טרימורטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרימורטי של שלושת אלי ההינדואיזם. מימין לשמאל: שיווה, וישנו וברהמה במערות אלורה
שיווה, וישנו וברהמה יושבים על לוטוס עם הפילגשים שלהם (1770)

טרימורטיסנסקריט:त्रिमूर्ति, בתרגום חופשי, "שלוש צורות") הוא מושג בהינדואיזם בו מאפייני הבריאה, התחזוקה וההרס הקוסמיים עוברים פרסוניפיקציה בדמותם של שלושה אלים: שיווה (המשמיד ומשנה הצורה), וישנו (המגן והמשמר) וברהמה (הבורא). שלושת האלים זכו לכינוי "השילוש ההינדי", "השילוש הקדוש הגדול" או השילוש הקדוש.

בחלק מהתיאורים של הטרימורטי מופיעה דמות יחידה עם שלושה ראשים , ולעתים אף ראש אחד בעל שלוש פנים, המביטים לשלושה כיוונים שונים - לפנים, ימינה ושמאלה.

הטרימורטי בהינדואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסות שונות בהינדואיזם מייצגות יחס שונה אל מושג הטרימורטי.

תפיסת הוישנויזם אינה מקבלת את מושג הטרימורטי. למשל, בבית הספר דוויטה (Dvaita) מאמינים כי וישנו לבדו הוא האל השולט ווישנה כפוף אליו.

תפיסת השיוויזם (Shaivism) היא שהאל שיווה מבצע חמש פעולות - יצירה, שימור, פירוק, חסד מסתיר וחסד חושף. כל אחת מחמש הפעולות תואמת לשם ולצורה של שיווה. הוא האל העליון העומד מעל כל הפעילויות.

הסמרטיזם (Smartism) היא כת של ההינדואיזם ששמה דגש על קבוצה של חמישה אלים ולא אל אחד. "פולחן של חמש צורות" הפך לפופולרי על ידי הפילוסוף מהמאה התשיעית שנקרה, שציין את חמשת האלים גנש, וישנו, שיווה, דווי, וסריה (Surya).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרימורטי בוויקישיתוף