יאן סמאטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאן סמאטס

יאן כריסטיאן סמאטס (Jan Christiaan Smuts‏; 24 במאי 1870 - 11 בספטמבר 1950) היה איש צבא, מדינאי ואינטלקטואל דרום אפריקאי שכיהן בשתי קדנציות שונות כראש ממשלת דרום אפריקה. הוא גם כיהן במספר תפקידי מפתח בממשלת רפובליקת טרנסוואל טרם איחודה של דרום אפריקה. סמאטס, בורי במוצאו, נודע בעמדותיו הפרו-בריטיות המובהקות. בישראל הוא זכור בשל אהדתו לרעיון הציוני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאטס נולד למשפחה בורית אמידה בחווה במושבת הכף הבריטית בדרום אפריקה. אביו היה ממוצא הולנדי, ואמו ממוצא הוגנוטי. בנעוריו הצטיין בלימודיו והתעמק בקריאה אינטנסיבית, וכבר בגיל צעיר הצטייר כאינטלקטואל המנותק מסביבתו החברתית. בשנת 1886 החל בלימודיו באוניברסיטת סטלנבוש, שם החל לפתח תובנות ליברליות ולכתוב מאמרים בגנות העבדות וההפרדה הגזעית. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שם סיים בהצטיינות יתרה לימודי משפטים.

עם שובו לדרום אפריקה עסק בעריכת דין ובעיתונאות בקייפטאון הבריטית. כעיתונאי ואנגלופיל, היה תומך נלהב בשלטון הבריטים, והחל מטפח את החלום של דרום אפריקה מאוחדת תחת האימפריה הבריטית, ברוח חזונו של ססיל רודז. בעקבות אכזבתו מדרכו המיליטנטית של ססיל רודז, עבר בשנת 1898 ליוהנסבורג שברפובליקת טרנסוואל הבורית, ובהמשך לבירה פרטוריה, שם מונה על ידי הנשיא פול קרוגר לפרקליט המדינה.

כשפרצה המלחמה האנגלו-בורית ב-1899 הועמד בראש יחידת קומנדו בורית והצטיין בלוחמת גרילה. בשנת 1907 מונה לשר בממשלתו של לואי בותה, שהייתה כפופה לבריטים ששלטו בטרנסוואל בעקבות ניצחונם במלחמה. עם קבלת עצמאותה של דרום אפריקה והקמת "איחוד דרום אפריקה" ב-1910, המשיך סמאטס לכהן בממשלה תחת בותה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז חזר לשירות צבאי. הוא היה בין מקימי צבא דרום אפריקה, וב-1917 הוזמן על ידי ראש ממשלת בריטניה דייוויד לויד ג'ורג' להיות חבר בקבינט המלחמה הבריטי, שם סייע בהקמת חיל האוויר המלכותי. אחרי המלחמה היה סמאטס פעיל בוועידת השלום בפריז ב-1919 ובקביעת שיטת המנדטים בהסכם ורסאי, על פיה קיבלה דרום אפריקה את המנדט על דרום-מערב אפריקה הגרמנית, לימים רפובליקת נמיביה.

סמאטס שב לפוליטיקה הדרום אפריקאית בשנת 1919, ועם מותו של בותה באותה שנה התמנה לראש ממשלת דרום אפריקה. הוא ניהל מדיניות ליברלית ופרו-בריטית, עד לתבוסתו בבחירות בשנת 1924 למפלגה הלאומית בעלת האידאולוגיה הלאומנית-ימנית. לאחר 9 שנים באופוזיציה ובאקדמיה, חזר לממשלה כסגן ראש הממשלה בממשלת הקואליציה תחת הרפובליקאי בארי הרצוג. כשנפלה ממשלת הרצוג בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, קיבל סמאטס את ראשות הממשלה והוביל מדיניות פרו-בריטית שבאה לידי ביטוי בהתייצבות דרום אפריקה לצד בעלות הברית, צעד שלא זכה לפופולריות רבה בקרב עמיתיו האפריקאנרים האנטי-בריטים. סמאטס, שהיה ידידו הקרוב של וינסטון צ'רצ'יל מימי מלחמת העולם הראשונה, הוזמן שוב לכהן כחבר בקבינט המלחמה האימפריאלי הבריטי. ב-1941 קיבל דרגת פילדמרשל בצבא הבריטי, ובתום המלחמה מילא שוב תפקיד בוועידת השלום בפריז. בכך היה למדינאי היחיד שחתם על הסכמי השלום של סיום שתי מלחמות העולם.

מדיניותו הפרו-בריטית של סמאטס והתייצבותו לצידה במלחמה גרמו לירידת הפופולריות שלו בקרב בני עמו האפריקאנרים, ובבחירות 1948 הוא נוצח ברוב קטן. בחירות אלה העלו לשלטון את המפלגה הלאומית בראשות דניאל פרנסואה מאלאן, שהנהיגה את משטר האפרטהייד הגזעני במשך ארבעת העשורים הבאים.

ממשלת בריטניה הכירה בתרומתו הרבה לטובת האימפריה הבריטית, והעניקה לו תעודות כבוד ואותות הצטיינות רבים. הוא מת ב-1950 בגיל 80 בחוותו שליד פרטוריה.

סמאטס והציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמאטס היה תומך נלהב בתנועה הציונית ובהקמת מדינת ישראל. הוא אהד את הצהרת בלפור שקראה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, והפך חבר קרוב של חיים ויצמן אותו הכיר בלונדון. עם הקמת מדינת ישראל היה מראשוני מדינאי העולם להכיר בה, זמן קצר לפני שפינה את השלטון למפלגה הלאומית שהביסה אותו בבחירות.

הקיבוץ רמת יוחנן נקרא על שמו (העברי), ורחובות הנושאים את שמו קיימים בתל אביב, בירושלים ובבאר שבע.


ראשי ממשלת דרום אפריקה

לואי בותהיאן סמאטסג'יימס ברי מוניק הרצוגיאן סמאטסדניאל פרנסואה מאלאןיוהנס סטריידוםהנדריק פרוורדג'ון פורסטרפיטר וילם בותה