יאיר קדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר קדר
לידה 13 ביוני 1969 (בן 54)
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יאיר קדר, בערב השקת הסרט "הזמן הוורוד - סיפורן של הקהילות הגאות", אוקטובר 2022

יאיר קדר (נולד ב-13 ביוני 1969) הוא במאי קולנוע תיעודי ופעיל בקהילה הגאה. יצר את מיזם "העברים", הכולל 18 סרטים תיעודיים באורך מלא. הוא זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הקולנוע (2016), ציון לשבח לסדרת העברים בפסטיבל חיפה 2018[1], אות הוקרה על תרומה לספרות העברית מטעם אגודת הסופרים והסופרות העבריים, פרס החוויה היהודית בפסטיבל הקולנוע בירושלים בשנים 2015 ו-2018, פעמיים בפרס הסדרה הטובה ביותר על מיזם העברים בתחרות הסרט הדוקומנטרי (2015. 2019) של פורום היוצרים, ופרסי הסרט הקצר הטוב, העריכה, המוזיקה המקורית ופרס עיצוב הפסקול. זוכה פרס וייל בלוך ופרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במומבאי על סרטו "החלון הרביעי" על עמוס עוז, 2021, זוכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה (2016) על סרטו ליליאן יחד עם אילן פלד ומועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התעודי לשנת 2017 ובשנת 2019 עם סרטו "דבש שחור"[2]. כ-במאי קולנוע להט"בקי, ביים את הסרט הזמן הוורוד בשנת 2009 וסרטים להטב"קים נוספים.

קדר הוא פעיל להטב"קי מאז ראשית שנות התשעים, הוא אחד ממייסדי תחום הלימודים ההומו-לסביים והקוויריים בישראל, מעורכי האנתולוגיה המחקרית הראשונה בתחום - "מעבר למיניות"[3], הקים שני עיתונים לקהילה הגאה - את מגזין התרבות "תת תרבות" ב-1995, ואת עיתון "הזמן הוורוד" ב-[4], שאותו גם ערך, כמו כן, יצר את ההצגה ההומואית "יש לו מלים משלו" ב-1994. בשנת 2021, יזם יחד עם חבר מועצת עיריית תל אביב יפו, הפעיל איתי פנקס ארד, את הקמת מרכז המורשת הלהטב"קי הישראלי[5]. בתחום התרבות והתקשורת, קדר היה מיוזמי חגיגות המאה למשוררת לאה גולדברג ושימש עורך ראשי של מגזין מסע אחר בתחילת המאה ה-21.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדר נולד וגדל בעפולה. הוא בוגר תואר ראשון ושני בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ותושב תל אביב. בשנת 2003 נולד בנו מיכאל רון קדר, בהורות משותפת עם העיתונאית זהרה רון. ובשנת 2017 התחתן עם גידי יונה בנישואים אזרחיים בדנמרק, שהוכרו לאחר מכן במשרד הפנים בישראל.

לימד קולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים, ובמוסדות אקדמיים שונים, בהם בית הספר שנקר, מכללת בית ברל ומכללת עמק יזרעאל.

מאז תחילת שנות התשעים עוסק בכתיבה ובעריכה עיתונאית. כתב ברשת שוקן, "הארץ", "מסע אחר", "דבר" ובמגזינים אחרים. זוכה פרס בני ברית לעיתונות יהודית עולמית וזוכה פרס האיחוד האירופי לדיווח עיתונאי באגן הים התיכון[6]. בשנים 2000–2005 שימש כעורך וכסגן עורך במגזין הגאוגרפי "מסע אחר"[7].

בשנת 2005 השיק את מיזם "העברים"[8], שזכה עד כה ב-24 פרסים בתחרויות שונות[9]. המיזם כולל סרטי תעודה (בבימויים של עשרה במאים מובילים על הדמויות לאה גולדברג, ח"נ ביאליק, יונה וולך, י"ח ברנר, זלדה, דוד בוזגלו, רחל המשוררת וזאב ז'בוטינסקי, אברהם סוצקבר, אבות ישורון, דוד פוגל, שלום שבזי, מרים ילן שטקליס וז'קלין כהנוב), ספרים ותיעוד וידאו, ושבהם הוא משתף פעולה עם אנשי רוח, יוצרים, מוזיקאים, במאים וחוקרים (הלית ישורון, חיים באר, חוה אלברשטיין, חיים טופול, נינט, אריאל הירשפלד, ס. יזהר, קרולינה, דן מירון ואחרים) ביצירת דיוקנאות קולנועיים ביוגרפיים של דמויות מרכזיות בתרבות העברית ובקנון הספרותי שלה. במרץ 2013 הושק אתר האינטרנט של המיזם[10].

