טמפה ביי מיוטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טמפה ביי מיוטיני
Tampa Bay Mutiny
מידע כללי
שם מלא Tampa Bay Mutiny
כינוי מיוטיני
תאריך ייסוד 16 בנובמבר 1994
תאריך פירוק 8 בינואר 2002
אצטדיון אצטדיון ריימונד ג'יימס
(תכולה: 65,857)
ליגה MLS
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

טמפה ביי מיוטיניאנגלית: Tampa Bay Mutiny) הייתה קבוצת כדורגל מקצוענית מטמפה שבפלורידה. הקבוצה הייתה אחת מן הקבוצות המייסדות ב-MLS, ושיחקה בליגה בין השנים 19962001. הקבוצה שיחקה את משחקיה הביתיים באצטדיון טמפה (שאז נקרא "אצטדיון הוליהאנ'ס") ומאוחר יותר באצטדיון ריימונד ג'יימס. חלק ממשחקי הבית נערכו גם באצטדיון אוניטברסיטת דרום פלורידה.

טמפה ביי הוקמה בשנת 1994 והייתה בבעלות והופעלה על ידי ה-MLS עצמה לאורך כל שנות קיומה. הקבוצה חוותה הצלחה בשנותיה הראשונות, כשזכתה במגן האוהדים הראשון בהובלת ה-MVP קרלוס ולדרמה והחלוץ רוי לאסיטר, שכבש 27 שערים בעונת 1996, שיא השערים בעונה אחת שהחזיק עד שנת 2018. עם זאת, הקבוצה הייתה בעלת הכנסות וממוצע צופים נמוכים והם לא הצליחו למצוא קבוצת בעלות מקומית שתפעיל את המועדון במקום שהליגה עצמה תעשה זאת. הנהלת ה-MLS פירקה את טמפה ביי מיוטיני כמו גם את הקבוצה השנייה מפלורידה, מיאמי פיוז'ן, בשנת 2002.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994, ה-MLS, שהוקמה זמן קצר לפני כן, הודיעה ​​כי תשים את אחד מהקבוצות המייסדות שלה באזור מפרץ טמפה.[1] האזור נתפס כשוק פוטנציאלי לכדורגל עקב ההצלחה של טמפה ביי רודיס בליגת הכדורגל הצפון-אמריקאית בשנות השבעים והשמונים.[2] טמפה ביי מיוטיני החלה לשחק בשנת 1996 כאשר עונת ה-MLS הראשונה החלה.

המיוטיני הייתה בבעלות והופעלה על ידי ה-MLS עצמה יחד עם שתי קבוצות נוספות, דאלאס ברן וסן חוזה קלאש, כאשר הליגה קיוותה בסופו של דבר למכור את הזיכיונות (הזכות להפעלת הקבוצות) לבעלים מקומיים פרטיים.[3] הקבוצה ביצעה כמה החתמות חזקות בשנת 1995, הכוללות את קרלוס ולדרמה, רוי לאסיטר ומרטין ואסקס.[4] הקבוצה הצליחה במיוחד בשנתיים הראשונות שלה, במיוחד בשנת 1996, כאשר היא זכתה במגן האוהדים הראשון אי פעם עם המאזן הטוב ביותר בעונה הרגילה בהובלת ה-MVP קרלוס ואלדרמה וזוכה בנעל הזהב רוי לאסיטר.[5]

עיריית טמפה הרסה את אצטדיון טמפה בשנת 1998, והמיוטיני עברה לאצטדיון ריימונד ג'יימס החדש בעונת 1999 עם חוזה שכירות פחות טוב מהקודם. המועדון התקשה עקב ירידה בממוצע הצופים והכנסות נמוכות שהחריפו על ידי הסכם השכירות שהעביר את מרבית ההכנסות מיום המשחק לקבוצת טמפה ביי באקנירס, מה שהביא לחוסר יכולת למצוא קבוצת בעלות מקומית.[6] בשנת 2001 היה לקבוצה ממוצע צופים של מתחת ל-11,000 אוהדים למשחק, מהנמוכים ביותר בליגה.[7] מול הפסדים כספיים של עד 2 מיליון דולר לשנה, ה-MLS חיזרה אחר מלקולם גלייזר ומשפחתו, בעלי טמפה ביי באקנירס מה-NFL, כדי שירכשו את טמפה ביי מיוטיני. הגלייזרים שקלו את העסקה אך בסופו של דבר דחו אותה, והשאירו את הליגה בלא שום בעלים פוטנציאליים המוכנים להשתלט על הקבוצה. ה-MLS פירקה את טמפה ביי מיוטיני, כמו גם את הקבוצה השנייה מפלורידה, מיאמי פיוז'ן, בשנת 2002.[2] הגלייזרים בסופו של דבר רכשו את מנצ'סטר יונייטד בשנת 2005.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אחר שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה עונה סדירה
(ניצ'-הפס'-תיקו)
פלייאוף גביע ממוצע אוהדים
(עונה סדירה)
ממוצע אוהדים
(פלייאוף)
1996 מקום 1, מזרח (20–12)* ניצחה בחצי גמר המחוז (קולומבוס קרו 2–1)
הפסידה בגמר המחוז (די. סי. יונייטד 0–2)
רבע הגמר 11,679 11,174
1997 מקום 2, מזרח (17–15) הפסידה בחצי גמר המחוז (קולומבוס קרו 0–2) רבע הגמר 11,333 8,272
1998 מקום 5, מזרח (12–20) לא העפילה רבע הגמר 10,312
1999 מקום 3, מזרח (14–18) הפסידה בחצי גמר המחוז (קולומבוס קרו 0–2) רבע הגמר 13,106 14,392
2000 מקום 2, מרכז (16–12–4) הפסידה ברבע גמר המחוז (לוס אנג'לס גלאקסי 0–2) שמינית הגמר 9,452 5,583
2001 מקום 4, מרכז (4–21–2) לא העפילה סיבוב שני 10,479
סה"כ 83 ניצחונות – 98 הפסדים – 6 תיקו מאזן בפלייאוף (2 ניצחונות – 9 הפסדים) מאזן כללי 85–107–6 (475.)

* זכתה במגן האוהדים

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי מועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טמפה ביי מיוטיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. p. 15. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. p. 130. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. pp. 16, 130. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. pp. 18, 24. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. p. 38. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. pp. 129–130. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Dure, Beau (2010). Long-Range Goals: The Success Story of Major League Soccer. Potomac Books. p. 129. ISBN 1597975095. נבדק ב-4 במרץ 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ "Mutiny set for three games in Puerto Rico". St. Petersburg Times. 22 בפברואר 2000. נבדק ב-25 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Copa Puerto Rico (San Juan) 2000". www.rsssf.com.