טרנס ריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנס ריס
Terence Reese
לידה 28 באוגוסט 1913
אפסום, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1996 (בגיל 82)
הוב, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • מכללת בראדפילד
  • ניו קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון טרנס ריס (אנגלית: John Terence Rees; ‏28 באוגוסט 1913 - 29 בינואר 1996) היה שחקן ברידג' ותאורטיקן ברידג' בריטי. ריס נחשב לשחקן הבריטי הטוב ביותר בכל הזמנים ולאחד מהשחקנים והתאורטיקנים הטובים ביותר בכל הזמנים בעולם. ריס זכה באליפויות עולם ובאליפויות אירופה וכתב כ-90 ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס נולד במחוז סרי באנגליה בעיירה אפסום, הנמצאת קילומטרים מועטים מדרום-מערב ללונדון. הוא נולד להורים מהמעמד הבינוני. אביו של ריס היה בנקאי מויילס, שעזב את עבודתו והצטרף לעסקי ההסעדה של משפחת אשתו. אמו אן, ניהלה בית מלון בעיירה גילדפורד שבדרום-מזרח אנגליה. במלון שהיא ניהלה, היה גם מועדון ברידג', כך שהילד טרנס התחיל לשחק ברידג' בגיל 7. בשנות ה-30 למד ריס לימודים קלאסיים באוניברסיטת אוקספורד. בזמן לימודיו פגש שם כמה משחקני הברידג' המובילים בבריטניה: וולטר בולר (Walter Buller), איאן מקלאוד (Iain Macleod) והשחקן הטוב ביותר בבריטניה באותה תקופה מוריס האריסון-גריי (Maurice Harrison-Gray).

בשנת 1935 סיים את לימודיו. לאחר תקופה קצרה של עבודה בהארודס התחיל לעבוד בעיתון של יוברט פיליפס וביחד איתו כתב את ספר הברידג' הראשון שלו, שפורסם בשנת 1937.[1] בעקבות הספר, מקצועו של טרנס ריס, לכל אורך הקריירה שלו, היה ברידג': משחק ברמות הגבוהות ביותר וכתיבה על המשחק.

חודשים מספר לפני מלחמת העולם השנייה, הצטרף ריס לארגון ההגנה נגד פשיטות אוויריות (Air Raid Precautions). בתקופת המלחמה לא גויס לצבא, אלא עבד במפעל של שחקן ברידג' בשם חואן פדרו (Pedro Juan), שייצר וילונות האפלה.

קריירת הברידג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס זכה בכל התארים החשובים האפשריים על פי הפירוט הבא:

  • אליפות העולם לקבוצות (Bermuda Bowl) מקום ראשון בשנת 1955
  • מקום שני באולימפיאדה לקבוצות בשנת 1960 ומקום שלישי באולימפיאדה לקבוצות שנערכה במונטה קרלו. האולימפיאדה במונטה קרלו הייתה הפעם האחרונה שבה השתתף כשחקן פעיל בתחרות ברידג' בינלאומית.[2]
  • מקום שני באליפות העולם הפתוחה לזוגות בשנת 1962
  • ארבע פעמים זכה באליפות אירופה בשנים 1948, 1949, 1954 ו 1963 .[3]
  • ייצג את בריטניה אליפות העולם לקבוצות (Bermuda Bowl) בשנת 1965 ובחמש אליפויות אירופה.
  • זכה 8 פעמים בתחרות החשובה ביותר בבריטניה הנקראת Gold Cup
  • באליפות אירופה לקבוצות בשנת 1981 בברמינגהאם היה קפטן שאינו משחק בנבחרת אנגליה.

פרשת בואנוס איירס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם לקבוצות (Bermuda Bowl), שנערכה בשנת 1965 בבואנוס איירס הושעו ריס ושותפו בוריס שפירו (Boris Schapiro) מהתחרות בעוון העברה אי-חוקית של מידע ביניהם במהלך המשחק. בשימוע שעשתה התאגדות הברידג' העולמית (WBF), הואשמו ריס ושפירו בהעברת מידע על מספר הקלפים שכל אחד מהם מחזיק בסדרת ה , באמצעות סימונים באצבעותיהם. הם נמצאו אשמים והושעו מהמשך התחרות. בכל משחקיהם עד לאותו שלב נפסקו להם הפסדים. נקבע שעונשים נוספים יקבעו בשלב מאוחר יותר. העונש הנוסף שהוטל עליהם היה השעיה מתחרויות בינלאומיות.

