טריגווה גראן
ינס טריגווה הרמן גראן (בנורווגית: Jens Tryggve Herman Gran 20 בינואר 1888 - 8 בינואר 1980) היה טייס, מגלה ארצות וסופר נורווגי. גראן היה המומחה לסקי במשלחת טרה נובה של סקוט בשנים 1913-1910 והיה האדם הראשון שטס מעל הים הצפוני.
טריגווה גראן נולד בברגן, נורווגיה, למשפחה אמידה בעלת עמדת בולטות בתעשיית בניית הספינות. אבי-סבו ינס גראן ברלה (1828-1758) ייסד מספנה ברובע לאקסבוג בברגן. אביו, בעל המספנה, מת כשטריגווה היה בן חמש. בשנת 1900, לאחר לימודים בברגן ובלילהאמר, נשלח גראן למשך שנה לבית ספר בלוזאן, שווייץ, שם למד גרמנית וצרפתית. כעבור שלוש שנים, פגש את וילהלם השני, קיסר גרמניה, אורח תדיר במשפחות חבריו של טריגווה. המפגש עם הקיסר הטביע את רישומו על הנער בן ה-14, שמאותו רגע ואילך השתוקק להיעשות לקצין בצי. הוא נכנס ללמוד בקולג' של הצי בשנת 1907 וסיים אותו באביב 1910.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גראן גילה עניין במדע ובחקר ארצות, וזה הניע את פריטיוף ננסן להמליץ עליו לפני רוברט פלקון סקוט, ששהה אותו זמן בנורווגיה ועסק בהכנות למשלחת לאנטארקטיקה ובבדיקת הטרקטור הממונע שהתכוון לקחת עמו. סקוט התרשם מגראן, שהיה גולש סקי מומחה, ושכנע אותו להצטרף למשלחת טרה נובה כמדריך סקי לאנשיו של סקוט. על סיפון ה"טרה נובה" פגש גראן מכר נושן ויקטור קמפבל, שאותו פגש באתר סקי בנורווגיה.[1]
כשהגיע לאנטארקטיקה בראשית ינואר 1911, היה גראן אחד מ-13 חברי המשלחת שלקחו חלק בהנחת מצבורי הצידה, שיידרשו לקבוצה שתנסה להגיע אל הקוטב הדרומי בהמשך אותה שנה. מנובמבר 1911 עד פברואר 1912, כשסקוט ושאר חברי הקבוצה הדרומית היו בדרכם אל הקוטב, נלווה גראן אל המשלחת הגאולוגית אל ההרים המערביים, בפיקודו של גריפית טיילור. בנובמבר 1912 היה גראן אחד מ-11 האנשים בקבוצת החיפוש, שמצאה את האוהל ובו גופותיהם של אנשי קבוצת הקוטב. אחרי שאספו של חפציהם האישיים של אנשי הקבוצה, כולל היומן והמכתבים שסקוט המשיך לכתוב עד מותו, הורד האוהל על גופותיהם של סקוט ואנשיו וגלעד בגובה 4 מטרים הוקם מעליו. צמד מגלשי סקי שימש ליצירת צלב מעל קבר האחים. גראן עשה את דרכו חזרה אל הבסיס בכף אוונס במגלשיים של סקוט, כדי שלפחות מגלשי הסקי של קפטן סקוט ישלימו את המסע. לפני שעזב את אנטארקטיקה טיפס אל הר ארבוס עם ריימונד פריסטלי ופרדריק הופר בדצמבר 1912, פרשה שכמעט הסתיימה באסון כאשר התפרצות בלתי צפויה חוללה מטר של אבני לבה ענקיות, שנפלו על כל סביבותיו.[2] לאחר זמן קיבל גראן את מדליית הקוטב מידי המלך ג'ורג' החמישי.
במסעו הביתה, פגש גראן את הטייס האירי רוברט לוריין ונתפס מיד לנושא הטיסה. גראן הוכשר כנווט בבית הספר לטייס לואי בלריו בפריז, וב-30 ביולי 1914 היה לטייס הראשון שחצה את הים הצפוני. הוא המריא במונופלאן מדגם בלריו XI-2 שלו, "קה פלוט", ממפרץ קרודן בסקוטלנד ונחת כעבור 4 שעות ו-10 דקות ביארן, סמוך לסטוונגר, נורווגיה, לאחר טיסה של 465 ק"מ.
