טלסקופ חלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טלסקופ חלל הוא מצפה כוכבים נייד המורכב על גבי לוויין ומטרתו לבצע תצפיות אסטרונומיות למטרות מדעיות ומחקריות. בין טלסקופי החלל ניתן למנות את האבל, שפיצר, סוהו וצ'נדרה. שיגורם של טלסקופי חלל נוספים מתוכנן לעתיד.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפיה מהחלל, מאפשרת לצפות בשמים בלא לסבול מהתפזרות האור על ידי אטמוספירת כדור הארץ.
  • לא נגרם סינוור ממקורות אור פנימיים כגון אורות הכרך.
  • אפשרות לצפות בתדרים (כמו קרני X וקרינת גמא) שנחסמים על ידי האטמוספירה.
  • אפשרות לצפייה רציפה בשמים על ידי הימצאות קבועה בצד הלילה של כדור הארץ.
  • מניעת הפרעות של פעילות בני האדם על פני כדור הארץ.
  • עבודה בסביבה בלתי תלויה (אין תלות במזג אויר).

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלות גבוהה מאוד יחסית למצפה כוכבים דומה על פני כדור הארץ.
  • קושי רב בתיקון תקלות.
  • קושי לעדכון חומרה.
  • מגבלה בקוטר המפתח של הטלסקופ.
  • אפשרות לשגיאה בשידור התמונות לבסיס השליטה.

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפים אחדים הועלו למסלול סביב כדור הארץ ורובם הרחיבו באופן ניכר את הידע האנושי על היקום. ביצוע תצפיות אסטרונומיות מן הקרקע מוגבל בשל סינון ופיזור הקרינה האלקטרומגנטית באטמוספירה של כדור הארץ. הפרעות אלה גרמו לכך שכדאי מאוד לבצע תצפיות מהחלל. מכיוון שהטלסקופים הללו מקיפים את כדור הארץ מחוץ למעטה האטמוספירה שלו, הם אינם נפגעים מזיהום האור הנובע ממקורות אור מלאכותיים על כדור הארץ. עם זאת, כיום קיימים בעולם טלסקופים קרקעיים, דוגמת הטלסקופ הבינוקולארי הגדול, והטלסקופים במצפה קק, אשר מסוגלים להתמודד עם ההפרעות הנגרמות על ידי האטמוספירה בעזרת מערכות אופטיקה מסתגלת.

אסטרונומיה מהחלל טומנת בחובה יתרונות נוספים מבחינת טווח התדרים האלקטרומגנטיים מחוץ לחלון האופטי ולחלון הרדיו, שני סוגי הקרינה האלקטרומגנטית החודרים את האטמוספירה. כך למשל אסטרונומית קרני ה-X אינה יכולה כלל להתבצע מכדור הארץ, אלא אך ורק מלוויינים כדוגמת צ'נדרה. גם תחומי האינפרה אדום והאולטרה סגול נחסמים עד שהם מגיעים לקרקע.

את מצפי החלל מתחלקים לשני סוגים: משימות הממפות את כל השמים (סקרים), ומצפים המבצעים תצפיות של חלקים נבחרים של השמים.

מצפי חלל רבים כבר השלימו את משימתם בעוד אחרים עדיין פעילים. לווינים כאלה שוגרו על ידי נאס"א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל היפנית.

המצפים הגדולים של נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלסקופי החלל, כדוגמת טלסקופ החלל האבל (כרגע הוא היחיד מסוגו) נקראים מצפי החלל הגדולים האופטיים. בהאבל תלו תקוות גדולות אך מיד לאחר שיגורו, באפריל 1990, התברר כי המראה שלו אינה מדויקת, והיה צורך להרכיב לו "משקפיים" במבצע השדרוג החללי הגדול הראשון בהיסטוריה (1993). לאחר התיקון המצפה החל לפעול ונתן תוצאות שסיפקו חומר לניתוח לאסטרונומים ותאורטיקנים ברחבי העולם ושימשו בסיס לכמה מהתגליות הגדולות של האסטרונומיה במאה ה-20 ובכלל. נכון למאי 2014, האבל ממשיך לפעול ולספק תוצאות.
  • מצפה קרני הגאמא (GRO), שונה בינתיים למצפה קרני הגמא קומפטון. נאס"א נאלצה לשרוף אותו באטמוספירה לאחר כמה שנות שירות מדעי מועיל; זאת מכיוון שהגירוסקופים שלו כשלו, וכאשר כשל האחרון שבהם, הברירה הייתה להסתכן באובדן שליטה או להרוס את המצפה. נאס"א ריסקה אותו אל האוקיינוס השקט בשנת 2000.

מצפי חלל אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • IRAS (הלוויין האסטרונומי בתת-אדום) - ביצע סריקה של כל השמים בתחום התת-אדום, כמו גם גילויי דיסקות אבק וגז סביב כוכבים קרובים רבים, כמו וגה ובטא פיקטוריס. לוויין זה חדל לפעול ב-1983 הוחזר לכדור הארץ תוך שריפתו באטמוספירה.
  • ISO (מצפה החלל בתת-אדום), משימה של סוכנות החל האירופית, שהמשיכה בעבודתו של IRAS עם תצפיות בתחום התת-אדום.
  • IUE (הסורק הבינלאומי בעל-סגול) - לוויין משותף לסוכנות החלל האירופית, בריטניה ונאס"א שוגר ב-1978 לשלוש שנות תצפית. הוא כובה לבסוף ב-1996.
  • SOHO - מצפה ששוגר ב-1995 במטרה לעקוב אחר פעילות השמש - העטרה והסביבה המגנטית. סוהו גרם למהפכה בידע שלנו על השמש, ונכון לפברואר 2010, הוא עדיין פעיל ומשימתו הוארכה עד 2012.
  • SCISAT-1 - לווין קנדי החוקר את האטמוספירה העליונה של כדור הארץ בספקטרומטר פוריה, בתחום התת-אדום.
  • Uhuru - מצפה קרני ה-X הראשון, שוגר ב-1970.
  • HEAO 1 ו-2, מצפי הכוכבים בתחום ה-X ששוגרו ב-1978.
  • היפארכוס - לווין למדידת הפרלקסה של הכוכבים. למרות בעיות תפעוליות משמעותיות, המדידות שבוצעו בעזרתו גרמו להערכה מחודשת של סקלת המרחקים ביקום. סקלה זו, הנסמכת בין השאר על מדידת עוצמה של משתנים קפאידים, היא דבר שיש לו חשיבות עצומה בכל ענפי האסטרונומיה והאסטרופיזיקה, הן התצפיתית והתאורטית.
  • גאיה - טלסקופ חלל שימפה כמיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב ושוגר ב-19 בדצמבר 2013 על ידי סוכנות החלל האירופית ממרכזה בגיאנה הצרפתית.
  • MOST - לוויין של סוכנות החלל הקנדית ששוגר ב-2003 והוא טלסקופ החלל הקטן בעולם - כגודל מזוודה גדולה. הלוויין משמש לאסטרוסיסמולוגיה וונכון לאוגוסט שנת 2008 עדיין היה פעיל.
  • מצפה החלל הרשל ומצפה החלל פלאנק שוגרו על ידי סוכנות החלל האירופית ב-2009 כדי לחקור את אורכי הגל של התת-אדום הרחוק והתת-מילימטר. מצפים אלו מוקמו בנקודת L2 של נקודת לגראנז'.

מצפי חלל עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]