ההאשמה נבעה מתלונה של נבחרת ארצות הברית. במפגש בין שתי הנבחרות שם לב השחקן האמריקאי ב. ג'יי בקר (B. Jay Becker), שם לב לכך שריס מחזיק את הקלפים באופן מוזר עם שתי אצבעות בצורת האות V. הוא היה מתעלם מכך לולא שם לב מאוחר יותר, שגם שפירו מחזיק את הקלפים באותו אופן. מאוחר יותר שם לב לכך, שהם משנים את מספר האצבעות האוחזות בקלפים. הוא דיווח על כך לשותפתו דורותי היידן-טרסקוט. הם החליטו לא להתלונן עד שהיידן לא תבחן בעצמה את נכונות התצפית של שותפה, בהמשך המפגש למחרת. אחרי שגם היידן הבחינה בכך, הם דווחו על כך לקפטן הנבחרת האמריקאית ג'ון גרבר (John Gerber) ולשחקן המוביל בנבחרת האמריקאית אלן טרסקוט (Alan Truscott). היידן העלתה את הרעיון לבחון את מספר האצבעות שבהם החזיקו ריס ושפירו את הקלפים, מול החלוקה של הקלפים שקיבלו. בבדיקה נמצא מתאם כמעט מלא בין מספר הקלפים בסדרת ה לבין מספר האצבעות, שהחזיקו את הקלפים.[4]

בתהליך השימוע בבואנוס איירס לא ניתנה לשחקנים אפשרות להגן על עצמם. השימוע נעשה, שלא בנוכחותם והקפטן של הנבחרת הבריטית הודה באשמה, על אף שלא דיבר עם השחקנים ושמע את גרסתם. בעקבות פגמים אלו בתהליך החליטה התאגדות הברידג' הבריטית להקים ועדת חקירה משלה. הוועדה נקראה "Foster Enquiry". הוועדה עבדה במשך מספר חודשים שבהם שמעה את גרסת השחקנים, עדויות עדי ראייה, עדויות עדי אופי ועדויות אנליסטים של ברידג'. מסקנת הוועדה הייתה שלא ניתן להוכיח את אשמתם מעבר לספק סביר. אחד הנימוקים המרכזיים לקביעה שלא הוכחה אשמתם היה, שלא נמצא קשר בין הסימנים שנטען שהשתמשו בהם לבין התוצאות בתחרות. תוצאותיהם של ריס ושפירו בתחרות לא היו טובות. ריס הקדיש לפרשה ספר שכתב בשנת 1966 ונקרא: The Story of an Accusation. בספר טען שזוג שמשתמש בסימנים לא חוקיים ישיג כמעט בוודאות תוצאות טובות. כמו כן ניתח את כל ההכרזות שהכריזו וניסה להוכיח שהן תואמות באופן מלא את ההכרזות על פי שיטת אקול.[5]

בשנת 2005 התעורר הנושא מחדש כאשר עיתונאי אנגלי בשם דויד רקס-טיילור, טען כי ריס הודה בפניו שהוא ושפירו אכן רימו.[6] לטענתו ריס דרש ממנו לא לגלות זאת עד להתרחשות שלושה אירועים: מותו של ריס, מותו של שפירו ושיעברו ארבעים שנה ממועד התחרות בבואנוס איירס. הפרסום, אכן נעשה לאחר ארבעים שנה בדיוק. הטיעון נראה מוזר, משום שריס היה יכול לבצע תהליך כזה באמצעות עורך-דין.