סרטי המיזם הוקרנו ברחבי הארץ והעולם בעשרות פסטיבלים ובערוצים 8, 2, 1, ו-10, בפני מאות אלפי צופים. רטרוספטיקבות חגיגיות נערכו למיזם בין השאר במוזיאון היהודי בברלין ב-2018, בדוקאביב 2019, באוניברסיטאות קיימברידג ואוקספורד בבריטניה ובמקומות רבים אחרים. המיזם זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הקולנוע לשנת 2016[11], ובפרס הסדרה הטובה ביותר על מיזם העברים בתחרות הסרט הדוקומנטרי לשנת 2015 של פורום היוצרים, בפרס המוזיקה המקורית ובפרס עיצוב הפסקול. קדר זכה גם במקום הראשון בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2016 על סרטו ליליאן יחד עם אילן פלד, והיה מועמד גם לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התעודי לשנת 2017[12]. בשנת 2019 ערך פסטיבל דוקאביב רטרוספטיקה מיוחדת למיזם העברים, כמו גם מכון ון ליר, המוזיאון היהודי בברלין וגופי תרבות אחרים בישראל ובעולם[13].

בעבר פעיל חברה ותרבות, ואיש תקשורת בתחומי עריכה, כתיבה, יזמות ואקטיביזם. יחד עם גדעון טיקוצקי יזם את אירועי חגיגות המאה ללאה גולדברג, שבמהלכן נערכו עשרות אירועים ויוזמות תרבותיות, היה ממייסדי תחום הלימודים ההומו-לסביים והקוויריים בישראל, וערך את האנתולוגיה המחקרית הראשונה בתחום, מעבר למיניות, יחד עם עמליה זיו ואורן קנר[3]. הקים מיזמי תקשורת לקהילה הגאה (העיתון "הזמן הוורוד" ומגזין התרבות "תת תרבות"), שבמסגרתם עודד ייצוג וביטוי לקהילות גאות מגוונות, בין השאר לקהילה הטרנסית בזמן הוורוד, כמו גם את "מילון אבן שושנה" לסלנג להט"בי, ותיעד את ראשית התגבשות הקהילה המאורגנת. כעורך ראשי הוביל את מגזין מסע אחר בתחילת המאה ה-21.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הזמן הוורוד", סרט תיעודי, בימוי, תסריט ותחקיר: יאיר קדר, הפקה: נורמה. הסרט הוקרן במאי 2009 כסרט הנעילה של פסטיבל דוקאביב 2009. הסרט, פרי עבודה של שלוש שנים, מציג את ההיסטוריה של הקהילה ההומו-לסבית בתל אביב בשנות ה-80 וה-90 דרך עיניו של קדר, ומכיל קטעי ארכיון רבים, מוזיקה של אליוט, וראיונות עם גל אוחובסקי, עוזי אבן, עמליה זיו, אדיר שטיינר ואחרים[14]. הסרט פתח את אירועי חודש הגאווה בתל אביב ביוני 2009 והוקרן בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בתל אביב הנועל את אירועי החודש, ובהקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב במהלך יולי 2009[15]. בפברואר 2010, הסרט הוקרן בבכורה בינלאומית במסגרת הפנורמה בפסטיבל ברלין בגרמניה[16], בפסטיבל הסרטים הגאה של לונדון, בפסטיבל הסרטים הגאה של טורינו, בפסטיבל הסרטים היהודי של טורונטו, לונדון, טקסס, ורשה ובפסטיבלים אחרים בארצות הברית, יוון, פינלנד ועוד.
  • לאה גולדברג בחמישה בתים, סרטו התיעודי על חייה ויצירתה של המשוררת לאה גולדברג, שנוצר במסגרת סדרת הביוגרפיות הספרותיות העברים[17], הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב 2011, והופק בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שירות הסרטים הישראלי והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. הסרט זכה בקטגוריות העריכה, המוזיקה המקורית ועיצוב הפסקול בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי 2011[18]. את פסקול הסרט שרה קרולינה, ואת המוזיקה המקורית כתב אלי סורני.
