טלסקופ החלל צ'נדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלסקופ החלל צ'נדרה
ממורכז
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
תאריך שיגור 23 ביולי 1999
משגר מעבורת החלל קולומביה
זיהוי NSSDC 1999-040B
אתר אינטרנט http://chandra.harvard.edu/
משימה
סוג משימה טלסקופ חלל בתחום הרנטגן
לוויין של כדור הארץ
אפואפסיד 133,000 ק"מ
פריאפסיד 16,000 ק"מ
זמן הקפה 64.2 שעות
משך המשימה מתוכנן - 5 שנים, בפועל - מעל 10 שנים
מידע טכני
משקל 4800 ק"ג

טלסקופ החלל צ'נדרהאנגלית: Chandra X-ray Observatory) הוא לוויין ששוגר בעזרת מעבורת החלל קולומביה במשימה STS-93 של נאס"א ב-23 ביולי 1999. טלסקופ צ'נדרה מכיל מספר מכשירים רגישים לקרינת רנטגן (קרינת-X), ומיקומו בחלל מאפשר לו לצפות בתחום קרינה זה שכמעט אינו חודר דרך אטמוספירת כדור הארץ. צ'נדרה הפך, מאז הצבתו בחלל, לכלי מחקר חשוב באסטרופיזיקה ולכלי המחקר המרכזי של מקורות קרינת רנטגן ביקום. הטלסקופ נקרא על שם האסטרופיזיקאי ההודי סוברהמניאן צ'נדראסקאר שהכינוי שלו היה צ'נדרה.

תגליות ותצפיות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרנובה 2006gy (ימין למעלה) וגלקסיית האם שלה NGC 1260 (שמאל למטה) בצבע מלאכותי, כפי שנצפו על ידי צ'נדרה
בתמונה זו של הפולסאר PSR B1509-58, קרינה בעלת אנרגיה נמוכה מסומנת באדום, אנרגיה בינונית בירוק והקרינה האנרגטית ביותר מסומנת בכחול

התצפיות שבוצעו על ידי טלסקופ החלל צ'נדרה היו לעתים קרובות פורצות דרך וקידמו משמעותית את התחום של אסטרונומיית רנטגן:

  • צילום ראשון של שארית הסופרנובה בקסיופאה A נתן לאסטרונומים הצצה ראשונה לעצם קומפקטי במרכז שארית הסופרנובה, כנראה כוכב נייטרונים או חור שחור.‏[1]
  • בערפילית הסרטן, שארית סופרנובה נוספת, בצילומים של צ'נדרה נראתה לראשונה טבעת סביב הפולסאר המרכזי וסילוני חומר שנראו לפני כן באופן חלקי בלבד.‏[2]
  • תמונות ראשונות ברנטגן של גלי הלם בשארית סופרנובה, בשארית הסופרנובה 1987A.
  • תלמידי תיכון גילו כוכב נייטרונים (CXOU J061705.3+222127) בשארית הסופרנובה IC 443 באמצעות מידע מצ'נדרה.
  • לראשונה נצפתה פליטת קרינת רנטגן מהחור השחור העל-מסיבי ב-Sag A, במרכז גלקסיית שביל החלב.‏[3]
  • גילוי סוג חדש של חור שחור בגלקסייה M82 - עצם בעל מסה בינונית, שמהווה את החוליה החסרה בין חור שחור כוכבי לבין חור שחור על-מסיבי.‏[4]
  • תצפית בגלי קול מפעילות אלימה סביב חור שחור על-מסיבי בצביר פרסאוס (2003).
  • צילומים ראשונים של צללית גלקסיה קטנה שנטרפת על ידי גלקסיה גדולה יותר, באזור Perseus A.
  • התגלו כמויות גדולות מהצפוי של גז קר המסתחרר למרכז גלקסיית אנדרומדה.
  • נצפו לראשונה בפירוט רב חזיתות לחץ ב-Abell 2142, אזור מיזוג צבירי גלקסיות.
  • שיוך ראשון של קוי פליטה ברנטגן להתפרצות גמא.‏[5]
  • תצפיות על ידי צ'נדרה ולוויין בפו-סאקס מובילות להשערה כי התפרצויות גמא מתרחשות באזורי יצירת כוכבים.
  • מדידת ערכו של קבוע האבל באמצעות אפקט סונאייב-זלדוביץ'.
  • מציאת עדויות חזקות לקיום חומר אפל באמצעות תצפית על התנגשות צבירי-על (2006).
  • תצפיות ב-Bullet Cluster, שמציבות חסמים על חתך הפעולה לאינטראקציה עצמית של חומר אפל.‏[6]
  • תצפית על TWA-5B, ננס חום, שמקיף מערכת בינארית של כוכבים דמויי שמש.
  • גילוי כי כמעט כל כוכבי הסדרה הראשית פולטים קרינת רנטגן. (Schmitt & Liefke, 2004)
  • נצפתה צללית הרנטגן של טיטאן (ירחו של שבתאי) כשהוא מלקה את ערפילית הסרטן.
  • גילוי פליטת רנטגן מחומר שנופל מדיסקה פרוטופלנטרית על הכוכב.‏[7]
  • מידע מצ'נדרה מעלה את האפשרות כי ייתכן שהעצמים RX J1856.5-3754 ו-3C58, שתחילה נחשבו לפולסארים, הם למעשה עצמים דחוסים אף יותר - כוכבי קווארקים. תוצאות אלה עדיין נמצאות בדיון וטרם התקבלו על ידי הקהילה המדעית.

