טרידימיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרידימיט
Tridymite.jpg
טרידימיט בדוגמת סלע געשי
תכונות המינרל
הרכב כימי SiO2
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני או טריקליני או אורתורומבי (אלפה טרידימיט)‏[1] והקסגוגנלי (בטא טרידימיט)
צורת הגביש בדרך כלל כגרגירים מיקרוסקופיים בתוך סלע געשי, לעתים כלוחיות שגודלן עד ס"מ אחד בעלות חתך הקסגונלי. גבישים תאומים נפוצים מאוד, כאשר המופע שבו שלוש לוחיות חודרות האחת לתוך השנייה נתן את השם למינרל.
צבע חסר צבע או לבן, לבן צהבהב או אפור
ברק זגוגי, ופנינתי לעתים על משטחי הפצילות
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות גרועה בשלושה כיוונים
שבירה דמוית קונכייה
קשיות 6.5 עד 7 בסולם מוס
משקל סגולי 2.27
שרטוט לבן
מינרלים נלווים קוורץ, קריסטובליט, סנידין, הורנבלנדה, אוליבין, פסאודוברוקיט, אנסטטיט ואוגיט

טרידימיט הוא פולימורף (בעל אותו הרכב כימי, אבל בעל מבנה שונה) של המינרל קוורץ המופיע בדרך כלל כגבישים טריקליניים פסאודוהקסגונליים שצורתם לוחיות או קשקשים זעירים, לבנים או חסרי צבע בתוך חללים בסלע געשי חומצי.

נוסחת המבנה הכימי של הטרידימיט היא SiO2. נוסחה זו זהה לכל המינרלים החברים בקבוצת הקוורץ, הכוללת גם את הקריסטובליט, הקואסיט והסטיסהוביט. ההבדל בין המינרלים נובע, בין השאר, מהתגבשותם בטמפרטורות שונות. במקור, הטרידימיט יציב בטווח הטמפרטורות שבין 870ºC ל-1470ºC, תצורה זו של הטרידמיט מכונה בטא טרידימיט והגבישים שלה הם הקסגונליים. כאשר הסלע מתקרר הופך הבטא טרידימיט לאלפא טרידימיט (או רק טרידימיט) השומר על הצורה החיצונית ההקסגונלית של הבטא טרידימיט, כלומר הטרידימיט הוא פסאודומורף של הבטא טרידימיט. לבטא טרידימיט יש מבנה שהוא סימטרי יותר מזה של הטרידימיט שלגביו יש ויכוח האם הוא אורתורומבי, טריקליני או מונוקליני. בסופו של דבר יכול גם האלפא טרידימיט להפוך לקוורץ בתהליך ארוך, כאשר גם הקוורץ שומר על המבנה ההקסגונלי, ולכן לעתים ניתן למצוא בחנויות של מינרלים דוגמאות של "טרידימיט" שהן בעצם קוורץ.

קשיותו של הטרידימיט היא בין 6.5 ל-7 בסולם מוס ומשקלו הסגולי הוא בין 2.28 ל-2.33 גרם לסמ"ק. מבחינת תכונותיו האופטיות הטרידימיט הוא דו-צירי חיובי, בעל מקדם שבירה של 1.47 ושבירה כפולה <.004. גבישים תאומים נפוצים בצורת טריז או בצורת כוכב בעל שישה קצוות.

חשיבותו העיקרית של הטרידימיט היא בתחום הפטרולוגיה. בהיותו מציין את הטמפרטורה בה היה הסלע כאשר התגבש. מתחת ל-870ºC מתגבש קוורץ הסלע ומעל ל-1470ºC מתגבש הקריסטובליט. סלע מותך יכול לעבור כמה שלבים בעת ההתגבשות ולכן לעתים מוצאים את כל שלושת הסוגים באותו סלע, דבר המקשה על הבנת סביבת ההיווצרות. את הטרידימיט נוהגים ליצור באופן סינתטי עבור תהליך יצירת קרמיקה חסינת אש.

הטרידימיט תואר לראשונה ב-1868 מדגימות שנאספות ברכס סרו סן קריסטובל (Cerro San Cristóbal) במדינת אידלגו שבמקסיקו. מקור השם ביוונית - "טרידמוס", כלומר "שלישייה", שכן הטרידימיט מופיע במקרים רבים בתצורת גבישים תאומים הבנויים משלושה גבישים (באנגלית טרילינגים) החודרים האחד לתוך השני ויוצרים כוכב בעל שישה קצוות.

בעבר נחשב הטרידימיט למינרל נדיר, אבל בדיקה מעבדתית של סלעים געשיים ממקומות רבים בעולם הראתה שתפוצתו נרחבת. הגבישים הזעירים עד מיקרוסקופיים של הטרידימיט מקשים על זיהויו בתנאי שטח, אם כי צורתו הפסאודוהקסגונלית, והגבישים התאומים הנפוצים שלו מאפשרים זיהוי זה ואימות מוחלט אפשרי על ידי מדידת מקדם השבירה.

ניתן למצוא טרידימיט בעיקר בחללים בסלעים געשים פלסיים, וגם בבזלות, דוגמת בזלת תולאיטית, ובאבני חול שעברו התמרת מגע.

מקומות בהם ניתן למצוא טרידימיט כוללים את סרו סן קריסטובל (Cerro San Cristóbal) במדינת אידלגו שבמקסיקו (שם נתגלה המינרל לראשונה); לילטון הרבור (Lyttleton Harbor) בניו זילנד; בפוי קפושן (Puy Capuchin), שבמחוז פוי-דה-דום (Puy-de-Dôme) שבצרפת; בהרי סאן חואן (San Juan) בקולורדו, צוק אובסידיאן בפארק הלאומי ילוסטון בויומינג ועל הר לאסן (Lassen) בפארק הלאומי הגעשי לאסן בקליפורניה שבארצות הברית.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיים ויכוח בין המדענים מהו המערך הקריסטלוגרפי של האלפא טרידימיט.
  2. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]