  • 7 הסלילים של יונה וולך, סרטו התיעודי על יונה וולך, הפרק השני בסדרת "העברים", הוקרן בבכורה עולמית בתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2012. הסרט הופק בתמיכת ערוץ 8, שירות הסרטים הישראלי וקרן רבינוביץ. זוכה פרס הסרט הטוב בקטגוריית סרט תיעודי וזוכה בקטגוריית עיצוב פסקול בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2012.
  • מלך היהודים, ביאליק, 2014, סרטו על חייו ויצירתו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, הסרט השלישי בסדרת העברים, בהשתתפות חיים טופול, נינט, אורנה פיטוסי, ועם ראיונות של חיים באר, אריאל הירשפלד, דן מירון, חביבה פדיה ואחרים, היוצא לאור בתמיכת ערוץ 8, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, שירות הסרטים הישראלי, קרן אבי חי, ועוד, הוקרן בבכורה בפסטיבל דוק אביב מאי 2014, בסינמטקים ברחבי הארץ ובערוץ 8[19]. מועמד בקטגוריות סרט השנה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי 2014, והוקרן בבכורות עולמיות בפסטיבלים באוסטרליה, פלורידה וקליפורניה.
  • "המעורר, י.ח ברנר", 2015, הפרק הרביעי בסדרת "העברים", בהשתתפות אריק גלסנר, אריאל הירשפלד, מנחם ברינקר ואחרים, בקריינות של דורון תבורי ומנשה נוי, אנימציה: דוד פולונסקי, רועי ניצן, בתמיכת קרן מקור ורשות השידור. הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב מאי 2015 ובעשרות מקומות ברחבי הארץ והוקרן בערוץ הראשון[20].
  • "אשה פשוטה, זלדה", 2015, הפרק השישי בסדרת העברים, בהשתתפות חוה אלברשטיין, הלית ישורון, יונדב קפלון, חמוטל בר יוסף, בתמיכת קרן מקור, קרן אבי חי, רשות השידור, שירות הסרטים הישראלי, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע בירושלים 2015 וזכה בפרס לסרט בנושא מורשת יהודית בפסטיבל[21].
  • "ליליאן", 2016, זוכה המקום הראשון בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2016, מתוך הפרויקט המוקומנטרי "נעלמות", יחד עם אילן פלד. סיפור חייה הדמיוני של המשוררת העיראקית יהודית ליליאן לוי. הפקה, תסריט, בימוי: אילן פלד ויאיר קדר, בהשתתפות: קרן מור, אמירה הס, איל שגיא ביזאווי, ליסה פרץ, אריאל הירשפלד, גילה יונה, רחל שולר, אילנה בצרי ואחרים, בכורה בפסטיבל חיפה 2016. מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי2017[12], ולפרס התעודה. חופשית בתחרות הקולנוע התעודי 2018. בתמיכת יס דוקו.
  • "יונה", 2016, מתוך הפרויקט המוקומנטרי "נעלמות", יחד עם אילן פלד. סיפור חייה הדמיוני של הרקדנית התימניה יונה תנעמי, הפקה, תסריט, בימוי: אילן פלד ויאיר קדר, בכורה בפסטיבל היהודי ירושלים, 2016, בתמיכת יס דוקו.
  • "בבה", 2017, מתוך הפרויקט המוקומנטרי "נעלמות", יחד עם אילן פלד. סיפור חייה הדמיוני של השחקנית הטרנסית בבה, הפקה, תסריט, בימוי: אילן פלד ויאיר קדר. בכורה בפסטיבל הקולנוע הגאה 2017, מועמד לפרס על תחקיר, עריכה ועריכת פסקול בתחרות הקולנוע התיעודי 2017 ובתחרות התעודה החופשית, בתמיכת יס דוקו.
