טרוקטוליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרוקטוליט
טרוקטוליט שהובא מהירח בטיסת אפולו 17
טרוקטוליט שהובא מהירח בטיסת אפולו 17
טרוקטוליט שהובא מהירח בטיסת אפולו 17
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב פלגיוקלז סידני ואוליבין
תכונות וזיהוי גוון בהיר מנומר בכתמים צבעוניים, גס גביש

טְרוֹקְטוֹלִיט הוא סלע יסוד פלוטוני מאפי גס גביש המורכב מכמויות משתנות של אוליבין ופלגיוקלז סידני (לברדוריט, בייטאוניט או אנורתיט) ועד 5% פירוקסן, וכמויות זעירות של ביוטיט, הורנבלנדה, מגנטיט ומינרלים סולפידיים, אך אף פעם לא קוורץ. הסלע הוא סוג של גברו או אנורתוזיט (תלוי באחוז הפלאגיוקלאז) שהוא עשיר באוליבין ודל בפירוקסן. עם זאת, שלא כמו גברו, הטרוקטוליט אינו מקביל בהרכבו לנתך הסלעים של פרידוטיט. משום כך הטרוקטוליט הוא בהכרח סלע הצטברות של גבישים מתוך מאגמה בתהליך של גיבוש מפריט.

לפלגיוקלז המהווה את עיקר הסלע יש בדרך כלל,[1] גוון לבן שקוף עד חלבי בעוד שלגבישי האוליבין יש גוון חום דבש. האוליבין יכול לעבור התמרה חלקית או מלאה לסרפנטין, תהליך הגורם ליצירת כתמים בגוון אדום, ירוק, חום, צהוב או שחור על הרקע הבהיר של הפלגיוקלז בדומה לעור המנומר של דג הטרוטה, ומכאן שם הסלע במקור בגרמנית: Forellenstein - "אבן הטרוטה". השם הגרמני שימש מקור לשם המדעי של הסלע - ביוונית טרוקטס (τρώκτης) הוא טרוטה.

סוגי הטרוקטוליט[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לויקוטרוקטוליט (Leucotroctolite - "טרוקטוליט בהיר") - בין 50% ל-70% פלגיוקלז ובין 15% ל-30% אוליבין. המינרל אוגיט מצוי בסלע בריכוז של פחות מ-5%.
  • טרוקטוליט רגיל (Normal Troctolite) - בין 40% ל-65% פלגיוקלז ובין 20% ל-40% אוליבין. המינרלים הנלווים הם כאמור פירוקסן (פחות מ-5%), הורנבלנדה (פחות מ-5%), ביוטיט (עד 8%), אילמניט (בין 2% ל-5%) ואפטיט.
  • טרוקטוליט בעל מרקם משתנה (Varied-textured Troctolite) - מכיל עד 25 אחוז תכלילים של גנייס וסולפידים. גבישי הפלגיוקלז גדולים במיוחד (כמה ס"מ). סוג זה מכיל כמה רבה יותר של ביוטיט, הורנבלנדה ואפטיט מהטרוקטוליט הרגיל, כמו כן יש גבישי טרמוליט, כתוצאה מהתמרה של אוגיט. מגנטיט, הנדיר בטרוקטוליט הרגיל, נפוץ יותר בסוג טרוקטוליט זה.
  • טרוקטוליט נמרי (Leopard Troctolite) - מכיל בנפח עד 50% סולפידים.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגברו, הטרוקטוליט נוצר בקרום הימי ומתגלה ביבשה כתוצאה מכיסוי (Obduction - מצב בו לוח טקטוני אחד מטפס על לוח טקטוני אחר) כדוגמת תהליך האורוגנזה. כמו כן מופיעים סלעי הטרוקטוליט בקרום היבשתי כמחדרים פלוטוניים יחד עם גברו, נוריט וסלעים אולטרה-מאפיים אחרים.

מקומות בהם ניתן למצוא טרוקטוליט כוללים את המחדרים הפלוטוניים כדוגמת מתחם וינדימורה (Windimurra Igneous Complex) מעידן הארכאיקון שבאוסטרליה המערבית; במרבץ סולפידים המגמטיים של הניקל-נחושת-קובלט של מפרץ וויזי (Voiseys Bay) בצפון חצי האי לברדור בקנדה;[3] במתחם סטילווטר (Stillwater igneous complex) במונטנה שבארצות הברית; ובמחדר רום, מחדר פלוטוני מהשלישון באי רום (Rùm) שבאיים ההברידיים הפנימיים שבסקוטלנד.[4] טרוקטוליט נמצא גם בשונית מרנסקי שבמתחם בושוולד בדרום אפריקה; ובאופיוליט של מתחם ליזרד שבחצי האי ליזרד (Lizard Peninsula) המכונה גם בקצרה "הלטאה" (The Lizard – השם באנגלית הוא כנראה תעתיק מקורנית ואין לו קשר לזוחל) בקורנוול, שבאנגליה.[5]

טרוקטוליט נמצא לא רק בכדור הארץ אלא גם על הירח. תהליכים טקטוניים וסייסמיים שפעלו בירח עד לפני כ-2.5 מיליארד שנה הביאו ליצירתם של סלעי טרוקטוליט, כמו גם גברו, נוריט ובזלת. כך למשל בנוי הקיר החיצוני של מכתש אריסטרכוס מטרוקטוליט. סלע טרוקטוליט במשקל 155 גרם שהובא מהירח במשלחת אפולו 17 וקיבל את הסימון 76535 כונה הדגימה המעניינת ביותר שהגיעה מהירח.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרוקטוליט בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כל סוגי הפלגיוקלז למעט לברדוריט, הם בצבע לבן חלבי.
  2. ^ המידע לפרק זה נלקח מ-Anthony J. Naldrett, Magmatic Sulfide Deposits: Geology, Geochemistry and Exploration, Springer, 2004, ISBN 3540223177, עמודים 322-320
  3. ^ Geology of the Voisey's Bay Deposits abstract
  4. ^ Troctolite (allivalite): Isle of Rhum, northwestern Scotland
  5. ^ The Lizard
  6. ^ Troctolite 76535 באתר נאס"א