עדויות נוספות התומכות באשמתם:

  1. מהלך הכרזה תמוה של בוריס שפירו במשחק מול נבחרת קנדה.[6] האוברקול שלו הבטיח יד מאוזנת עם 16-18 נקודות. כשהיו לו רק 8 נקודות. הכרזה כזו עשויה להיות לא יותר מדי מסוכנת רק בהנחה, שלשותפו ארבעה קלפים בסדרת ה . לריס היו ארבעה קלפים בסדרה זו, על אף שלא הכריז כלל לפני ההכרזה של שפירו. התוצאה הסופית הייתה ששפירו וריס נפלו שלוש פעמים בחוזה מוכפל של 5 (שהקנה לקנדים 800 נקודות), בעוד בשולחן השני בו לא הייתה הכרזה כזו היו הבריטים בחוזה של 6 שבוצע והקנה לבריטים 1430 נקודות.
  2. צולמו מספר תמונות של ריס ושפירו בהן הם מרימים את אצבעותיהם. מספר האצבעות המורמות השתנה בין תמונה לתמונה.[6]

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס התעניין במרוצי כלבים ואפילו כתב ספר על נושא זה. הוא היה חובב נלהב של קריקט ושחמט ואחרי מלחמת העולם השנייה הפך לאוהד של קבוצת הכדורגל קווינס פארק ריינג'רס. הוא שיחק תמורת כסף משחקים נוספים, בעיקר: פוקר, קנסטה ושש בש. בשנים האחרונות של חייו שיחק בעיקר שש בש ומיעט לשחק ברידג'.

בשנת 1970 נישא לאלווין שרינגטון. הם התגוררו בלונדון ואחרי כן בעיירת הנופש הוב, שבדרום-מזרח אנגליה. בהוב נפטר מהרעלת אספירין בגיל 83. מסקנות חקירת מותו לא העלו ממצאים פליליים.[7]

תרומתו כתאורטיקן וכותב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס כתב, לבד ועם אחרים, כ 90 ספרי ברידג'. ספריו הצטיינו ברעיונות חדשניים לזמנו. בנוסף לכך היה כתב הברידג' של העיתון London Evening Standard החל משנת 1981 ושל האובזרבר החל משנת 1950.[3] הוא כתב גם את מדור הברידג' של שני עיתונים נוספים: The Lady ו ו the London Evening News.
ספרו The Expert Game דורג במקום הראשון בסקר מומחים, שערכה התאגדות הברידג' האמריקאית (ACBL) בין מומחים. משתתפי הסקר התבקשו לבחור את עשרת ספרי הברידג' המועדפים עליהם.[8] ספר אחר שלו Reese on Play: An Introduction to Good Bridge דורג במקום העשירי.
בנוסף לכתיבת ספרים ערך מהדורות מחודשות של ספרים חשובים של שחקנים מהצמרת העולמית. הספר The Blue Club, שנכתב על ידי בניטו גארוצו וליאון יאלוז (Léon Yallouze) נערך והותאם על ידי טרנס ריס, עם הקדמה של עומר שריף. גם את ספרואלי קלברסטון (Ely Culbertson) ערך והתאים ריס, שנה לאחר מותו של השחקן האמריקאי המצטיין.

שיטות הכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריס תרם רבות לפיתוח שיטת ההכרזה אקול, המקובלת גם היום. בנוסף לכך פיתח שיטת הכרזה הנקראת Little Major. כיום לא משתמשים בשיטת הכרזה זו.
שיטת ההכרזה Little Major נבנתה על ידי ריס, בשיתוף עם שותפיו בוריס שפירו ומאוחר יותר ג'רמי פלינט. במקור פותחה השיטה, במטרה להראות את הסכנה שבשימוש בלתי מבוקר בשיטות הכרזה מלאכותיות. למרות זאת כללה מאפיינים מעניינים. אחרי שנתיים הפסיק איגוד הברידג' הבריטי את השימוש בה בטיעון שמספר השחקנים המשתמשים בה קטן מדי.

עיקרון הבחירה המוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עיקרון הבחירה המוגבלת

ריס היה הראשון לכתוב על עיקרון הבחירה המוגבלת.

