טרסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 36°55′00″N 34°54′00″E / 36.9166666666667°N 34.9°E / 36.9166666666667; 34.9

טרסוס
Tarsus
561px-Tarsus Belediyesi.svg.png
Tarsus Ecclesia Sancti Pauli Apostoli.jpg
כנסיית פאולוס הקדוש בטרסוס
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg  טורקיה
חבל ארץ נפת מרסין
מחוז מחוז הים התיכון
שטח 2,240 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

316,382‏  (נכון ל-2000)
16 נפש לקמ"ר (נכון ל-2000)
קואורדינטות 36°55′00″N 34°54′00″E / 36.9166666666667°N 34.9°E / 36.9166666666667; 34.9
אזור זמן UTC +2
http://www.tarsus.bel.tr/

טרסוס (טורקית Tarsus, יוונית Ταρσός) היא עיר בנפת מרסין בדרום טורקיה השוכנת על גדות נהר טרסוס צ'אי (Tarsus Çay, בעת העתיקה "קינדוס"). העיר ממוקמת בצומת דרכים חשוב, בקצה המערבי של מישור צ'וקורובה (Çukurova), שהיווה את מרכזה של קיליקיה ההיסטורית. עד למאה ה-19 ניתן היה להגיע אל העיר גם באמצעות יובלי הנהר, אולם אלה הפכו לביצה. כיום לאחר שהביצה יובשה, שוב אין הדבר אפשרי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרסוס ממוקמת 25 ק"מ מזרחית לעיר מרסין וכ-40 ק"מ מערבית לאדנה על הדרך הראשית שלאורך חופי הים התיכון, ובסמוך למקום בו זו נפגשת עם הדרך העולה צפונה לכיוון שערי קיליקיה אשר שימשו והמשמשים גם כיום כמעבר העיקרי דרך הרי הטאורוס. המרחק בין טרסוס לשערי קיליקיה הוא כ-40 ק"מ בלבד. העיר שוכנת כ-25 ק"מ מצפון לחופי הים התיכון והאקלים השורר בה הוא אקלים ים תיכוני אופייני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכול שמקור שמה של העיר באליל הפגני "טרקו" והיא כונתה גם טרסיסי ואנטיוכיה על נהר קינדוס (יוונית Αντιόχεια του Κύδνου, לטינית Antiochia ad Cydnum) וכן יוליופוליס. לעיר היסטוריה רבת שנים המגיעה עד לתקופת האבן החדשה. יישוב התקיים בתל גזליקולה (Gözlükule) באופן רציף עד לתחילת תקופת הברונזה, אך כיום שוכן התל מתחת למבני העיר המודרנית והמידע אודותיו אינו רב. החתים שלטו בה במהלך האלף השני לפנה"ס, והיא נזכרה בשם "טרסיסי" במקורות אשורים בהקשר למסעות אסרחדון, שלמנאסר הראשון וסנחריב. לפי אגדה יוונית נקשר גם אשורבניפל למבנה בעיר המכונה "קבר אשורבניפל", אף שלא ידוע מה מקורו. סטראבון גרס שהעיר נוסדה על ידי תושבי ארגוס ולפי אגדה נוספת נחת במקום הסוס המעופף פגסוס ופצע את רגלו, ומכאן שמה של העיר "טר-סוס" (יוונית "כף רגל"). בין מייסדיה המיתולוגיים של העיר נזכרו גם פרסאוס וטריפטולמוס, בנה של האלה דמטר. יש שאף הציעו כי העיר היא תרשיש התנ"כית שאליה הפליג הנביא יונה. כך מתרגם אונקלוס את הביטוי "אניות תרשיש" המוזכר בספר תהילים - "אלפיא דטרסיס". חז"ל אף דרשו כי בגתן ותרש ממגילת אסתר באו מהעיר טרסיס וכך כתוב במסכת מגילה דף י"ג עמוד ב':"אמר רבי יוחנן: בגתן ותרש שני טרסיים הוו, והיו מספרין בלשון טורסי".

סמוך לשנת 540 לפנה"ס נכבשה טרסוס על ידי הפרסים, וכשקיליקיה הפכה ממדינת חסות למחוז רגיל בשנת 400 לפנה"ס לערך, שימשה העיר כבירתה. בשנת 333 לפנה"ס כבש אלכסנדר הגדול את טרסוס, ולאחר שהאימפריה שהקים התפרקה, נפלה בתחום הממלכה הסלאוקית. סטראבון הילל את העיר כמוקד תרבותי הלניסטי אשר התחרתה באתונה העתיקה ובאלכסנדריה, ובספרייתה היו 200,000 ספרים.

בשנת 67 לפנה"ס סיים גנאיוס פומפיוס מגנוס את תפקידו כקונסול ויצא במינוי מיוחד של הסנאט הרומי להלחם בשודדי הים ששרצו בים התיכון. הוא עקב אחריהם עד למעוז כוחם העיקרי בקיליקיה שבמזרח הים התיכון, ושכנע רבים מהם להיכנע לו בהבטחת חנינה. פומפיוס הפך את קיליקיה לפרובינקיה רומית שבירתה בטרסוס (Caput Ciliciae) וארגן מחדש את גבולותיה שכללו את כל החוף הדרומי של אנטוליה. לכבודו של יוליוס קיסר אימצו תושבי העיר את השם "יוליופוליס", וכאן נפגשו קלאופטרה השביעית ומרקוס אנטוניוס בשנת 41 לפנה"ס. בשנת 66 הוענקה לתושבי העיר אזרחות רומית.

השליח פאולוס הקדוש נולד בטרסוס, ומכאן שמו המקורי "שאול התרסי". ייתכן כי כבר במאה ה-1 התקיימה בה קהילה נוצרית, אם כי בישוף ראשון מונה לעיר רק במאה ה-3, והבאים אחריו השתתפו בשנת 325 בועידה האקומנית הראשונה בניקאה (ועידת ניקיאה הראשונה), ובועידת אפסוס ב-431 שהייתה הוועידה האקומנית השלישית. במאה ה-10 ייסדו הארמנים דיוקסיה ארמנית בעיר, וזו עדיין קיימת, לצידו של הבישוף הכפוף לפטריארך אנטיוכיה.

הערבים השתלטו על טרסוס במאה ה-7 והחזיקו בה עד שנת 965 עת שבה לחזקת האימפריה הביזנטית. לאחר מכן נכבש האזור על ידי הסלג'וקים, הצלבנים ולבסוף היה לחלק מממלכת קיליקיה הארמנית. השליטה הבא בתור הייתה ההנסיכות הבייליקית של רמזנאואולו (Ramazanoğlu), ולבסוף עברה העיר לשליטת האימפריה העות'מאנית. זו שלטה בה מ-1517 עד נפילתה, למעט למשך מספר שנים במאה ה-19 עת נכבשה על ידי איברהים פאשה. בתקופה זו החל גידול כותנה במישורים שסביב העיר והיא שגשגה. עם זאת העיר ירדה מגדולתה ודלתת נהר הטרסוס צ'אי הפכה לביצה. לאחר הקמת טורקיה שבה העיר לצמוח. הביצות יובשו, הוקמו דרכים חדשות והעיר חוברה לרשת מסילות הרכבת.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 התגוררו 216,382 תושבים בעיר, והיא מהווה מרכז מסחרי למישור בו היא שוכנת. בעיר תעשייה מפותחת הכוללת מיכון חקלאי, טקסטיל, עיבוד פירות, ייצור לבנים וקרמיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרסוס בוויקישיתוף