טרנופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנופול
Терно́піль
סמל טרנופול
סמל טרנופול
סמל טרנופול
דגל טרנופול
דגל טרנופול
דגל טרנופול
פוטומונטז' של טרנופול
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז מחוז טרנופולמחוז טרנופול טרנופול
מחוז משנה טרנופול
ראש העיר Serhiy Nadal
שפה רשמית אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1540
שטח 59.2 קמ"ר
גובה 320 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 225,238 (2022)
 ‑ צפיפות 3,745 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 49°33′N 25°35′E / 49.550°N 25.583°E / 49.550; 25.583
אזור זמן UTC +2
http://www.rada.te.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טַרְנוֹפּוֹליידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב. היא שוכנת על הנהר סֶרֶט, יובלו של הדניסטר, והיא מרכז מחוז טרנופול. עיר חשובה בחבל גליציה ההיסטורי. ב-2010 מנתה אוכלוסיית העיר 217,485 נפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1540 מסר מלך פולין זיגמונד הראשון את האזור לשליטתו של יאן טרנובסקי, ונתן לו זכות להקים במקום עיר. ב-1548 קיבלה העיר זכויות מגדבורג. ב-1567 עברה העיר לשליטת משפחת אוסטרוז'סקי. ב-1575 נהרסה העיר חלקית בפלישת הטטרים. ב-1623 עברה העיר לשליטת משפחת זמויסקי. ב-1648 סבלה מאוד במרד בוגדן חמלניצקי, ב-1675 נהרסה כמעט לחלוטין על ידי הטורקים, ושוקמה על ידי אלכסנדר קוניצפולסקי. ב-1690 נעשתה נחלתה של מלכת פולין, מרי קזימיר, אשתו של יאן סובייסקי. ב-1694 שוב נכבשה על ידי הטטרים, בפעם האחרונה.

ב-1710 נפגעה במלחמה הצפונית הגדולה, וכך גם במלחמת הירושה הפולנית ב-1733. ב-1747 הזמין יוזף פוטוצקי נזירים דומיניקנים, שהקימו את הכנסייה הדומיניקנית בעיר, כיום קתדרלה. בין 17681772 התרחשו בעיר קרבות בין נציגי קונפדרציית באר (אנ') לבין הצבא הרוסי. ב-1770 הייתה בעיר מגפת אבעבועות שחורות. ב-1772 עברה העיר לידי האימפריה האוסטרית בעקבות חלוקת פולין הראשונה.

תושבי העיר תלו תקוות רבות בנפוליאון בונפרטה לחידוש העצמאות הפולנית, ואכן ב-1809 הייתה העיר לחלק מדוכסות ורשה. ב-1811 עברה העיר לידי הרוסים, אך ב-1815 חזרה לאוסטריה לפי קונגרס וינה. ב-1820 התיישבו בעיר הישועים שגורשו מפולוצק שברוסיה הלבנה על ידי הרוסים, והקימו בה בית ספר ישועי. ב-1870 נבנתה מסילת ברזל ללבוב דרך העיר, וכתוצאה מכך התעצמה התפתחות העיר.

הצבא הרוסי נסוג בקיץ 1917, ובנסיגתו הצית חלק מהעיר. מ-22 בנובמבר עד 30 בדצמבר 1918 הייתה טרנופול בירת הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. ב-15 ביולי 1919 נכבשה על ידי הצבא הפולני, וכעבור שנה, ביולי-אוגוסט 1920, על ידי הצבא האדום. לפי הסכם ריגה חזרה לפולין. בשנות שלטונה דאגה פולין לפולניזציה של האוקראינים והיהודים, הדבר הביא לעליית פעילותם של הלאומנים האוקראינים ולאנטישמיות. ב-1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, עברה העיר לשליטת הסובייטים, ופולנים רבים הוגלו לקזחסטן. ב-1941 נכבשה על ידי הגרמנים שרצחו את כל היהודים שנשארו בעיר. ב-1944 נכבשה העיר על ידי הסובייטים. לאחר המלחמה עברה העיר לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, וכיום היא נמצאת באוקראינה העצמאית.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים דתיים בטרנופול באוקראינה
אנדרטה לזכר יהודי טרנופול שנספו בשואה, בבית העלמין קריית שאול

יהודים התיישבו בעיר עם היווסדה. הקהילה חויבה בשמירה על העיר, והוקצו לה עמדות הגנה בפיקודו של "הטמאן" יהודי. כמעוז המרכזי נקבע בית הכנסת הבנוי מאבנים, שהיה נראה כמבצר לכל דבר, עם עמדות ירי לארבעה צדדים. בעת גזרות ת"ח ת"ט מנתה הקהילה 300 משפחות, ורובן הגדול נרצחו בידי חילות הקוזקים. ב-1665 הייתה הקהילה במצב דחוק, אך במאה ה-18 כבר נחשבה בין המבוססות.

לאחר 1772, כשסופחה לאימפריה האוסטרית, הייתה העיר למרכז חשוב של תנועת ההשכלה היהודית. ב-1788 הוקם בה בית ספר ברוח זו על ידי הרץ הומברג, וב-1813 הקים בה יוסף פרל "בית חינוך". בעיר גם הוקם בית דפוס עברי. עם משכילי העיר הידועים נמנו ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) ושלמה יהודה רפפורט (שי"ר), שאף כיהן כרב העיר בשנים 18381839. בשנים 18371858 שלטו בעיר מצדדי התבוללות תרבותית פולנית. בשנות ה-90 החלה פעילות ציונית בעיר.[1] בעיר גם הייתה השפעה ניכרת של תנועת החסידות מהערים הסמוכות בגליציה. בין רבני העיר התפרסם במיוחד הרב יוסף באב"ד.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין רבני העיר, ידועים שמונת רבניה האחרונים[2]:

השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הסובייטי נכנס לעיר ב-17 בספטמבר 1939; במקביל כבש הוורמאכט את פולין, ואלפי יהודים ברחו משטח הכיבוש הגרמני לשטח הרוסי. הרוסים התחילו מיד בדיכוי כל האלמנטים הלא-קומוניסטיים, ויהודים אמידים רבים נאסרו ונשלחו לסיביר. הגרמנים נכנסו לעיר ב-2 ביולי 1941. ב-4 ביולי כבר נערך פוגרום ביהודים, בשיתוף פעולה של האוקראינים. הפוגרום נמשך כשבוע, ובמהלכו נרצחו כ-5,000 יהודים. בספטמבר אותה שנה נוסד בעיר גטו, הראשון מסוגו בגליציה המזרחית. רוב היהודים ששוכנו בו הועסקו בבניית כביש קייב-לבוב. ב-25 במרץ 1942 נרצחו 1,000 יהודים על ידי הגרמנים, ובסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר באותה שנה נשלחו 4,000 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר המלחמה חזרו לעיר כמה מאות יהודים בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרנופול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טרנופול בפנקס הקהילות באתר Jewishgen
  2. ^ לפי ד"ר הלל זיידמן, רבני טרנופול במאות הי"ח והי"ט, בתוך: פ. קורנגרין (עורך), טרנופול, אנציקלופדיה של גלויות: סדרת פולין, כרך שלישי. ירושלים תל אביב, תשט"ו, עמ' 261–266.
  3. ^ באופן לא פורמלי החל ברבנותו כבר בחיי הרב הקודם ב-1912.