טרנס מאליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Terrence Malick.jpg

טרנס מאליקאנגלית: Terrence Malick; נולד ב-30 בנובמבר 1943) הוא במאי קולנוע אמריקאי. הגם שמאליק זוכה להערכה רבה על יצירתו הקולנועית, במשך כארבעים שנות פעילות ביים רק חמישה סרטים: "שבילי הזעם", "ימים ברקיע", "הקו האדום", "העולם החדש" ו"עץ החיים".

סגנונו של מאליק ייחודי מאוד ומכונה על ידי כמה מבקרים כ"טרנסנדנטי". סרטיו מאופיינים בשוטים ארוכים, מצולמים לעילא, בעלי קצב איטי ומהורהר, ומשולבים בהם צילומי טבע ונוף, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו. מאליק נוהג להשתמש בקריינות (Voice Over) של אחת (או יותר) מהדמויות, והוא עושה בה שימוש אירוני שמוסיף מימד של מורכבות לסרטיו. למרות האירוניה בסרטיו, מאליק נמנע משיפוטיות מופגנת כלפי דמויותיו, מה שמקנה לו נקודת מבט אובייקטיבית ומרוחקת לכאורה על המתרחש. סרטיו ספוגים באווירה ואינם נשענים על עלילה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאליק נולד בטקסס ב-1943. אביו, אמיל מאליק, גאולוג נפט במקצועו, היה בנו של מהגר לבנוני, נוצרי ממוצא אשורי. אמו הייתה ממוצא אירי ובאה משיקגו.

את ילדותו העביר באוקלהומה ובטקסס בהתאם לעבודה של אביו ובצעירותו אף עבד בשדות נפט. הוא סיים בהצטיינות לימודי פילוסופיה באוניברסיטת הרוורד ואחר-כך המשיך ללמוד באוקספורד, שם החל בכתיבת התיזה שלו על הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר. בשל ויכוח עם מנחה הדוקטורט שלו, הפילוסוף גילברט רייל, לא סיים את כתיבת התיזה. מאליק אף תרגם מאמר של היידגר לאנגלית (The Essence of Reason) תחת הוצאת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1969. לאחר שחזר לארצות הברית פרסם מאמרים בניוזוויק, ניו יורקר ו-לייף ולימד פילוסופיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. "לא הייתי מורה טוב", התוודה מאליק בראיון מוקדם, "ולכן החלטתי לעשות משהו אחר." ‏[1]

ב-1969 עבר ללוס אנג'לס והחל ללמוד קולנוע במסגרת מכון הסרטים האמריקאי (AFI). במקביל עסק בכתיבת תסריטים. בין היתר היה מעורב בכתיבת גרסה מוקדמת להארי המזוהם. את סרטו הראשון, "שבילי הזעם" (Badlands), ביים ב-1973. הסרט עוקב אחר זוג נאהבים, גבר צעיר ונערה, הנמלטים מזרועות החוק, בשל מעשי רצח שהיו מעורבים בהם. הדינמיקה בין פשטות ותמימות ילדותית מחד לבין הפניית עורף לציוויים מוסריים בסיסיים מאידך, שמאפיינת את הצעירים, היא מוטיב מרכזי בסרט והיא תשוב להעסיק את מאליק גם בסרטיו הבאים. הסרט לא הצליח בזמנו מבחינה קופתית, אך זכה לשבחים רבים מצד מבקרים ואנשי קולנוע. רבים תיארו את הסרט כאחת מיצירות הביכורים המבריקות בתולדות הקולנוע האמריקאי. בסרט כיכבו, בהופעתם הקולנועית המשמעותית הראשונה, השחקנים מרטין שין וסיסי ספייסק. מאליק עצמו מופיע בו בתפקיד קטן.

