טנסי ויליאמס

טנסי ויליאמס, 1965

תומאס לנייר ויליאמס (באנגלית: Thomas Lanier Williams;‏ 26 במרץ 1911 - 25 בפברואר 1983), הנודע יותר בשמו הספרותי טנסי ויליאמס, הוא אחד מגדולי המחזאים האמריקאים. ויליאמס, שכתב גם סיפורת ושירה, נודע בעיקר במחזות שיצר בשנות הארבעים והחמישים. מחזות אלו תורגמו לשפות רבות והם זוכים להצלחה ברחבי העולם גם כיום.

חייו

ויליאמס נולד ב-1911 במיסיסיפי ארצות הברית. סיפורו הראשון התפרסם כשמלאו לו 17, והמחזה הראשון שלו ("Cairo, Shanghai, Bombay") התפרסם והופק כשהיה בן 28. בשנת 1938 סיים את לימודיו באוניברסיטת איווה וזכה בפרס על המחזה "אמריקן בלוז".

ב-1983 מת בגיל 72, בעת שהותו במלון בניו יורק, לאחר שנחנק משאיפת פקק של בקבוק טיפות עיניים באמצע הלילה.

יצירתו

יצירתו של ויליאמס מתארת ארכיטיפים אוטוביוגרפיים למחצה, כמו: אם מבוגרת ושתלטנית, שדמותה מבוססת על אימו של ויליאמס, אדווינה; בת נכה, שדמותה מבוססת על אחותו האהובה, רוז, שאושפזה רוב חייה במוסד לחולי נפש; ובן מרדן בעל נטיות אומנותיות, בדידות, כאב אישי ורמזים להומוסקסואליות המייצג את ויליאמס עצמו. ברבים ממחזותיו באה לידי ביטוי מיניות חבויה הפורצת אל פני השטח, אלמנטים של אלימות ומגוון דמויות הסובלות מבדידות ומחרדות עמוקות המתקשות למצוא את מקומן במערך החברתי הסובב אותם.

יצירתו המוקדמת משלבת יסודות מטפוריים, כגון ביבר של זכוכית, באר מים, חשמלית ששמה תשוקה, תמונה הגדולה מהחיים וכדומה עם אלמנטים ריאליסטיים המהדהדים את מציאות החיים בשנות החמישים. דמויותיו של ויליאמס נושאות אלמנטים ריאליסטיים המשולבים בארכיטיפיות-סימבוליות.

ויליאמס זכה בפרס פוליצר לדרמה על מחזותיו חשמלית ושמה תשוקה וחתולה על גג פח לוהט. אף על פי שבראשית דרכו היה תסריטאי צעיר ובלתי מצליח בהוליווד, זכה להצלחה מזהירה עם המחזה השני שהעלה על במה, "ביבר הזכוכית" (1944). רבים ממחזותיו המוקדמים עובדו לסרטים, ביניהם "ביבר הזכוכית" (גם בהפקה מאוחרת יותר של פול ניומן), "חשמלית ושמה תשוקה" (בבימוי של איליה קאזאן ובהשתתפות מרלון ברנדו), "חתולה על גג פח לוהט" (עם אליזבת טיילור), "ליל האיגואנה" ועוד.

לעומת מחזותיו המוקדמים, שכולם מלבד קמינו ריאל (1953) נחלו הצלחה גדולה הן בקופה והן בקרב המבקרים, מחזותיו המאוחרים של ויליאמס, החל מרכבת החלב אינה עוצרת כאן עוד (1963) נחלו כישלון חרוץ, והוצגו בתיאטראות שוליים מחוץ לברודוויי. מחזות אלו, שנכתבו בסגנון האבסורד, מהווים ניגוד ללשון הפואטית שאפיינה את מחזותיו המוקדמים של ויליאמס.

ממחזותיו

• "לא על זמירים" (1938)
• "ביבר הזכוכית" (1944)
• "חשמלית ושמה תשוקה" (1947)
• "קיץ ועשן" (1948)
• "השושנה המקועקעת" (1951)
• "קמינו ריאל" (1953)
• "חתולה על גג פח לוהט" (1955)
• "אורפיאוס בשאול" (1957)
• "פתאום, בקיץ האחרון" (1958)
• "הרובע העתיק" (1958)
• "ציפור הנעורים המתוקה" (1959)
• "תקופת ההסתגלות" (1960)
• "ליל האיגואנה" (1961)
• "רכבת החלב אינה עוצרת כאן עוד" (1963)
• "יום נפלא ללב שבור" (1979)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: טנסי ויליאמס
טקסט בוויקיטקסט: טנסי ויליאמס (באנגלית)

• צ'ארלס אישרווד , ניו יורק טיימס, לצאת מביבר הזכוכית: היצירות המושמצות של טנסי ויליאמס שוב על הבמה, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
• אורי קליין, העיבודים הקולנועיים למחזותיו של טנסי ויליאמס עקפו את הצנזורה ההוליוודית והותירו את חותמם, באתר הארץ, 18 במרץ 2011