עיקרון הבחירה המוגבלת מבוסס על יישומו של חוק בייס לשלב המשחק בברידג'. על פי העיקרון, אם חסרים שני קלפים שווי ערך (למשל: K ו Q או Q ו J) ואחד הקלפים שוחק על ידי אחד היריבים, גדלה ההסתברות שהקלף השני נמצא אצל שותפו. העיקרון מגדיל את סיכוייו של שחקן המכיר אותו לזכות במספר לקיחות גדול יותר.

אנקדוטות וציטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנקדוטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יכולתו של ריס להתרכז הייתה יוצאת דופן. שותפו של ריס, בוריס שפירו, תיאר יכולת ריכוז זו באופן ציורי: אם ריס היה הכרוז והיו מחליפים את שפירו בדומם באישה עירומה, ריס לא היה מבחין בכך. כשהייתה הזדמנות לבצע זאת בפועל, שפירו הושיב אישה עירומה במקומו. לאחר המשחק שאל את ריס האם הבחין במשהו יוצא דופן? תשובתו של ריס: כן. היה מצב יוצא דופן בחלוקת קלפי ה .[9]
  • בשנת 1976 היה ריס קפטן שאינו משחק של נבחרת בריטניה באולימפיאדת מונטה קרלו. ברנט שנקין (Brent Shenkin) ושותפו כשלו במשחקי המבחן לנבחרת והגיעו כשחקנים מחליפים. אשתו של שנקין, שלא היה לה מושג כלשהו ברידג', שאלה את ריס: "האם אתה בוריס (שפירו)?" תשובתו: "לא מי את?" האישה ענתה: אני אשתו של ברנט. ריס ענה מידית: "ברנט מי?" .[10]

ציטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירות של ריס על ברידג':

  • "במרבית המשחקים, שחקנים מעריכים נכון את רמתם ומרוצים ממנה. בברידג' אין שיטה מהימנה להשוות רמה של שחקנים יחידים. כל שחקן רשאי לחשוב שהוא משחק היטב כמו כל שחקן אחר. מסיבה לא ברורה, מרבית השחקנים מנסים לשכנע את עצמם ואחרים, שהם שחקנים הרבה יותר טובים ממה שהם באמת" .[11]
  • "משחק הברידג' חושף תכונות של אנשים. אדם שבחיים הרגילים הוא אזרח הגון ונבון, עשוי להתגלות ליד שולחן הברידג' כטיפש, יהיר, עקשן שאינו מוכן להודות בטעויותיו, חמדן ולא ישר" .[11]
  • "שחקנים טובים נבדלים משחקנים ממוצעים בכך שהם משחקים עם 52 קלפים. השחקן הממוצע משחק עם 26 הקלפים שהוא רואה".[12]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחברים נוספים שם הספר הוצאה ומהדורות
Phillips, Hubert The Elements of Contract 1937: British Bridge World (London), 271p.
Cohen, Ben The Acol Two Club. Second and subsequent editions titled The Acol System of Contract Bridge 1938: Sheffield, 1938, 55p.
Phillips, Hubert How to Play Bridge 1945: Penguin, 128p.
Reese on Play: An Introduction to Good Bridge 1947: Longmans, Green & Co. (New York), 232p.
Phillips, Hubert Bridge at Ruff's Club 1951: The Batchworth Press, 248p. Edited by Terence Reese.
Modern Bidding and the Acol System 1952, 1960: Nicholson & Watson (London), 128p.
Phillips, Hubert Bridge with Mr. Playbetter 1952: The Batchworth Press, 221p
Franklin, Harold World Bridge Championship 1955: De La Rue (London), 106p.
The Expert Game 1958, 1959, 1962: Edward Arnold (Publishers) Ltd. (London), 190p.
Dormer, Albert Bridge Player's Dictionary 1959: Sterling Publishing Co. (New York), 252p.
Play Bridge with Reese 1960: Oak Tree (London), 252p.

