יאן סיבליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאן סיבליוס

יאן סיבליוספינית: Jean Sibelius) ‏ (8 בדצמבר 1865 - 20 בספטמבר 1957) היה מלחין פיני של מוזיקה קלאסית. סיבליוס הוא אחד המלחינים הפופולריים של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. המוזיקה שחיבר וכשרונו הרב היוו מרכיב בהתהוותה של הזהות הלאומית הפינית.

סיבליוס נולד למשפחה דוברת שבדית בעיר המילינה (Hämeenlinna) בדוכסות הגדולה של פינלנד אשר הייתה בזמנו מדינה כחלק מהאימפריה הרוסית. שמו המלא היה יוהאן יוליוס קריסטיאן סיבליוס (Johan Julius Christian Sibelius). בהיותו סטודנט אימץ את השם יאן, גרסה צרפתית לכינויו המשפחתי. הוא נשלח לבית ספר ידוע ללימוד השפה הפינית. ניתן לראות את לימודיו אלו כחלק מהתעוררות התנועה הרומנטית-לאומית בפינלד באותם ימים. הלכי רוח אלו היוו חלקים מכריעים ביצירותיו ודעותיו של סיבליוס.

יצירותיו הידועות ביותר הן "פינלנדיה", "וולס טריסטה", ה"קונצ'רטו לכינור ברה מינור", "הברבור מטואונלה" והסדרה הקרליאנית. הוא כתב יצירות רבות נוספות, כולל כאלו המושפעות מה"קאלוואלה", שבע סימפוניות, מעל 100 שירים לשירה ופסנתר, מוזיקת רקע לשלושה עשר מחזות, אופרה ("Jungfrun i tornet", "העלמה במגדל"), מוזיקה קאמרית (כולל אחת עבור רביעיית מיתרים), מוזיקת פסנתר, 21 יצירות של שירי מקהלה, ומוזיקה טקסית של הבונים החופשיים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבליוס סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בשנת 1885. הוא החל לימודי משפטים באוניברסיטה בהלסינקי, אולם עד מהרה פרש מלימודיו. בין 1885 ל-1889 למד מוזיקה בבית הספר למוזיקה של הלסינקי (הנקרא כיום אקדמיית סיבליוס). מורהו היה מרטין וגאליוס. סיבליוס המשיך את לימודיו בברלין (בן 1889 ל-1890) ווינה (בין 1890 ל-1891).

יאן סיבליוס התחתן ביוני 1892. לו ולרעייתו נולדו שש בנות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 חדל מלחבר יצירות.

סיבליוס מת בשל דימום מוחי ב-20 בספטמבר 1957.

סגנונו המוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן סיבליוס היה חלק מתוך גל של מלחינים אשר קיבלו את נורמות הקומפוזיציה של המאה ה-19, אולם חיפשו בהתמדה כיצד לפשט את המבנה הפנימי של המוזיקה. בדומה לאנטונין דבוז'אק חיפש סיבליוס לחנים אופייניים אשר להם אופי לאומי, אך בו בזמן הביא גישה ייחודית ואידיוסינקרטית. הוא הושפע מפרוצ'ו בוזוני ופיוטר צ'ייקובסקי, אשר השפעתו ניכרת לדוגמה ביצירתו "סימפוניה מספר 1 במי מינור" מ-1899. יצירות של סיבליוס מתאפיינות בפיתוח של קטעים בתוכן בהדרגתיות עד לסיומן הגדול. המיזוג ביניהם הוא לעתים כה מרשים עד כי יש החושבים כי הוא נהג להתחיל את העבודה על יצירותיו דווקא מן האמירה הסופית שלהם.

עבודותיו הגדולות האחרונות היו הסימפוניות השישית והשביעית שלו, מוזיקת רקע למחזהו של שייקספיר, "הסערה", ו-"טפיולה" (Tapiola). סיבליוס צוטט כשאמר כי בעוד מלחינים אחרים נוהגים להגיש קוקטיילים, הוא מציע לציבור מים קרים וטהורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]