  • "החלון הרביעי", 2021, סרט על חייו ויצירתו של עמוס עוז, הסרט ה-15 בסדרת העברים. בתמיכת כאן, תאגיד השידור הציבורי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, ארטה, ZDF, SVT, הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר, עריכה: נילי פלר[22]. זוכה פרס וייל בלוך לחברה משותפת בישראל, זוכה פרס ראשון בתחרות הבינלאומית בפסטיבל הקולנוע של מומבאי, פסטיבלים: דוקאביב, ורשה, בואנוס איירס. בכורה פסטיבל הסרטים הבינ"ל סלוניקי, פסטיבל הסרטים הבינלאומי ורשה, פולין 2021, פסטיבל הסרטים הבינל של בואנוס איירס 2022, פסטיבל הסרטים הבינל של מומבאי (זוכה פרס ראשון בתחרות הסרטי התעודה) 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של ורשה 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של הונגריה 2021.
  • "הפרק האחרון של א"ב יהושע", 2021, סרט על השנתיים האחרונות בחייו של א"ב יהושע, הסופר הישראלי הבולט, בתמיכת כאן, קרן רבינוביץ, משרד התרבות. הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר\ עריכה: דנאל אל-פלג, מוזיקה: אופיר ליבוביץ, הבחירה הרשמית בתחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע בירוושלים 2021, מועמד התחרות הדוקומנטרית הישראלית, 2022, פסטיבל הקולנוע היהודי ניו יורק 2022.

סרטים שיזם והפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השאלונים", סדרת טלוויזיה, יזם וערך, הפקה: נורית קידר, בימוי: דורון סולומונז לערוץ yes דוקו (שבה גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, סיפר על היותו נשא ודיבר על מותו הקרוב - הוא אכן התאבד בדצמבר 2008)[23][24]. הסדרה, שכללה ארבעה פרקים בנושאי מוות, אהבה, מין וכסף, שודרה בבכורה ב-2006[25].
  • "אדינבורו לא מחכה", ישראל 1996, בבימוי ארז לאופר, הפקה: יאיר קדר, על קבוצת תיאטרון ישראלית שמעלה ערב סיפורים גאים באדינבורו פרינג' פסטיבל בסקוטלנד, בהשתתפות נעם מאירי, צחי גראד, איציק כהן, חגי אייד ואחרים.
  • "שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו", יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי רפאל בלולו, הפרק החמישי בסדרת "העברים", בהשתתפות מאיר בוזגלו, חביבה פדיה, חיים לוק ואחרים, בקריינות של שלמה בר, אנימציה: Jewboy, בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן אבי חי ורשות השידור, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב, מאי 2015, פסטיבל קולנוע דרום, יוני 2015, ובעשרות מקומות ברחבי ישראל והוקרן בערוץ הראשון. זוכה פרס קולנוע פורץ גבולות, פסטיבל דרום 2015[26].
  • "העלמה בלובשטיין, רחל", יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי סיון ארבל, הפרק השביעי בסדרת "העברים", בהשתתפות נורית גרץ, דנה אולמרט, יהודית רביץ, חיים באר, מיכאל גלוזמן ואחרים, אנימציה: שמרית אלקנתי, אורי טור ורוני פחימה, בתמיכת קרן רבינוביץ, קרן אבי חי, רשות השידור, הוקרן בבכורה עולמית בבית גבריאל למרגלות הכנרת, בפסטיבל דוקאביב גליל 2015 והוקרן בערוץ הראשון.
  • "העורב: זאב ז'בוטינסקי", יזם והפיק: יאיר קדר, בימוי: איילת עופרים, הפרק השמיני בסדרת "העברים", בהשתתפות דן מרידור, דן מירון, זאב צחור ואחרים, אנימציה: סטודיו טינקה, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, משרד רוה"מ, ורשות השידור, הבחירה הרשמית של פסטיבל חיפה 2015, הוקרן בבכורה חגיגית בירושלים בנוכחות ראובן רבלין, נשיא המדינה והוקרן בערוץ הראשון.
  • "ישורון: 6 פרקי אבות", יזם והפיק: יאיר קדר, בבימוי עמיחי חסון, הפרק התשיעי בסדרת "העברים", בהשתתפות הלית ישורון, דורי מנור, דן מירון, מנחם פרי, חדוה הרכבי ואחרים, עיצוב: התאומים, איתמר תורן ואלמוג סלע, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, תאגיד השידור כאן, הבכורה הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2018.
  • "דבש שחור, שירת חייו של אברהם סוצקבר", מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי אורי ברבש, מפיקה ותסריטאית שותפה הדס קלדרון, הפרק העשירי בסדרת "העברים", בהשתתפות דורי מנור, דן מירון, פרופ' רות וייס ואחרים, עיצוב: ארז גביש, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, קרן מקור, הבחירה הרשמית, פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2018, זוכה פרס ראשון בתחרות החוויה היהודית, מועמד לגמר תחרות אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי, השתתף בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם.