Master Play פורסם גם תחת הכותר: Master Play in Contract Bridge

1960: George Coffin Publisher (Massachusetts)
Bridge 1961, 1968, 1982: Penguin Books (Baltimore, Harmondsworth), 207p., ISBN 978-0-14-046065-0
Albarran, Pierre and Jaïs, Pierre How to Win at Rubber Bridge 1961: Barrie and Rockliff (London), 191p
Dormer, Albert Blueprint for Bidding; the Acol System Applied to American Bridge 1961: Sterling Publishing Co. (New York), 163p., OCLC 1355341
Dormer, Albert The Acol System Today 1961: Edward Arnold (Publishers) Ltd. (London), 163p.
Learn Bridge with Reese 1962, 1987: Faber and Faber (London, Boston), 164p.; revised: 1987, 162p., ISBN 978-0-571-13970-5
Develop Your Bidding Judgement 1962: Oak Tree Press (London), 254p.
The Game of Bridge 1962: Constable, 208p.
Bridge for Bright Beginners 1964: Sterling Publishing Co. (New York), 151p.
Bridge Conventions, Finesses, and Coups 1965: Sterling Publishing Co., (New York), 192p.
Franklin, Harold Best of Bridge on the Air: the Listener Book of Bridge 1965: BBC (London)
Story of an Accusation 1966: Heinemann (London), 244p.
Dormer, Albert The Play of the Cards 1967: Penguin Books (Baltimore), 270p.,
Dormer, Albert Bridge for Tournament Players 1968, 1969, 1971: Robert Hale & Company (London), 173p., ISBN 978-0-7091-0003-4
Dormer, Albert How to Play a Good Game of Bridge 1969: William Heinemann Ltd. (London), 181p.
Schapiro, Boris Bridge Card by Card 1969, 1971: Hamlyn (London, Toronto, New York), 86p., ISBN 978-0-600-00357-1
C.C. Wei's Precision System 197?: printed in Taiwan, 98p. OCLC 2556706
Bidding a Bridge Hand 1972: Dover Publications (New York), 254p., ISBN 978-0-486-22830-3.
Precision Bidding and Precision Play 1972: W.H. Allen (London, New York), 153p., ISBN 978-0-491-00544-9
Practical Bidding and Practical Play 1973-1974: W.H. Allen (London), 292p., ISBN 978-0-491-01401-4; 1974: 292p., ISBN 978-0-352-30044-7
Advanced Bridge 1973: Sterling Publishing Co. (New York), 464p., ISBN 978-0-8069-4922-2
Dormer, Albert The Complete Book of Bridge 1973: Faber and Faber (London, Boston), 485p., ISBN 978-0-571-09904-7
Play These Hands with Me 1976: W.H. Allen (London), 1976 and 1978, 195p., ISBN 978-0-491-01655-1, ISBN 978-0-491-02477-8
Bridge by Question and Answer 1976: Barker (London), 158p., ISBN 978-0-213-16583-3
Trézel, Roger Snares and Swindles in Bridge 1976: Frederick Fell Publishers (New York), Master Bridge Series, 64p., ISBN 978-0-88391-071-9
Trézel, Roger Blocking and Unblocking Plays in Bridge 1976: Frederick Fell Publishers (New York), Master Bridge Series, 64p., ISBN 978-0-88391-084-9
Trézel, Roger Safety Plays in Bridge 1976: Frederick Fell Publishers (New York), Master Bridge Series, 63p., ISBN 978-0-88391-083-2
Trézel, Roger Elimination Play in Bridge 1976: Frederick Fell Publishers (New York), Master Bridge Series, 77p., ISBN 978-0-88391-070-2
Bridge at the Top 1977: Faber & Faber (London), 143p., ISBN 978-0-571-11123-7
Begin Bridge With Reese 1977: Sterling Publishing Co. (New York), 128p., ISBN 978-0-8069-4932-1, ISBN 978-0-8069-4933-8
Stallard's "First up": a revolution in bridge bidding 1978: Berl & Stallard (Miles City, MT), 73p
The Most Puzzling Situations in Bridge Play 1978: Sterling (New York), 160p., ISBN 978-0-8069-4936-9, ISBN 978-0-8069-4937-6
Trézel, Roger Those Extra Chances in Bridge 1978: Frederick Fell Publishers (New York), 64p., ISBN 978-0-88391-077-1
Trézel, Roger When to Duck When to Win in Bridge 1978: Frederick Fell Publishers (New York), 64p., ISBN 978-0-88391-078-8
Flint, Jeremy Trick 13 1979: Weidenfeld and Nicolson (London), 172p., ISBN 978-0-297-77582-9
