יאורית מצרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgיאורית מצרית
יאורית מצרית
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
סוג: יאורית
מין: יאורית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Alopochen aegyptiacus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Alopochen aegyptiaca map.svg

יאורית (שם מדעי: Alopochen aegyptiacus, נקרא בעברית גם יאורית מצרית) היא מין של עוף מים ממשפחת הברווזיים הנחשב לאחד הפולשים הנפוצים בישראל.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווז, משקלו 1500-2250 גרם. אורכו 63-73 ס"מ. מוטת כנפיים 35-40 ס"מ. רגלו וצווארו ארוכים לכן נראה זקוף.

צבעו חום כתום בגוון חולי. על חזה כתם חום כהה, שמבדילה מברווזים דומים בתת-המשפחה טדורניים. מסביב לעינה כתם חום כהה, המקור והרגליים ורודים. לצעירים אין כתמים כהים על החזה ומסביב לעיניים. חלקה התחתון של הכנף לבן וירוק.

במין חד צורתיות זוויגית, כאשר הנקבות קטנות מהזכרים במעט, אולם הם משמיעים קולות שונים: הזכר מעין לחישה מאיימת והנקבה מגעגעת. המין נחשב שקט בקרב הברווזיים, אך ישמיע רעש רב כאשר מאוים.

תפוצה ומקום חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית גידולה הוא ביצות וגדות מים מתוקים, בקרבת עצים. ככלל, לא תמצא באזורים מיוערים בכבדות, אלא בערבות עשב, שדות חקלאיים וכרי אחו. מסוגלת לחיות בגבהים עד 4000 מטרים. היאורית מבקרת בישראל באקראי ונחשבת לציפור נדירה.

המין נפוץ באוגנדה, אנגולה, אריתריאה, אתיופיה, בוטסואנה, בורונדי, בורקינה פאסו, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה ביסאו, גינאה המשוונית, גמביה, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית, זימבבואה, זמביה, תוניסיה, טנזניה,לסוטו, מאוריטניה, מלאווי, מאלי, מוזמביק, מצרים, ניגריה, ניז'ר, נמיביה, סודאן, סווזילנד, סומליה, סנגל, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, קמרון, קניה, רואנדה.

המין הועבר על ידי האדם לאיחוד האמירויות הערביות, בלגיה, דנמרק והממלכה המאוחדת, ומקנן בהן.

המין הועבר על ידי האדם לאוסטריה והולנד, וטרם קינן בהן.

המין חולף בנדידה באלג'יר, בנין, גאנה, הונגריה, חוף השנהב, טוגו, מלטה, סוריה, סין, ספרד, עומאן, קפריסין,צרפת.

רביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה מתרחשת באביב או בתום העונה היבשה, על פי רוב בין יולי למרץ בהתאם לתחום המחיה. הבגרות המינית שמשמעה מוכנות לרבייה מחלה בגיל שנתיים

בעונת הרבייה הזכרים תוקפניים מהרגיל, בעיקר במהלך טקסי החיזור הרעשניים כאשר הזכר משמיע קולות צפירה. בנסיבות רגילות, היאורית המצרית הינה עוף שקט ומאופק, אך מאחר שהוא מונוגמי ובעל טריטוריה פרטית, החיזור הינו משמעותי עבורו במיוחד.

זכר יחיד מתייחד עם נקבה, הם בוחרים את מקום הקינון בצמחיה סבוכה, בגומחות, בחורי עצים או פשוט על האדמה. לעתים ישמשו קנים נטושים של עופות גדולים, כעקב חורף (Buteo buteo) ועקעק זנבתן (Pica pica). ישנה עדיפות לקינון בקרבת מים ואדמת עשב, שמטרתן הגנה ומזון בהתאמה. הקן מורכב מנוצות ומצמחייה מגוונת. הרבייה הינה פנימית, גודל התטולה נע בין 5 ל-12 ביצים, עליהם דוגרים שני הזוויגים במשך 28-30 ימים. הזכר מגן על הביצים והאפרוחים, ואילו הנקבה שומרת שיהיו בקרבתם ומלמדת אותם על הסביבה. האפרוחים מסוגלים לדאוג לעצמם במהרה ופורחים מהקן לאחר 70 יום מבקיעתם. תוחלת החיים של היאורית המצרית בטבע טרם תועדה על ידי המדע. תוחלת החיים בשבי היא עד 14 שנים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאורית מצרית נוטה להתלהק בקבוצות קטנות בעיקר לשם הגנה, לאורך השנה מלבד תקופת הרבייה בה מתהווים זוגות. המין לא נוהג לנדוד למרחקים ארוכים או קצרים, אך יעברו במהלך היום מגוף מים אחד למשנהו או לשדות חקלאיים ועשביה בשחרם אחר מזון. בסוף כל יום יחזרו אל מקווה המים הראשי. הפרט נשאר במקוה המים (אגם, נהר, נחל או פלג) למשך כל חייו, אלא אם מתגבר לחץ הטריפה בו או שהוא מתייבש.

אקולוגיה של המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונתו של היאורית היא ברובה צמחית ומבוססת בעיקר על עשביה ועלווה ודגנים (חיטה בעיקר). המין ייזון מחרקים, תולעי אדמה (שלשולים בעיקר) וצפרדעים השוכנים בקרבת המים. התבססות התזונה על מזון צמחי, תורמת להפצתם של זרעים, אוורור האדמה ופירוק צמחים מתים.

הטורפים העיקריים של המין הם: אריה, ברדלס, צבועיים, תנינים, ונשריים (Aegypiinae).התלהקות המין הינה פתרון מוצלח של המין בפני טורפים אלו בארצות המוצא (אפריקה בעיקר).

שימור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו הנרחבת של המין בארצות אפריקה, הינה מקור לתלונות מצד חקלאים ומגדלים שהמין ניזון מתבואתם בלהקות. נודעו מקרים רבים של הרעלת פריטים בעקבות הדברת מזיקים. המין שוכן במדינות רבות בהן לא מפקחים מפני צייד. הוא ניצוד לעתים בתחומי השדות החקלאיים, או במקומות נידחים בהם משחר אחר מזון. המין עשוי לשמש כקוטל חרקים טבעי, ועל כן עולה לעתים תרומתו על הפרעתו. הצפת מקורות מים ובניית מקווי מים מלאכותיים בדרום אפריקה, העלו את קרנו של המין במספרים רבים בשנים האחרונות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]