  • "מורי, חידת שבזי", מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי ישראלה שאער מעודד, הפרק ה-11 בסדרת "העברים", בהשתתפות עדי קיסר, לאה אברהם, תום פוגל, מנשה ענזי ואחרים, עיצוב: ארז גביש, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018.
  • "לבדיתי, אגדה על מרים ילן שטקליס", מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי ראובן ברודסקי, הפרק ה-12 בסדרת "העברים", בהשתתפות אושרה שוורץ, אהרון אפלפלד, נורית זרחי ואחרים, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018
  • "איבד פוגל את פוגל", מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי איילת עופרים, הפרק ה-13 בסדרת "העברים", בהשתתפות לילך נתנאל, אגי משעול, מנחם פרי, ג'וליה פרמנטו ואחרים, עיצוב: ארז גביש, נעה הבר[27]. בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, קרן מקור, מיזם ירושלים, הבחירה הרשמית פסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה 2018. זוכה ציון לשבח, פסטיבל חיפה 2018
  • "לבנטינית. ז'קלין כהנוב", מפיק ראשי: יאיר קדר, בבימוי רפאל בלולו, הפרק ה-14 בסדרת "העברים", בהשתתפות איל שגיא ביזוואי, דוד אוחנה, בטין אמיר ואחרים, עיצוב: נועה הבר, בתמיכת קרן אבי חי, שירות הסרטים הישראלי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הבחירה הרשמית דוקאביב נגב, 2018, הבחירה הרשמית דוקאביב 2019.
  • ״המוחרם, שש תחנות להבנת החרם על ברוך שפינוזה״, מפיק ראשי: יאיר קדר, בימוי ותסריט: דוד אופק, הפרק ה-17 בסדרת ״העברים״, עריכה: שקד גורן, תסריט: דוד אופק, מירון ששון, יאיר קדר, עיצוב ואנימציה: ארז גביש, בהשתתפות ג'רמי פוגל, ד"ר נועה נעמן צאודרר, פרופ׳ יצחק מלמד, איתמר מנדס פלור, בתמיכת כאן, תאגיד השידור הישראלי, קרן מקור, שירות הסרטים הישראלית, קרן אבי חי, גשר ומיימונידס ומועצת הקולנוע, הבחירה הרשמית דוקאביב גליל 2022[28]. מועמד לסרט התעודי הטוב ביותר, תחרות הפורום הדוקומנטרי הישראלי 2023
  • ״האקטיביסט - קרל מרקס״, מפיק ראשי: יאיר קדר, בימוי ותסריט: בנימין פריידנברג, הפרק ה-18 בסדרת ״העברים״. עריכה: רון גולדמן, מיקי כהן. עיצוב ואנימציה: נעה הבר, בהשתתפות דני גוטווין, דב חנין, אלון לי גרין ואחרים. בתמיכת כאן, קרן רבינוביץ, שירות הסרטים הישראלי, מועצת הקולנוע, משרד התרבות ומפעל הפיס. הבחירה הרשמית דוקאביב[29]
  • ״הזמן הוורוד - סיפורן של הקהילות הגאות״, סרט קצר על הקמת הקהילה הגאה בישראל, מתוך פרויקט מאה הראיונות של מייסדי הקהילות הגאות. יוצרים: שגיא בורנשטיין, אודי ניר, יאיר קדר. בתמיכת ממשלת גרמניה וקרן רבינוביץ, הבחירה הרשמית: פסטיבל הסרטים הגאה, 2022[30].

סרטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "זאת היונה", 2013, ספר על יצירתה וחייה של יונה וולך, עורכים: הלית ישורון ויאיר קדר. הספר מכנס מבחר משירתה, ומבחר של שירים גנוזים מתוך מחברות היומן האחרונות שלה, מסות ומאמרים על יצירתה. עיצוב: JEWBOY ותום רזניקוב. הוצאת מודן, העברים והקיבוץ המאוחד.
  • "מעבר למיניות", 2003, עורך, יחד עם עמליה זיו ואורן קנר קובץ מאמרים בתאוריה קווירית ובלימודים הומולסביים, הוצאת הקיבוץ המאוחד. כל הכנסות הספר הוקדשו לוועד למלחמה באיידס.

