טמו, קיסר יפן
 | |||||||||||
| איור של הקיסר טמו | |||||||||||
| לידה | 631 | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 686 (בגיל 55 בערך) | ||||||||||
| מדינה | יפן | ||||||||||
| מקום קבורה |
 נארה, יפן | ||||||||||
| בת זוג | ג'יטו | ||||||||||
| שושלת בית המלוכה של יפן | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
הקיסר טֶמוּ (ביפנית: 天武天皇; 631–686) היה הקיסר ה-40 של יפן לפי רשימת קיסרי יפן. הוא מלך מ-672 ועד מותו בשנת 686. ירשה אותו הקיסרית ג'יטו, שהייתה גם אחייניתו ואשתו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל המידע המצוי ברשותנו בנוגע לחייו של הקיסר טמו מגיע מהניהון שוקי. מאחר שהניהון שוקי נערך בידי בנו של טמו, מידת האמינות של מידע זה על חייו מוטלת בספק. טמו היה הבן הצעיר ביותר של ג'ומאי וקוגיוקו, ואחיו הצעיר של טנג'י. שם לידתו היה "הנסיך אואמה" (大海人皇子- אואמה-נו-אוג'י). קיסרות יפן הורשה במותו לג'יטו, אשר הייתה אשתו ואחייניתו. בהמשך תקופת שלטונו של אחיו, טנג'י, הוכרח טמו להתחתן עם מספר מאחיותיו של אנג'י במטרה לחזק את הקשרים הפוליטיים בין שני האחים. לטמו היו ילדים רבים, כאשר הנסיך טונארי היה העורך של הניהון שוקי, והקיסרית קוקן הייתה האחרונה בשושלת הירושה שלו.
לפני כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של טמו מת בעודו היה צעיר, ומסיבה זאת גדל תחת חסותה של הקיסרית סאיימי. מאחר שאחיו של טמו, טנג'י, היה הבן הבכור של אביו ושל אמם, לא צופה כי טמו יירש את הכתר. כאשר טנג'י מונה לקיסר יפן, טמו מונה להיות יורשו, מאחר שלא היו לו יורשים מתאימים אחרים. טנג'י חשש כי טמו ינסה לקחת את הכתר וירצח אותו, ומסיבה זאת ניסה לחזק את הקשרים הפוליטיים בינו ולבין טמו בעזרת נישואי אינטרס. בשנת 671 הרגיש טמו כי הוא בסכנה, והשתחרר מסוכנות משק הבית הקיסרי והפך לנזיר. הוא עבר להרים אשר במחוז נארה, רשמית מסיבות של בידוד, בעודו לוקח איתו את בניו ואת אחת מנשותיו (אשר לימים הפכה לקיסרית ג'יטו). שנה לאחר מכן בשנת 672, מת טנג'י, והקיסרות עברה לאחיו המבוגר קובון. טמו אסף צבא, וצעד למקום שהות הקיסר, לדרוש את הכתר. צבאו של טמו וצבאו של קובון נלחמו, מובילים לניצחון צבאו של טמו, ולהתאבדותו של קובון.
כהונתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שניתן היה לצפות ממנו, טמו המשיך לחזק את צבאו כפי שעשו הקיסרים שלפניו. בנוסף לכך, טירות ומבצרים רבים נבנו מסביב לארמונו. הוא העביר את עיר הבירה לאסוקה, שם הוא הוכתר. בשנת 675 אסר טמו על הצריכה של בשר חיות (סוסים, בקר, כלבים, קופים וציפורים) בעקבות ההשפעות הרבות של הבודהיזם על יפן בתקופה זאת.