תכונות ופרטי טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעבורת החלל שהביאה את הטלסקופ לחלל (STS 93) הייתה הראשונה בפיקודה של אשה.
  • אורך המתקן 13.7 מטר, והוא הגוף הארוך ביותר שנישא על ידי מעבורת החלל.
  • הטלסקופ נמצא בגובה פי 100 מטלסקופ "האבל" (שליש הדרך לירח).
  • הטלסקופ מסוגל לקלוט קרני X מחלקיקים עד לשנייה האחרונה לפני בליעתם על ידי חור שחור ויכול לקלוט קרני X מענני גז כל כך צפופים ועבים, שלאור יקח 5 מיליון שנים לחצות אותם.
  • בזמן מעבר ממטרה אחת לשנייה, הטלסקופ נע במהירות קטנה ממהירות מחוג הדקות בשעון.
  • ההספק החשמלי הנדרש להפעיל את מערכות החללית הוא 2 קילוואט (הספק דומה לזה של פן לייבוש שיער).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טלסקופ החלל צ'נדרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pavlov GG, Zavlin VE, Aschenbach B, Trumper J, Sanwal D (2000). "The Compact Central Object in Cassiopeia A: A Neutron Star with Hot Polar Caps or a Black Hole?". Astrophysical Journal 531 (1): L53–L56. doi:10.1086/312521. PMID 10673413.
  2. ^ Weisskopf MC, Hester JJ, Tennant AF, Elsner RF, Schulz NS, Marshall HL, Karovska M, Nichols JS, Swartz DA, Kolodziejczak JJ, O'Dell SL (2000). "Discovery of Spatial and Spectral Structure in the X-Ray Emission from the Crab Nebula". Astrophysical Journal 536 (2): L81–L84. doi:10.1086/312733. PMID 10859123.
  3. ^ Baganoff FK, Bautz MW, Brandt WN, Chartas G, Feigelson ED, Garmire GP, Maeda Y, Morris M, Ricker GR, Townsley LK, Walter F (2001). "Rapid X-ray flaring from the direction of the supermassive black hole at the Galactic Centre". Nature 413 (6851): 45–8. doi:10.1038/35092510. PMID 11544519.
  4. ^ Griffiths RE, Ptak A, Feigelson ED, Garmire G, Townsley L, Brandt WN, Sambruna R, Bregman JN (2000). "Hot plasma and black hole binaries in starburst galaxy M82". Science 290 (5495): 1325–8. doi:10.1126/science.290.5495.1325. PMID 11082054.
  5. ^ Piro L, Garmire G, Garcia M, Stratta G, Costa E, Feroci M, Meszaros P, Vietri M, Bradt H, Frail D, Frontera F, Halpern J, Heise J, Hurley K, Kawai N, Kippen RM, Marshall F, Murakami T, Sokolov VV, Takeshima T, Yoshida A (2000). "Observation of X-ray lines from a gamma-ray burst (GRB991216): evidence of moving ejecta from the progenitor". Science 290 (5493): 955–8. doi:10.1126/science.290.5493.955. PMID 11062121.
  6. ^ Recent and Future Observations in the X-ray and Gamma-ray Bands
  7. ^ Kastner JH, Richmond M, Grosso N, Weintraub DA, Simon T, Frank A, Hamaguchi K, Ozawa H, Henden A (2004). "An X-ray outburst from the rapidly accreting young star that illuminates McNeil's nebula". Nature 430 (6998): 429–31. doi:10.1038/nature02747. PMID 15269761.