יאיר רביבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר רביבו
לידה 9 ביולי 1975 (בן 48)
א' באב התשל"ה
לוד, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית לוד
נובמבר 2013 – מכהן
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאיר רביבו (נולד ב-9 ביולי 1975, א' באב התשל"ה) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כראש עיריית לוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביבו נולד גדל והתחנך בלוד כבן רביעי להוריו יעקב ואסתר רביבו ילידי מרוקו, שירת ביחידת המודיעין 8200. בין השנים 1999 - 2000 שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן והיה פעיל בליכוד.

בדצמבר 1999, 24 ימים לפני סוף האלף, במסגרת יוזמה שיווקית של רשת המשביר, הוא עבר להתגורר על שלט חוצות בצומת גלילות, ובכל שעה עדכן את הספירה לאחור עד 1 בינואר 2000. תמורת המבצע הוא תוגמל במלגת לימודים לשלוש שנים, המיזם ניסה לקבוע שיא גינס חדש במגורים על שלט חוצות[1].

בשנת 2001 סיים תואר ראשון במדעי המדינה ובשפה הערבית באוניברסיטת בר-אילן והמשיך ללימודי תואר ראשון במשפטים במכללת שערי משפט. בשנת 2003 סיים תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן והוסמך כעורך דין. עם סיום לימודיו שימש כמנכ"ל וגזבר המועצה המקומית בירוחם ולאחר סיום תפקידו פתח משרד עורכי דין ועסק בתחום האזרחי-מסחרי.

בשנת 2005 מונה לסמנכ"ל החברה הכלכלית בלוד ולמנהל רשת המתנ"סים בעיר, בתפקיד זה שימש עד שנת 2011.

בשנת 2011 מונה על ידי מאיר ניצן, יו"ר הוועדה הקרואה של לוד, למנכ"ל העירייה. יחד עם ניצן עסק בטיפוחה של העיר, החלפת תשתיות ובניית פארקים וגני ילדים, ושיקום מצבה הכלכלי של העירייה[2].

במאי 2013 התפטר מתפקידו כמנכ"ל העירייה והודיע על התמודדותו לראשות העיר מטעם מפלגת הליכוד. ב-22 באוקטובר 2013, בבחירות ראשונות לאחר כשבע שנים של ועדה קרואה, נבחר לראשות העיר לאחר שניצח בבחירות המקומיות בעיר את מועמד מפלגת העבודה יורם מרציאנו עם 63 אחוזים מהקולות[3].

ב-1 בספטמבר 2017 נכנס למסגד הגדול בלוד וביקש להנמיך את עוצמת הרמקולים[4].

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, נבחר לקדנציה נוספת כראש העיר, עם תמיכה של 72% מהקולות, מול שני מועמדים אחרים[5], וסיעת הליכוד בראשותו זכתה ב-6 מושבים מתוך 19 המושבים במועצה. לאחר הבחירות הקים קואליציה מקיר לקיר, שכללה בין השאר את סיעת 'אל נידא אל ערבי' ("הקריאה הערבית"), שזכתה אף היא ב-6 מושבים, וראש הסיעה, פרג' אבן פרג', מונה למשנה לראש העיר[6] אך הסיעה פרשה מהקואליציה באפריל 2021 כמחאה על קריאות של רביבו נגד הקהילה הערבית בעיר[7].

ביוני 2020, הודיע רביבו על הקפאת כל הליכי השיווק והרישוי שהחלו במסגרת הסכם הגג שנועד להוסיף לעיר 27,000 דירות בתוך עשור, בגלל התנגדותו לאכלוס ערבים בשכונות יהודיות[8].

באוקטובר 2021 הודיע רביבו כי הוא מתכוון להתמודד לקדנציה שלישית בראשות העיר לוד. בבחירות, שהתרחשו ב־27 בפברואר 2024, ניצח רביבו את יורם מרציאנו, עם 66.2% מהקולות[9].

עו"ד יאיר רביבו הינו ראש העיר הנבחר ה-12 של העיר לוד מאז הקמתה (מלבד 3 יו"ר ועדות ממונות שכיהנו בעיר בשנים 2000- 2002, 2007- 2011, 2013-2011). יאיר רביבו בעל תודעת שליחות עמוקה, אשר בכל תפקידיו הציבוריים ובמשך שנים ארוכות, לא דבק בו רבב.

חרף צניעותו ואישיותו הקורנת והלבבית, ניחן יאיר רביבו במרפקנות ובנחישות כמי שיודע להגדיר באופן ברור ומוחשי את מטרותיו, להכריע ולקבל החלטות קשות באומץ רב על אף הסיכון, ומעל לעל לשמש דוגמא אישית.

הוא שוחר אמת וצדק, זהיר, אחראי, ומקפיד על כללי המינהל התקין ועל כל חריגה קלה כבחמורה, לבל תקרה, נקי כפיים ונאמן לנורמות אתיות ראויות ביותר, פועל בשיקול דעת וללא משוא פנים בכל דבר ועניין.