פעילות להטבק"ית ותרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקים בשנת 1991 קבוצת קריאה ללימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית.
  • ערך והפיק יחד עם נעם מאירי את ההצגה "יש לו מלים משלו", המבוססת על מונולוגים שכתבו הומואים ישראלים. ההצגה הועלתה ברחבי ישראל ובעולם, והייתה נושא הסרט התיעודי "אדינבורו לא מחכה לי" בבימויו של ארז לאופר (1996).
  • הקים קבוצת קריאה לתאוריה קווירית וללימודים הומו-לסביים בבית סבתו בתל אביב, שהפכה לאחר מכן לחוג קריאה באוניברסיטת תל אביב ולימים הכנס "סקס אחר".
  • הקים וערך את כתב העת הקווירי הראשון בישראל, שיצא בשני גליונות בלבד, בשם "תת תרבות", בהשתתפות אנשי רוח ואמנים ישראלים, בהם משה גרשוני, עדי נס, ראובן כהן, דן דאור, נעמי טליתמן, דגנית ברסט ואחרים.
  • הקים וערך את הירחון "הזמן הוורוד", העיתון המרכזי של הקהילה ההומולסבית. העיתון חולק חינם ויצא בעשרת אלפים עותקים החל מ-1997. הוא המשיך עיתונים אחרים של הקהילה, בהם "מגעים" ו"נתיב נוסף", אבל נבדל מהם בכך שכלל לסביות וטרנסג'נדרים, בכך שהיה חינמי ונגיש, ובכך שנקט קו פוליטי לא-מתפשר ונועז. ב-2009 יצר את הסרט ההיסטורי ״הזמן הוורוד״ על סיפורה של הקהילה הגאה בשנות השמונים והתשעים וב-2022 יצר את ״הזמן הוורוד - סיפורן של הקהילות הגאות״, המבוסס על מאה ראיונות עם ותיקי הקהילה בבימוי ובעריכת שגיא בורנשטיין ואודי ניר, אוצר ומפיק: יאיר קדר[31].
  • ב-2010 הקים יחד עם יוסי ברג את ארגון "משפחות הקשת" - למשפחות גאות ואלטרנטיביות, שכנס היסוד שלו התקיים ביום המשפחה 2010 במרכז הקהילתי הגאה בתל אביב[32].
  • ב-2011 יזם את חגיגות המאה שנה להולדת לאה גולדברג יחד עם גדעון טיקוצקי. במסגרתן, הקים עמותה להנצחת לאה גולדברג ויצירותיה בשיתוף עו"ד יאיר לנדאו, מנהל עיזבונה ואנשי ציבור אחרים. העמותה יזמה סדרת אירועים: מופעים בנושא לאה גולדברג ברחבי הארץ בהפקת מרכז הספר והספריות, מופע חגיגי של התזמורת הפילהרמונית, תיאטרון הקאמרי וגלי צה"ל על לאה גולדברג, הפקת מארז - ספר בשם "כאור בשולי הענן", שמופץ יחד עם הסרט "לאה גולדברג בחמישה בתים", שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספריית הפועלים, כנס אקדמי באוניברסיטאות תל אביב וירושלים בנושא לאה גולדברג בעריכת גדעון טיקוצקי ועוד[33].
  • ב-2021 השיק עם שותפי.ות את פרויקט המורשת של הקהילה הגאה, שיכלול בשלב הראשון השקת מאה ראיונות היסטוריים בתמיכת ממשלת גרמניה[34].

כתבות ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2024 - זוכה באות הוקרה מטעם אגודת הסופרים העברים והעבריות וארכיון גנזים על תרומתו לספרות העברית דרך מיזם ״העברים״
  • 2023 - זוכה חצי הגמר, ״המוחרם - שש סיבות להבנת החרם על ברוך שפינוזה״, בפסטיבל פליקר, רוד איילנד, Flickers' Rhode Island International Film Festival, ארצות הברית.
  • 2023 - זוכה מקום ראשון בתחרות הסרט התיעודי, ״הפרק האחרון של אב יהושע״, בפסטיבל הקולנוע והטלוויזיה בברמינגהם, Birmingham Film & Television Festival, בריטניה.
