טרינידד וטובגו במשחקים הפאראלימפיים
 | ||||||
| הוועד הפאראלימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | TRI | |||||
| שם | הוועד האולימפי של טרינידד וטובגו | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
טרינידד וטובגו השתתפה לראשונה במשחקים הפאראלימפיים בניו יורק וסטוק מנדוויל (1984). המדינה שלחה משלחת פאראלימפית גם אל המשחקים הפאראלימפיים סיאול (1988), ומאז נעדרה מהמשחקים עד אל המשחקים הפאראלימפיים לונדון (2012). במשחקי החורף לא נטלה טרינידד וטובגו חלק מעולם.
המשלחת הראשונה של טרינידד וטובגו למשחקים הפאראלימפיים בשנת 1984 כללה שמונה ספורטאים (שבעה גברים ואישה אחת), שהתחרו במקצועות האתלטיקה, שחייה והרמת משקולות. רייצ'ל מארשל, האתלטית היחידה במשלחת, הייתה גם לספורטאית היחידה שזוכה במדליה פאראלימפית. היא זכתה בשתי מדליות זהב באתלטיקה (בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל) ובמדליית ארד נוספת בשחייה.
אל אולימפיאדת הנכים הבאה, שהתקיימה בשנת 1988 שלחה טרינידד וטובגו משלחת של ארבעה ספורטאים (גברים בלבד), שלא זכו במדליה.
במסגרת המשחקים הפאראלימפיים ריו דה ז'ניירו (2016) הצליחה המשלחת מטרינידד וטובגו לזכות שוב במדליות פאראלימפיות, כשאתלט אקים סטיוארט זכה במדליית הזהב בהטלת כידון (קטגוריה T42/T43/T44) עם שיא עולם של 57.32 מטרים,[1] ובמדליית הכסף בזריקת דיסקוס עם תוצאה של 61.72 מטרים, שני רק לדייוויד בלייר האמריקאי שקבע שיא עולם בקטגוריה של 64.11 מטרים.[2] גם האצנית ניושיה קיין זכתה במדליה פאראלימפית כשזכתה במדליית הארד בריצת 100 מטר (קטגוריה T43/44) עם תוצאה של 13.10 שניות.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינות אמריקה במשחקים הפאראלימפיים .svg){kind=logo}
| ||
|---|---|---|
|
