טמו, קיסר יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טמו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טמו
קיסר יפן
איור של הקיסר טמו
כינוי טמו טנו
התחלת כהונה 672
סיום כהונה 686
הקודם קובון
יורש ג'יטו
בת זוג

ג'יטו

צאצאים

הנסיכה טוצ'י בת הנסיכה נוקטה
הנסיך טאקצ'י בן אמאקו
הנסיך קוסאקאבה בן ג'יטו
הנסיכה אוקו והנסיך אוטסו בני הנסיכה אוטה
הנסיך נגה והנסיך יוגה בני הנסיכה אוה
הנסיך טונארי בן הנסיכה ניטאבה
הנסיכה טאג'ימה בת היגאמי
הנסיך ניטאבה בן איראטסומה
הנסיך אוסאקבה, הנסיך האטסוסבה, הנסיכה טאקי והנסיך שיגי בני קאג'יהימה
הנסיך הוצומי, הנסיכה קי, הנסיכה טאקאטה בני אונו.

אב ג'ומאי, קיסר יפן
אם קוגיוקו, קיסרית יפן
תאריך לידה 631
תאריך פטירה 686 (בגיל 55)
מקום קבורה נארה

הקיסר טֶמוּ (天武天皇) היה הקיסר ה-40 של יפן לפי רשימת קיסרי יפן. הוא מלך בין השנים 672 עד מותו בשנת 686. ירשה אותו הקיסרית ג'יטו, שהייתה גם אחייניתו ואשתו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כול המידע המצוי ברשותנו בנוגע לחייו של הקיסר טמו מגיע מהניהון שוקי. מאחר שהניהון שוקי נערך בידי בנו של טמו, מידת האמינות של מידע זה על חיוו מוטלת בספק. טמו היה הבן הצעיר ביותר של ג'ומאי וקוגיוקו, ואחיו הצעיר של טנג'י. שם לידתו היה "הנסיך אואמה" (大海人皇子- אואמה-נו-אוג'י). קיסרות יפן הורשה במותו לג'יטו, אשר הייתה אשתו ואחייניתו. בהמשלך תקופץ שלטונו של אחיו, טנג'י, הוכרח טמו להתחתן עם מספר מאחיותיו של אנג'י במטרה לחזק את הקשרים הפוליטיים בין שני האחים. לטמו היו ילדים רבים, כאשר הנסיך טונארי היה העורך של הניהון שוקי, והקיסרית קוקן הייתה האחורה בשושלת הירושה שלו.

לפני כהונותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של טמו מת בעודו היה צעיר, ומסיבה זאת גדל תחת חסותה של הקיסרית סאיימי. מאחר שאחיו של טמו, טנג'י, היה האח הבחור של אביו ושל אמם, לא צופה כי טמו ירש את הכתר. כאשר טנג'י מונה לקיסר יפן, טמו מונה להיות יורשו, מאחר שלא היו לו יורשים מתאימים אחרים. טנג'י חשש כי טמו ינסה לקחת את הכתר וירצח אותו, ומסיבה זאת ניסה לחזק את הקשרים הפוליטיים בינו ולבין טמו בעזרת נישואי אינטרס. בשנת 671 הרגיש טמו כי הוא בסכנה, והשתחרר מסוכנות משק הבית הקיסרי והפך לנזיר. הוא עבר להרים אשר במחוז נארה, רשמית מסיבות של בידוד, בעודו לוקח איתו את בניו ואת אחת מנשותיו (אשר לימים הפכה לקיסרית ג'יטו. שנה לאחר מכן בשנת 672, מת טנג'י, והקיסרות עברה לאחיו המבוגר קובון. טמו אסף צבא, וצעד למקום שהות הקיסר, דרוש את הכתר. צבאו של טמו וצבאו של קובון נלחמו, מובילים לניצחון צבאו של טמו, ולהתאבדותו של קובון.

כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש שינטו לכבודו של הקיסר טמו

כפי שניתן היה לצפות ממנו, טמו המשיך לחזק את צבאו כפי שעשו הקיסר שלפניו. בנוסף לכך, טירות ומבצרים רבים נבנו מסביב לארמונו. הוא העביר את הבירה לאסוקה, שם הוא הוכתר. בשנת 675 אסר טמו על הצריכה של בשר חיות (סוסים, בקר, כלבים, קופים וציפורים) בעקבות ההשפעות הרבות של הבודהיזם על יפן בתקופה זאת.