  • 2022 - זוכה בחירת הקהל בתחרות הסרט התיעודי, ״החלון הרביעי״, פסטיבל הקולנוע בטיה (Bettiah International Film Festival), הודו.
  • 2022 - זוכה מקום ראשון בתחרות הסרט התיעודי, ״החלון הרביעי״, פסטיבל הקולנוע בודן, שוודיה.
  • 2022 - פרס ראשון לסרט תעודה בפסטיבל AFA לסרטי תרבות לסרט ״החלון הרביעי״.
  • 2021 - פרס ראשון לסרט תעודה באורך מלא בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במומבאי לסרט ״החלון הרביעי״.
  • 2021 - ציון לשבח מטעם פרס וייל בלוך על חברה משותפת בישראל שניתן לסרט "החלון הרביעי" על עמוס עוז.
  • 2019 - פרס מיוחד בפסטיבל הקולנוע היהודי בוורשה ל״דבש שחור, שירת חייו של אברהם סוצקבר״.
  • 2019 - פרס חביב הקהל על ״דבש שחור, שירת חייו של אברהם סוצקבר״ בפסטיבל הקולנוע הישראלי שיקגו.
  • 2019 - פרס הסדרה התיעודית הטובה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי על העונה השנייה של העברים.
  • 2019 - פרס עיצוב הפסקול בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי על העונה השנייה של העברים.
  • 2019 - פרס המוזיקה הטובה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי על העונה השנייה של העברים.
  • 2018 - פרס חביב הקהל לסרט ״דבש שחור״ של העברים, פסטיבל הקולנוע הישראלי לוס אנג'לס.
  • 2018 - פרס שבזי לשנת תשע"ט, למיזם העברים ולסרט ״מורי, חידת שבזי״.
  • 2018 - ציון לשבח על סרטי העברים בתחרות בפסטיבל חיפה - "מורי - חידת שבזי", "לבדיתי - אגדה על מרים ילן שטקלס" ו"איבד פוגל את פוגל".
  • 2018 - פרס ראשון בתחרות החוויה היהודית, פסטיבל הקולנוע ירושלים, על הסרט ״דבש שחור״, מתוך מיזם העברים.
  • 2016 - פרס ראשון בפסטיבל חיפה על הסרט התיעודי "ליליאן", יחד עם אילן פלד.
  • 2016 - פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הקולנוע על מיזם העברים.
  • 2015 - פרס הפרויקט הטלוויזיוני הטוב ביותר בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על מיזם העברים.
  • 2015 - פרס החוויה היהודית, פסטיבל ירושלים לקולנוע, על הסרט זלדה אשה פשוטה, מתוך מיזם העברים.
  • 2015 - פרס קולנוע פורץ גבולות, פסטיבל דרום, על הסרט "שיר ידידות, רבי דוד בוזגלו", מתוך מיזם העברים.
  • 2012 - פרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על הסרט ״שבעת הסלילים של יונה וולך״, מתוך מיזם העברים.
  • 2012 - פרס המוזיקה המקורית בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על הסרט ״שבעת הסלילים של יונה וולך״, מתוך מיזם העברים.
  • 2012 - פרס עיצוב הפסקול בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על הסרט ״שבעת הסלילים של יונה וולך״, מתוך מיזם העברים.
  • 2011 - פרס העריכה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על הסרט ״לאה גולדברג בחמישה בתים״, מתוך מיזם העברים.
  • 2011 - פרס עיצוב הפסקול בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים על הסרט ״לאה גולדברג בחמישה בתים״, מתוך מיזם העברים.
  • 2005 - זוכה פרס האיחוד האירופי לדיווח עיתונאי באגן הים התיכון.