Trézel, Roger The Art of Defence in Bridge 1979: Frederick Fell Publishers (New York), Master Bridge Series, 79p., ISBN 978-0-88391-093-1
Trézel, Roger Master the Odds in Bridge 1979, 1986: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 79p., ISBN 978-0-575-02597-4
Bridge 1980, 1983, 1988 (7th impression), 1989 (8th impression), 1990: Hodder and Stoughton: Teach Yourself Books (Sevenoaks), 136-176p., ISBN 978-0-340-24884-3, ISBN 0-340-32438-4(ISBN 978-0-340-32438-7)
Bridge Tips by World Masters: Terence Reese develops and enlarges the famous Bols bridge tips 1980, 1987: R. Hale (London), 174p., ISBN 978-0-7091-8127-9, ISBN 978-0-7090-2908-3
Jourdain, Patrick Squeeze Play is Easy 1980: George Allen & Unwin (london), 145p., ISBN 0-04-793047-0
Bridge Tips from the Masters 1981: Crown Publishers (New York), 236p., ISBN 978-0-517-54464-8
Dormer, Albert The Bridge Player's Alphabetical Handbook 1981: Faber and Faber (London, Boston), 223p., ISBN 978-0-571-11599-0
Kantar, Edwin Defend with Your Life 1981: Faber and Faber (London, Boston), 160p., ISBN 978-0-571-11711-6
Bird, David Miracles of Card Play 1982, 1984, 1989, 1991, and 1998: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 160p., ISBN 978-0-575-03079-4, ISBN 978-0-575-04505-7, ISBN 978-0-575-06594-9
Bird, David Bridge, the Modern Game 1983, 1985: Faber and Faber (London, Boston), 200p., ISBN 978-0-571-13053-5, ISBN 978-0-571-13097-9
Bird, David Unholy Tricks: More Miraculous Card Play 1984, 1988, 1995: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 160p., ISBN 978-0-575-03493-8, ISBN 978-0-575-04263-6, ISBN 978-0-575-05944-3
Trézel, Roger The Mistakes You Make at Bridge 1984, 1989: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 168p., ISBN 978-0-575-03424-2, ISBN 978-0-575-03409-9
Bird, David How the Experts Do It: Improving Your Bridge 1985: Faber and Faber (London, Boston), 215p., ISBN 978-0-571-13463-2, ISBN 978-0-571-13464-9
Hoffman, Martin Play it Again Sam 1985: Faber and Faber (London), 350p., ISBN 978-0-571-13685-8, ISBN 978-0-571-13686-5
Pottage, Julian Positive Defence 1985: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-03562-1ISBN 978-0-575-03612-3
What Would You Bid? 1986: Faber & Faber (London, Boston)), 160p., ISBN 978-0-571-14596-6
Pottage, Julian Positive Declarer's Play 1986: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-03839-4, ISBN 978-0-575-03838-7
Bird, David Doubled And Venerable, Further Miracles of Card Play 1987: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 160p., ISBN 978-0-575-03960-5
English Bridge Union Teachers' Association Master Plays in a Single Suit 1987: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 10p., ISBN 978-0-575-04132-5
Bridge for Ambitious Players 1988: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley (London), Master Bridge Series, 143p., ISBN 978-0-575-04176-9
Bird, David The Hidden Side of Bridge 1988: Faber and Faber (London), 136p., ISBN 978-0-571-14910-0, ISBN 978-0-571-14935-3
Master Deceptive Plays 1989: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 14p., ISBN 978-0-575-04384-8
Beguin, P. and Besse, Jean Do You Really Want to Win at Bridge? 1989: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 144p., ISBN 978-0-575-04404-3
Bird, David Tricks of the Trade 1989, 1991: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 144p., ISBN 978-0-575-04504-0, ISBN 978-0-575-05024-2
Markus, Rixi Better Bridge for Club Players 1989: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 125p., ISBN 978-0-575-04526-2
Bird, David Acol in the 90's 1990: Robert Hale Ltd. (London), 153p., ISBN 978-0-7090-4143-6