אין ספק כי יאיר רביבו כבר הצליח להיכנס ללב הקונצנזוס של תושבי לוד ברמה המקומית, ושל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל ברמה הארצית, ולזכות בהערכה שממצבת אותו כאחד מראשי הערים המוצלחים והמובילים במדינה.

יש לו את כל המאפיינים שעושים אותו לראש עיר מצליח, עם חזון מוגדר וברור, מצוינות ניהולית, שקיפות ופתיחות, יוזמה וחדשנות, ייצוגיות מרשימה, ומעל לכל כאמור, טוהר מידות והקפדה על מינהל תקין. לכך תוסיפו את הפתיחות והאנושיות שבו, אישיותו הקורנת והלבבית והעובדה שהוא מדבר עם התושבים בגובה העיניים, כל אלה הופכים אותו למנהיג אמיתי, והציבור הלודאי גומל לו בהתאם ומרעיף עליו אהבה מכל עבר.

לוד בהנהגתו של רביבו הופכת יותר ויותר לעיר אטרקטיבית למגורים ולתעסוקה. בעשור האחרון בראשותו, הפכה לוד מעיר מנומנמת שרבים עזבו אותה, לעיר צומחת שקרובה כבר ל-100 אלף תושבים, בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר, ולעיר שוקקת חיים עם פעילויות תרבות ומופעים ברמה הכי גבוהה שיש.

המהפכה העירונית שהוא מוביל בשיאה, העיר בתנופה והקופה מאוזנת. מצבה הפיננסי של העירייה מעולה, איכות השירותים המוניציפאליים עלתה מדרגה, איכות החיים בלוד שופרה לאין ערוך, והעיר בצמיחה כמעט בכל היבט.

יאיר רביבו, ראש עיר צעיר ונמרץ שלא מפסיק לחלום, אך גם להעז ולהפוך את החזון למציאות, תוך שהוא סוחף ורותם אחריו רבים בתוך העיר ומחוצה לה, לקידום והגשמת הפרויקטים הרבים.

אם תשאלו אותו, אין ספק שהחיוך על פניהם של התושבים וגאוות היחידה שהתחזקה בהם, ממלאים אותו שמחה, אולי יותר מכל. לדידו תושבים מאושרים שגאים בעירם, הם שעושים את ההבדל והם הביטוי להשקעה האדירה בעיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ליקירה, אב לארבעה וסב לנכדה. מנהל אורח חיים דתי[10]. אחיו הוא חבר הכנסת אליהו רביבו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר רביבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏"שלט החוצות האנושי הראשון": המשביר מחסני אופנה תנסה לקבוע שיא גינס, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
  2. ^ תחושות רדיפה בעיר הרדופה: לוד תצא לדרך חדשה?, באתר וואלה!‏, 10 בספטמבר 2013
  3. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, בחירות לאחר עשור בלוד: כשיורים, זו לא דמוקרטיה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2013
  4. ^ יניב קובוביץ, ראש העיר לוד התפרץ למסגד בעיר ודרש להפסיק את השימוש במערכת הכריזה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2017
    סמאח סלאימה, לוד עדיין מלקקת את הפצעים מפרובוקציית ראש העיר במסגד, באתר "שיחה מקומית", 9 באוגוסט 2017
  5. ^ כתבי ynet, המהפכים וההפתעות: כל התוצאות בערים המרכזיות, באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
  6. ^ אמנון בארי סוליציאנו, תוצאות הבחירות המקומיות: בשורה גדולה לשותפות היהודית-ערבית, באתר "שיחה מקומית", 5 בדצמבר 2018
  7. ^ בר פלג, ראש העיר לוד קרא להשבית את העיר בשל הפשיעה, חברי המועצה הערבים הודיעו שיתפטרו, באתר הארץ, 20 באפריל 2021
  8. ^ דותן לוי, בגלל התנגדות לאכלוס ערבים בשכונות יהודיות, ראש עיריית לוד עוצר את הבנייה בעיר, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2020
  9. ^ אתר למנויים בלבד תוצאות הבחירות המקומיות 2024, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2024
  10. ^ גיא עזרא, ‏ראש העיר הסרוג מושך את חתימתו: "הוציאו דברים מהקשרם", באתר "סרוגים", 8 בינואר 2023
ראשי עיריית לוד
פסח לב אלכסנדר קמיל שרגא שוולבה צבי איצקוביץ משה אפרת מקסים לוי בני רגב
מ-1949 מ-1959 מ-1964 מ-1965 מ-1978 מ-1983 מ-1996
פנחס עידן אריה ביבי (ו. קרואה) מקסים לוי בני רגב אילן הררי (ו. קרואה) מאיר ניצן (ו. קרואה) יאיר רביבו
מ-1998 מ-2000 2002 מ-2002 מ-2007 מ-2011 מ-2013