  • 2003 - זוכה פרס בני ברית לעיתונות יהודית עולמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר קדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נירית אנדרמן, פסטיבל חיפה: "תל אביב על האש" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2018
  2. ^ "ימים נוראים" זכה בטקס פרסי אופיר 2019, באתר ‏מאקו‏, 22 בספטמבר 2019
  3. ^ 1 2 אריאל פורטוגז, הגבולות השבריריים של הגדרת המיניות האנושית, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2003
  4. ^ עכבר העיר, כשהזמן היה וורוד, באתר הארץ, 14 בינואר 2007
  5. ^ אתם.ן קובעים.ות: מי יהיו 100 החלוצים של קהילת הלהטב"ק?, באתר "Time Out ישראל", 22 בספטמבר 2021
  6. ^ עורך "מסע אחר", יאיר קידר, זכה בציון לשבח בתחרות עיתונות של האיחוד האירופי, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2005
  7. ^ בועז גריילסמר, דרור פויר מונה לעורך המגזין "מסע אחר", באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2005
  8. ^ ענת באלינט, סדרה תיעודית על 12 סופרים ומשוררים, באתר הארץ, 5 בינואר 2005
  9. ^ ראו מדור פרסים בערך זה המונה 20 פרסים
  10. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, להציל את התרבות העברית בעזרת האינטרנט, באתר הארץ, 25 במרץ 2013
  11. ^ נירית אנדרמן, יאיר קדר ודינה פרלשטיין — זוכי פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הקולנוע, באתר הארץ, 21 ביולי 2016
  12. ^ 1 2 איתי שטרן, ביקורת על מועמדותו של סרט מוקומנטרי לפרס אופיר לסרט התיעודי הקצר, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2017
  13. ^ כיצד הפך מיזם סרטי תרבות גבוהה לפרויקט התיעודי הגדול בישראל? וובינר עם יאיר קדר ובנימין טוביאס, נבדק ב-2022-01-24
  14. ^ ירון פריד, דבר יפה בעולם מכוער, באתר הארץ, 2 ביולי 2009
  15. ^ דנה שוופי, מהארון לכיכר העיר, באתר הארץ, 30 ביוני 2009
  16. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, הסרט הישראלי "הירידה" זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
  17. ^ נירית אנדרמן, האשה האמיתית מאחורי המיתוס של לאה גולדברג, באתר הארץ, 17 במאי 2011
  18. ^ נירית אנדרמן, "הדירה" קטף 3 פרסים בטקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2011
  19. ^ מתן שירם, ‏הסרט "ביאליק - מלך היהודים": מפגש מחודש עם המשורר הלאומי, באתר גלובס, 17 ביוני 2014
  20. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, מי אתה, יוסף חיים ברנר? סודותיו ותשוקותיו של גדול הסופרים העבריים, באתר הארץ, 17 במאי 2015
  21. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "תיקון" הוא הזוכה בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 17 ביולי 2015
  22. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, "החלון הרביעי": דיוקן של עמוס עוז, כולל השריטות, באתר הארץ, 05 ביולי 2021
  23. ^ אסתי אהרונוביץ', אני נושא עמי, באתר הארץ, 9 במאי 2007
  24. ^ נועה קושרק, יו"ר ועד המלחמה באיידס התאבד בדירתו, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2008
  25. ^ מירב קריסטל, "ניסוי בחיים שהפך לניסוי בטלוויזיה", באתר ynet, 25 באפריל 2007
    רותה קופפר, גראסים נולד פעמיים, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
    מריאנה בננסון, עכבר העיר, כמה פעמים ביום אתם חושבים על מין?, באתר הארץ, 22 במאי 2007
  26. ^ שושנה גבאי, שיר ידידות - ר׳ דוד בוזגלו: אני הוא זכרונכם, באתר "העוקץ", 22 במאי 2015
  27. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "איבד פוגל את פוגל": 53 דקות מופתיות על איש שהיה חידה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2018
  28. ^ המוחרם, שש תחנות להבנת החרם על ברוך שפינוזה, באתר דוקאביב 2022 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב
  29. ^ שגיא בן נון‏, סרטים על יוסי שריד וצביקה פיק, מחווה למודי בר און: פסטיבל דוקאביב חוגג 25 שנה, באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2023
  30. ^ הזמן הוורוד – סיפורן של הקהילות הגאות | TLVFest, באתר tlvfest.com
  31. ^ הזמן הוורוד - סיפורן של הקהילות הגאות | פסטיבל גאה, באתר סינמטק תל אביב
  32. ^ גלי פיאלקוב, עכבר העיר, מיכאל בן השמונה: "חשבתי שלסבית זה בכלל שם משפחה", באתר הארץ, 3 בפברואר 2011
  33. ^ תמר מרין, דודה של שום איש, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2011
  34. ^ קורין אלבז־אלוש, מרכז חדש למורשת קהילת הלהט"ב בישראל יחגוג את תעשיית הקולנוע הגאה, באתר ynet, 20 ביוני 2021