Le Dentu, José Bridge: Triumphs and Disasters 1990: Master Bridge Series, 3p., ISBN 978-0-575-04806-5
Brilliancies and Blunders in the European Bridge Championship 1991: Maxwell Macmillan Bridge (Wheatley, Oxford), 136p., ISBN 978-1-85744-500-8
Bird, David Famous Hands from Famous Matches 1991: Maxwell Macmillan Bridge (Oxford), Macmillan Publishing Co., (New York), 156p., ISBN 978-1-85744-501-5, ISBN 978-0-08-041285-6
Bird, David Cardinal Sins 1991: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-04997-0
Flint, Jeremy Bridge with the Professional Touch 1991: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 128p., ISBN 978-0-575-04998-7
Bridge 1992: Lincolnwood (Chicago, Ill), NTC Publishing Group, 136p., ISBN 978-0-8442-3910-1
Science Against Nature 1992: Maxwell Macmillan Bridge, 144p., ISBN 978-1-85744-510-7
Bird, David The Art of Good Bidding 1992: Faber and Faber (London, Boston), 138p., ISBN 978-0-571-16716-6
Bird, David Naturals vs Scientists: The Great Match 1992: Probray Press, Nottingham (England), 152 p., ISBN 978-0-946236-36-7. Played at the Hyde Park Hotel, London, January 27-28, 1992.
Bird, David All You Need to Know About Bidding 1992: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-05378-6
Bird, David All You Need to Know About Play 1993: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-05670-1
McNeil, Keith Bid Against the Masters 1993: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, Master Bridge Series, 128p., ISBN 978-0-575-05450-9
Trézel, Roger Blocking, Unblocking and Safety Plays in Bridge 1993: Houghton Mifflin (Boston), Master Bridge Series, 120p., ISBN 978-0-395-65669-3
Bird, David That Elusive Extra Trick 1994: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 128p., ISBN 978-0-575-05816-3
Bird, David Make A Start At Bridge 1994: Faber & Faber (London), 148p., ISBN 978-0-571-17112-5
Pottage, Julian The Extra Edge in Play at Bridge 1994: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 108p., ISBN 978-0-575-05737-1
Learn Bridge in Five Days 1995: Batsford (London), 95p., ISBN 978-0-7134-7913-3
Bird, David Divine Intervention 1995: Victor Gollancz in association with Peter Crawley (London), Master Bridge Series, 126p., ISBN 978-0-575-06112-5
Bird, David Famous Bidding Decisions: Test Your Skill Against the Experts 1996: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 128p., ISBN 978-0-575-06295-5
Bird, David Famous Play Decisions: Test Your Skills Against the Experts 1997: Victor Gollancz (London) in association with Peter Crawley, 128p., ISBN 978-0-575-06456-0
Bird, David Bridge 1998, 2003: Hodder and Stoughton: Teach Yourself Books (Sevenoaks), 147-176p., ISBN 978-0-340-72131-5, ISBN 978-0-340-86000-7

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרנס ריס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hubert Phillips and Terence Reese. The Elements of Contract, British Bridge World (London), 1937, 271 pages.
  2. ^ WBF 5th WORLD TEAM OLYMPIAD Great Britain
  3. ^ 1 2 Obituary: Terence Reese, The Indepedent
  4. ^ From Evert V. to Boris S. 25 years of cheating in bridge The Reese-Shapiro finger signals, Onno Eskes
  5. ^ Terence Reese, The Story of an Accusation, Heinemann (London), 1996
  6. ^ 1 2 3 Cheating Scandal From '65 Rears Head Again
  7. ^ Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press (Oxford), Volume 46, 2004, ISBN 0-19-861396-2, page 333.
  8. ^ ACBL Bridge Bulletin, June 2007, pp20-22
  9. ^ Terence Reese, Bridge Bum
  10. ^ Terence Reese, Barnet Shenkin
  11. ^ 1 2 Reese, Terence. Story of an Accusation. 1966
  12. ^ Reese, Terence. Reese on Play. 1948