טריטוריאליזם

טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לא דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומים לאומיים. לטריטוריה זו, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, הם יהגרו ממקומות שונים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם מנוגד לאוטונומיזם - הגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במקום מושבם.

הקמת מדינה כחלק מארצות-הברית

נסיון מעשי ראשון (שכשל) להקים מדינה יהודית שלא בארץ ישראל נעשה בראשית המאה ה-19 על ידי מרדכי מנואל נח יהודי-אמריקני. הוא רכש את האי גרנד איילנד הנמצא ליד מפלי הניאגרה קרוב לגבול עם קנדה וקרא בשנת 1825 ליהודים להתיישב בו כדי להקים מדינה בשם "אררט" שתשתלב בתוך ארצות-הברית של אמריקה.

תוכנית אוגנדה

ישראל זנגוויל

אף שהרצל האמין שמקומו של העם היהודי בארץ ישראל, הוא הציע את הפתרון הטריטוריאליסטי המפורסם ביותר, תוכנית אוגנדה בראשית המאה ה-20 (שאכן הוגדר כ"מקלט לילה" - פתרון זמני דחוף למצוקות היהודים). תוכנית אוגנדה ריכזה סיעה טריטוריאליסטית גדולה בההסתדרות הציונית. הבריטים שקלו את האפשרות להעניק ליהודים חלקת קרקע באזור אוגנדה. ההצעה עלתה לדיון בקונגרס הציוני ועוררה ויכוח גדול. בסופו של דבר, היא ירדה מעל לפרק.

ישראל זנגוויל והתנועה הטריטוריאליסטית

לאחר דחיית הרעיונות הטריטוריאליסטיים על ידי ההסתדרות הציונית, פרשו ממנה חלק מן הטריטוריאליסטים, בהנהגתו של ישראל זנגוויל, והקימו הסתדרות עולמית משלהם שנקראה בראשי תיבות יט"א, ובדקו מקומות שונים ומגוונים בעולם ליישוב יהודים, בהם ארצות הברית, אלסקה, קנדה, אנגולה, ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי, קולומביה, רודזיה ואוסטרליה (תוכנית קימברלי בשנים 1933-1939). לאחר הצהרת בלפור, ובפרט לאחר השואה שהביאה להתחזקות התנועה הציונית ולתקומת מדינת ישראל, הפך הטריטוריאליזם ללא-מעשי גם בעיני רוב מצדדיו.

קישורים חיצוניים

• טריטוריאליזם, באתר תנועת העבודה הישראלית

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.