טקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלך הטקס מובעת האמת והמשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.
תחושת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה או האומה באה לידי ביטוי על ידי טקסים שהוא משתתף בהם השתתפות ישירה או עקיפה. מי שמשתתף בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות מבטא בזאת את הזדהותו עם העם והמדינה, אך גם במי שצופה בטקס זה בטלוויזיה יכול הטקס לחזק את תחושת הסולידריות הלאומית. טקסים מסוג זה משמשים תזכורת לבני הקבוצה לערכים החברתיים הבסיסיים המשותפים להם, להיותם חברים בקהילה הדוגלת בערכים מסוימים.
הטקס קשור במיוחד בפולחנים של הדת הממוסדת. סוגים חשובים של טקסים הם טקסים של חיקוי, המציגים מיתוס מקודש.
- טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.
ההבדלה של טקס לעומת פעולה אחרת הוא בשימוש בפעולה שתכליתה הוא הסימול - הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין להם תכלית מעשית משל עצמם.
בשל ערטילאיות (אבסטרקטיות) הרעיון, הצורך בתודעה אנושית לקיומו, יש הרואים בטקסים אחד מביטויי התרבות.
ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
כדי שאירוע ייחשב כטקס עליו לכלול שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמלת, 2) ביצוע על ידי אדם, 3) רוטינה.
- פעולה מסמלת אחת או כמה פעולות המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס. על לפחות אלמנט אחד בטקס, בדרך כלל האלמנט המרכזי, להיות מרכיב אבסטרקטי המסמל מהות. ככזה, תכלית יישומו איננה פרקטית או תועלתנית. (- אם תכלית פעולת הסרת העורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה הייתה נעשית ללא תפילות. כך, בהיעדר הגורם המסמל, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם אידיאה של קשר – במקרה זה ברית הנימול עם מי שעבר פעולה דומה, הפעולה איננה בבחינת טקס. זהו ניתוח מטעמי בריאות או אסתטיקה),
- ביצוע הפעולות המסמלות ייעשה על ידי אדם (אחד לפחות). אם ישנם צופים יהיו אלה חשובים כנוטלים בטקס חלק אם יש להם התייחסות תודעתית לסימול. בהיעדר אדם מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמלת' שמחייבת תיווך תודעה אנושית איננו, במקרה כזה הפעולה לא תהיה טקסית. (- הדלקת נר נשמה, גם אם הוא חשמלי היא פעולה טקסית, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימול ההקשר לנשמת הנפטר),
- רוטינה תתקיים בביצוע טקס במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים. במקרים אלה הרוטינה הטקסית מופעלת על כל מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (- טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – רוטינה, אופיינית לקהילות בעלות מכנה טקסי משותף).
המרה נעשית על ידי פעולות שתכלית תכלית הטקס הוא לחזק את הקשר בין הפרטים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה. תכלית חשובה לא פחות היא העצמת יוזמי, עורכי, מושאי, משתתפי הטקס, כולם או חלקם בתפישת המשתתפים. המשתתפים יכולים לקחת חלק פעיל בטקס או להיות צופים. לעורכי ומשתתפי הטקס יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, וזאת כדי להעמיק את השפעת קיום הטקס בתודעת משתתפיו.
טקס חגיגת יום העצמאות, טקס נישואין ולוויה, הם ביטוי סמלי לפעולה של הקמת מדינה במועד מסוים, החלטה של זוג על חיים משותפים או מוות של אישיות. טקסי יום עצמאות וחתונה אמורים לשמח, וככאלה נעזרים במוזיקה זיקוקים או אלכוהול וכדומה, ומקומם ייפקד בטקס כלווייה שתכליתו להעצים תחושת עצבות. טקסים מוצלחים הם אלה שמהווים השראה להחצנת ביטויי רגש.
לעתים קרובות טקסים כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהטקסים חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההתניה של משתתפי הטקס למצב התודעתי שיוזמי הטקס התכוונו אליו. עם זאת, בניואנסים של טקסים יש שינוי, וזאת כדי להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.
תכלית הטקס היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לטקס, מתוך כך למנהיגיה או ליוזמי הטקס וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס.
דתות וארגונים חברתיים כמדינות ותנועות עממיות עושים שימוש רב בטקסים לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רונית חכם, טקסים וריטואלים, מתוך "תיגר: מרד חופש ויצירה" בעריכת אילה יפתח, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