ב-1978 יצא סרטו השני, "ימים ברקיע" (Days of Heaven), העוסק בשלושה נוודים עניים - גבר, אישה וילדה, שבחיפושם אחר עבודה מגיעים לחווה של בעל אדמות עשיר בארצות הברית, בתחילת המאה ה-20. החוואי מתאהב באשה, אלא שכוונותיה כלפיו אינן טהורות. זוהי אלגוריה על אמריקה - ואולי על כלל האנושות - על יופיה וכיעורה, על התמימות והשחיתות שבה. ייחודו של הסרט הוא באופן שבו מאליק מעניק לסיפור הצנוע, ממדים מיתיים של "גן עדן" ו"גיהנום", בעיקר באמצעות דימויים סיפוריים וחזותיים חזקים, הנתמכים בצילומים מרשימים, פרי עבודתו של צלם הקולנוע נסטור אלמנדרוס (שצילם רבים מסרטי פרנסואה טריפו). אלמנדרוס צילם בתאורה טבעית בלבד, בשעות השקיעה והזריחה, והעניק לסרט איכות חזותית ייחודית. בשל התארכות הצילומים, נאלץ אלמנדרוס לעזוב את ההפקה ואת מקומו החליף צלם הקולנוע המוערך הסקל וקסלר. וקסלר נכנס בהצלחה מרשימה לנעליו של אלמנדרוס. צילום הסרט זכה בפרס האוסקר. הסרט לא צלח מבחינה כספית, אך כיום הוא נחשב לאחד הסרטים האמריקאים המרשימים שנוצרו בשנות ה-70.

לאחר כשלונו הקופתי של "ימים ברקיע", נעלם מאליק מעיני הציבור למשך עשרים שנה. במהלכן, טייל ברחבי העולם, חי בפריז ובטקסס וכתב תסריטים. בין היתר החל בפיתוח פרויקט גדול ממדים בשם Q, שברבות השנים יהפוך לסרט "עץ החיים". לצד התסריטים שכתב, יצר מאליק גם עיבוד בימתי לסרט של מיזוגוצ'י עבור הבמאי אנדז'יי ויידה. בשל פרישתו רבת השנים מבימוי סרטים וסירובו הנחרץ לראיונות עיתונאיים, צילומים והופעות פומביות, החלה להיווצר סביב מאליק מעין הילה "סאלינג'רית" של יוצר מסתורי ואגדי, מעין מתבודד גאון. המוניטין של מאליק רק התחזק בשנות השתיקה שלו.

ב-1998 חזר מאליק למרכז הבימה עם סרט המלחמה "הקו האדום" (The Thin Red Line), המבוסס על ספרו של ג'יימס ג'ונס ומתרחש במלחמת העולם השנייה. גם בסרט הזה עוסק מאליק ביופי ובאימה, גן העדן והגיהנום ובמחיר שהאדם משלם על התרחקותו מן הטבע, מן ההרמוניה. הסרט היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר וזכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. הבמאי מרטין סקורסזה בחר בו כאחד הסרטים הטובים של שנות התשעים. ‏[2]

ב-2005 יצא לאקרנים "העולם החדש" (The New World) העוסק בסיפורה של "פוקהונטס", נסיכה אינדיאנית שהתאהבה בקפטן האנגלי ג'ון סמית', בג'יימסטאון באמריקה. הסיפור המפורסם הוא חלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית, והוא אף זכה לגרסה מצוירת של אולפני וולט דיסני. מאליק מספר את הסיפור בסגנונו הלירי, ובאמצעות צילום בתאורה טבעית.

סרטו "עץ החיים" (The Tree of Life), זכה בפרס דקל הזהב לשנת 2011. ההתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע בחרה בו כסרט הטוב של השנה.

מאליק סיים לאחרונה את צילומי סרטו השישי. הסרט צולם באוקלהומה, עיר ילדותו של מאליק ומשתתפים בו חאווייר ברדם, רייצ'ל וייס ובן אפלק. כרגיל אצל מאליק, הפקת וצילומי הסרט מתקיימים תחת מעטה סודיות כבד ושמו של הסרט ופרטי עלילתו אינם ידועים.

בשנת 1999 הוענק למאליק פרס הוקרה מיוחד בפסטיבל הקולנוע בירושלים. למרות מוניטין היוצר המתבודד, המתרחק מעיני הציבור והמצלמות, הגיע מאליק לפסטיבל לקבל את הפרס.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מאחיו, כריסטופר, נפצע קשה בתאונת דרכים, בה גם נהרגה אשתו. אחיו השני, לורנס, התאבד בספרד ב-1968 לשם נסע לצורך לימודי גיטרה.

מאליק נישא לג'יל ג'ייקס ב-1970, בשנית למישל מורט ב-1985 ובשלישית לאלכסנדרה וואלאס ב-1998. הוא חי עם רעייתו באוסטין, טקסס.

מאליק דואג לכלול בחוזי העבודה של סרטיו תנאי מפורש, לפיו חברת ההפקה תמנע לחלוטין משימוש בדיוקנו לצורך יחסי הציבור של הסרט. כמו כן אינו משתתף בראיונות במסגרת מסעי הפרסום של סרטיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]