טמרין ג'ופריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgטמרין ג'ופריי
טמרין ג'ופריי
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופים רחבי אף
משפחה: מרמוסטיים
סוג: טמרין
מין: טמרין ג'ופריי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Saguinus geoffroyi
תחום תפוצה
מפת תפוצה
שמות נוספים
  • salaguiensis Elliot, 1912
  • spixii Reichenbach, 1862

טמרין ג'ופריי (שם מדעי: Saguinus geoffroyi) הוא מין של פרימט מסוג טמרין. תפוצתו בפנמה וקולומביה. טמרין זה, בדומה לשאר סוגי הטמרין, הינו פעיל יום ושוכן עצים[1].

טמרין ג'ופריי אוכל חרקים, פירות ותפליטי עצים (בעיקר גומי) רוב מזונו הוא חרקים ופירות אך גם תפליט עץ חשוב לתזונתו כיוון ששיניו לא מאפשרות לו לחדור אל העץ, הוא אוכל תפליטי עצים כאשר פשוט להגיע אליהם. בנוסף, הוא שותה מים מעלי הכותרת של צמח הבלזה.

הטמרין חי בקבוצות של 2 עד 40 פרטים כאשר יש לפחות אחד מכל זוויג. גודל סטנדרטי של קבוצה הוא 7 באזור הפסיפי של תעלת פנמה ו-5 בצד האטלנטי. בכל קבוצה נקבה שולטת אחת שמתעברת. לאחר הריון של 145 ימים נולדים בדרך כלל תאומים. הזכרים אמונים על טיפול בגורים. הגורים מגיעים לבגרות מלאה בגיל שנתיים וחיים כ-13 שנה.

מיון טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר הטמרינים, טמרין ג'ופריי הוא פרימאט מסדרת קופים רחבי אף אשר תפוצתם בעולם החדש. ב-2001 הטמרינים נכללו במשפחת צבוסיים שבה נמצאים בין השאר סוגי קפוצ'ין, קוף עכביש וקוף סנאי[2]. ב-1977 פיליפ הרשקוביץ סיווג את טמרין ג'ופריי כתת-מין של טמרין לבן-קודקוד אולם מחקרים חדשים יותר הראו כי שני המינים שונים מבחינה טקסונומית והפרידו בין המינים‏[3].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הבדל ניכר בין שני המינים. גבם, זנבם והחלק העליון של הידיים שחור עם קווים לבנים או צהובים, גפיים וקדמת הגוף צהובים או לבנים, העורף אדמדם. הפרצוף שחור ללא שיער מלבד שערות לבנות באזור הגבות. רצועת שיער שמתחילה מעל העיניים ועד העורף, מה שנותן למין זה מראה מוהיקני.

  • אורך הגוף: 23.4 - 25.2 ס"מ.
  • אורך הזנב: 31.5 - 39.7 ס"מ.
  • משקל: 520 - 577 גרם.
  • משקל המוח: 10.5 גרם.[4]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמרין ג'ופריי משמיע כ-10 צלילים שונים. התדר (1-1.5 קילוהרץ) נמוך משאר המרמוסטיים (5-10 קילוהרץ). בנוסף לצלילים קיימת תקשורת ויזואלית כדוגמת הוצאת הלשון או הרמת הזנב.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב השימור של מין זה הוא ללא חשש, וזאת אף על פי שהוא נחשב כחיית מחמד. באמריקה הצפונית הוא אף מתרבה בשבי, אך הוא כמעט לא מתרבה באירופה. על אף מצבו הטוב, אוכלוסיית מין זה נמצאת בירידה במקומות חיותו המקוריים בעקבות ציד וכריתת יערות.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]