רק חמישה ימים לאחר זאת, נכנסה הממלכה המאוחדת למלחמת העולם הראשונה. גראן, סגן ראשון בחיל האוויר הנורווגי, התנדב לשירות בחיל האוויר המלכותי. הוא נדחה מחמת הנייטרליות של נורווגיה. אלא שהדחייה לא עצרה את גראן, שהתחזה ל"סרן טדי גראנט" מקנדה וכך התקבל לשירות, השתתף בגיחות בחזיתות שונות ולאחר סיום המלחמה, ב-1919, פיקד על יחידות שונות של חיל האוויר המלכותי בארכנגלסק ובצפון רוסיה במהלך פעילותן של בנות הברית ב-1919. גראן עצמו טען ליירוט מטוסו של הרמן גרינג בקרב אוויר ב-8 או ב-9 בספטמבר 1917. הדבר נודע לו כשהתוודע לגרינג אחרי המלחמה והשווה את יומני התעופה שלו עם אלה של גרינג. עם זאת, אי אפשר היה להוכיח, שהיה זה גראן שהפיל את מטוסו של גרינג.
במהלך המלחמה העלה חיל האוויר המלכותי לדרגת רב-סרן והעניק לו את צלב הצבא על הצטיינות בשירות מלחמתי.
אחרי המלחמה החל גראן להרצות על תעופה ועל מסעותיו באזורי הקוטב, ובמקביל כתב ספרים. בשנת 1919 היה הראשון שטס מלונדון לסטוקהולם. ב-1928 יצא בראש משלחת חיפוש לאתר את חוקר הקטבים רואלד אמונדסן, שאבד בעת טיסה בניסיון להתחקות אחר גורל משלחת הקוטב הצפוני של אומברטו נובילה על ספינת האוויר "איטליה".
בעת מלחמת העולם השנייה, דווח גראן כמי שהיה חבר ב-NS, מפלגתו הלאומנית של וידקון קוויזלינג. ה-NS השתמש במעמד ההרואי של גראן בתעמולת המלחמה שלו וב-1944, יצא בול זיכרון לציון יובל ה-30 לטיסתו של גראן מעל הים הצפוני. ההשערה הייתה, שגראן חשש לפעולת תגמול מצד המפלגה הפאשיסטית הפרו-גרמנית עקב קשריו עם חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם הראשונה. אחרים גרסו, שייתכן כי ידידותו עם גרינג והמרירות שחש משום שלא הוצעה לו משרה בחיל האוויר הנורווגי הניעו את גראן לתמוך ב-NS בתקופת הכיבוש הנאצי בנורווגיה.
לאחר משפט ב-1948, נמצא גראן אשם בבגידה ונידון למאסר של 18 חודשים. את שארית חייו הקדיש בעיקר לכתיבת ספרים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גראן התחתן שלוש פעמים. תחילה ב-1917 עם השחקנית לילי סנט ג'ון, נישואים שהתפרקו בשנת 1921; בפעם השנייה התחתן ב-1923 עם אינגבורג מייניך (1997-1902), שילדה לו שתי בנות. לאחר התפרקות נישואים אלה, התחתן בפעם השלישית והאחרונה עם מרגרט שנהיידר, ציירת פורטרטים ידועת-שם. מנישואים אלה נולד ב-1944 בן, הרמן.
טריגווה גראן מת בביתו שבגרימסטד, נורווגיה, בשנת 1980, בן 91.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1971, במפרץ קרודן שבאברדשייר שבסקוטלנד, הוסר הלוט מעל לוח, המנציח את המראתו משם לטיסה הראשונה שחצתה את הים הצפוני ביולי 1914.
הר גראן באזור חוף סקוט של ארץ ויקטוריה שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של טריגווה גראן[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tryggve Gran – Norges første flyverhelt – Tidsskrift for Den norske Lægeforening
- Kopierer flypionér – Aftenposten 12/3 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רולנד הנטפורד, "המקום האחרון עלי אדמות", עמ' 267 (באנגלית)
- ^ אפסלי צ'רי-גארארד, "המסע הגרוע ביותר העולם", עמ' 578 (באנגלית)
- ^ מידע גאוגרפי והיסטורי על הר גראן באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
