאווקס ב - SRG, ובשנת 1991 התחייבה סוכנות החלל הישראלית למסור את הטלסקופ לרוסים עד 1994. לאחר קריסת ברית המועצות וצמצום תקציב החלל של רוסיה, בוטל לבסוף הלוויין SRG וטלסקופ החלל טאווקס נותר ללא אפשרות להגיע לחלל ואוחסן בחברת אלאופ, בלא כוונה מוגדרת לשגרו לחלל. בשנת 1994 בוטל סופית טלסקופ החלל SRG.

שילוב טאווקס בלוויין GSAT 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאווקס (מופיע באיור בצבע ירוק) על הלוויין ההודי GSAT 4

סוכנות החלל הישראלית וחברת אל-אופ המשיכו בניסיונות לאתר הזדמנות לשגר את הטלסקופ לחלל. מגעים בין מדענים הודים לישראלים, הבשילו בשנת 2001, עת הוחלט לשגר את טאווקס בלוויין תקשורת הודי בשם GSAT-4. בספטמבר 2003, בעידוד משרד המדע והטכנולוגיה, התקבלה החלטה בממשלת ישראל לתקצב את פרויקט טאווקס, לשדרג את הטלסקופ שהיה מצוי באחסנה מזה שנים, ולחתום על הסכם עם הארגון ההודי לחקר החלל לגבי שיגורו לחלל. ב - 25 בדצמבר 2003 נחתם בהודו מזכר ההבנות בדבר שיגור טאווקס.

הורדת טאווקס מהלוויין ההודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2010 החליטו ההודים להוריד את הטלסקופ מהלוויין, בשל בעיות בשלב השלישי של משגר הלוויינים ההודי, והחשש שלא יוכל לשאת את המשקל המתוכנן של הלוויין ההודי עם הטלסקופ הישראלי, הוחלט חד צדדית על ידי הודו לא לשגר המטע"ד הישראלי. דוברים של סוכנות החלל ההודית ציינו כי קיימת אפשרות לשגר את הטלסקופ הישראלי למסלול נמוך (LEO), במועד עתידי.

תגובת סוכנות החלל הישראלית לנושא, כפי שהופיע בעיתון מעריב: "השלמת הלוויין ההודי התעכבה כמה שנים בשל התמשכות הפיתוח. מהצד הישראלי לא היו עיכובים. בינואר השנה הועלו ספקות בדבר אמינות מערכת השיגור. קיבלנו הודעה מההודים בנימוק שהלוויין שישוגר היום ייועד למשימה קצרה של כמה חודשים בלבד, ולכן אין טעם בטלסקופ. הכשל בפיתוח המערכות ההודיות אינו חריג ואינו קשור לחלקה של ישראל בפרויקט. משרד המדע וסוכנות החלל מקיימים דיאלוג עם הודו למציאת דרך לשגר את הטלסקופ על טיל ולוויין חלופיים ובהקדם".

ב - 15 באפריל 2010 שוגר הלוויין ההודי GSAT 4 באמצעות המשגר GSLV (ללא הטלסקופ הישראלי), ובגלל תקלה בשלב השלישי של הטיל לא הצליח להגיע למסלול, והטיל והלוויין צללו והתרסקו על כדור הארץ. הטלסקופ הושב לישראל והוא מצוי ברשות חברת אלאופ. אין כוונה לשגרו לחלל בעתיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]