טראיאן פופוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טראיאן פופוביץ' (1892 - 1946) היה ראש עיריית צ'רנוביץ בתקופת מלחמת העולם השנייה, מחסידי אומות העולם.

טראיאן פופוביץ' נולד במשפחה רומנית של כמרים אורתודוקסים בטריטוריה שהייתה שייכת לאוסטרו-הונגריה. כבר בשנת 1908, בהיותו עדיין תלמיד בית ספר תיכון, רגשותיו הלאומיים כרומני הביאו אותו לכך שהבריח את הגבול באזור בורדוז'ן (Burdujeni), למרות איסור שהטיל המושל האוסטרי, על מנת להצדיע למנהיג הרומני ניקולאה יורגה שהגיע לביקור במקום. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שוב חצה את הגבול לרומניה, הפעם כדי להתייצב כמתנדב בצבא הרומני, ויצא ללחום בחזית.

בימי מלחמת העולם השנייה הציע לו המרשל יון אנטונסקו להיות ראש עירית צ'רנוביץ והוא נענה לכך, אף על פי שלא רצה לשרת תחת שלטון הפשיזם. כמה ימים לאחר קבלת המינוי התנגד פופוביץ' למדיניות הדיכוי וההכחדה של היהודים. הוא התנגד להוראה שקיבל מהמושל, קולונל אלכסנדרו ריאושיאנו (Alexandru Riosianu), פקודה להקמת גטו בו ייכלאו יהודי צ'רנוביץ. המושל הצדיק אותו, אך ציין שיון אנטונסקו מפעיל עליו לחצים. באותו מפגש הביע פופוביץ' התנגדות לצו שעל פיו חויבו היהודים לשאת טלאי צהוב. מינוי המושל החדש, קורנליו קלוטסקו (Corneliu Calotescu), החמיר את מצב היהודים: מעתה הם היו נתונים לדיכוי חמור, שוד רכושם, השפלות, פגיעות גופניות והוצאות להורג. רק במקום אחד עדיין נותרה אוזן קשבת ליהודים, בעירייה. כאשר זימן המושל החדש את פופוביץ' והודיע לו שהוחלט להגלות את יהודי העיר, התפרץ האחרון בצורה חריפה, פנה אל המושל והזהיר אותו מן האחריות שתיפול עליו במבט היסטורי; הוא דיבר על אנושיות ועל חמלה, על היחס העדין המסורתי של הרומנים, על הברבריות, על קשיחות הלב, על הפשע ועל הבושה. הוא הזכיר למושל שהמהפכה הצרפתית גבתה מחיר של 11,800 קורבנות בעוד המושל עומד לדון למוות בפתח החורף יותר מחמישים אלף נפש. קולונל פטרסקו, מהמטה הראשי, שהיה נוכח במקום, הטיח כלפיו: "ומי יכתוב את ההיסטוריה? היהודונים? אני מנכש את העשבים השוטים מגנך ואתה מתנגד". על כך ענה לו פופוביץ': "אדוני הקולונל, אני מטפח את גני בעצמי ואת ההיסטוריה לא יכתבו רק היהודונים, כי העולם אינו שלהם, יכתבו אותה ההיסטוריונים של כל העמים, גם אנחנו ומוקדם יותר מכפי שאתה מצפה. אני חושש ממה שתקרא בהיסטוריה שאתה רוצה לתרום לכתיבתה". למחרת שוב זומן פופוביץ' אל המושל בנוכחות בעלי תפקידים נוספים והודיעו לו שעומדים לארגן את הגליית יהודי העיר. פופוביץ' התנגד ולהתנגדותו הצטרף גם המפקד הצבאי של העיר, גנרל ואסילה יונסקו נגרו (Vasile Ionescu Negru). פופוביץ' גינה את רדיפת היהודים ומחה נגד מעשה ההגליה. לאחר זאת טען שאם בכל זאת תבוצע ההגליה, צריכים להיות יוצאים מן הכלל לגבי קטגוריות של יהודים בעלי זכויות רבות, אנשי תרבות, פנסיונרים, קצינים, נכים, בעלי מקצוע מכל ענפי התעשייה, רופאים, אדריכלים, מהנדסים, משפטנים, עורכי דין. המושל אמר לו להכין רשימה של 200 פטורים. פופוביץ' הפעיל את קשריו והשיג ראיון עם יון אנטונסקו. בראיון אמר פופוביץ' לאנטונסקו שמרבית היהודים עובדים בתעשייה והגלייתם תשתק את התעשייה. אנטונסקו הודה שלא חשב על כך וביקש ממנו להציג את הבעיה בפני מועצת השרים. בעקבות זאת ניתן פטור מהגליה לעשרים אלף יהודים.

בשנת 1989 הכיר יד ושם בטראיאן פופוביץ' כחסיד אומות העולם. הקרן על שם וילהלם פילדרמן הוציאה לאור את זיכרונותיו של פופוביץ' ברומנית ובאנגלית בספר בשם "וידויים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]