יאן פירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאן פירס, 1953
יאן פירס ברסיטל עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של דין דיקסון, רמת גן, יולי 1950

יאן פירסאנגלית: Jan Peerce, נהגה: "ג'ן";‏ 3 ביוני 190415 בדצמבר 1984) היה חזן וזמר אופרה (טנור) יהודי-אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירס נולד בשם יעקב פינחס פרלמוט (Jacob Pincus Perelmuth) בשנת 1904 בלואר איסט סייד של ניו יורק, לזוג מהגרים יהודים מהורודץ שבאימפריה הרוסית. למד באוניברסיטת קולומביה. תחילה למד כינור, וניגן לפני קהל כדי להגדיל את הכנסותיו. הופעתו הראשונה בשירה הייתה באולם המוזיקה רדיו סיטי בשנת 1932. הופעותיו בשידורי הרדיו פירסמו אותו בכל רחבי ארצות הברית, ותוך זמן קצר היה מבוקש להופעות בקונצרטים.

בשנת 1938 הופיע לראשונה באופרה בתפקיד הדוכס ב"ריגולטו" של ורדי, בפילדלפיה. רסיטל השירה הראשון שלו היה בשנה שלאחריה. המנצח ארטורו טוסקניני שם עליו עינו, והזמין אותו לסדרת הקלטות ראויות להיזכר בניצוחו. הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה הייתה בתפקיד אלפרדו ב"לה טרוויאטה" של ורדי, בשנת 1941. הוא נשאר בצוות של המטרופוליטן עד 1966, והמשיך להופיע שם לעתים מזומנות עד לפרישתו בשנת 1982.

פירס הרגיש בבית גם על בימת הקונצרטים וברסיטל סולו, והשתתף בהקלטת יצירות כמו הסימפוניה התשיעית של בטהובן. בשנת 1956 היה הזמר האמריקאי הראשון שהופיע בבולשוי תיאטר במוסקבה כשגריר תרבות. בשנת 1971 הופיע לראשונה בברודוויי בתפקיד טוביה ב"כנר על הגג".

פירס הופיע בישראל מספר פעמים.

משנת 1930 היה נשוי לאליס לבית קלמנוביץ, ובנם הוא במאי הקולנוע לארי פירס (נולד ב-1930).

אחותו של יאן פירס נישאה לזמר הטנור ריצ'רד טאקר.

יאן פירס מת בניו יורק לאחר מחלה ב-1984, בגיל 80.

הוא מונצח בשדרת הכוכבים של הוליווד. ארכיונו שמור בספריית העיר ניו יורק לאמנויות הבמה (של ספריית העיר ניו יורק).‏[1] בספרייה מצוי גם אוסף הקלטות של פירס (אודיו ווידאו) מהשנים 1938–1983, הכולל הקלטות לא-מסחריות של הופעות חיות והופעות מוקלטות וכן ראיונות עמו.‏[2]

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Martin Bernheimer, 'Peerce, Jan,' in: Laura Macy (ed.), The Grove Book of Opera Singers, 2 ed., New York: Oxford University Press, 2008

p. 374, on Google Books

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Guide to the Jan Peerce Papers, 1918-1985, Music Division, The New York Public Library for the Performing Arts, New York, New York.
  2. ^ Jan Peerce Collection of Sound Recordings, באתר ספריית העיר ניו יורק: ארכיונים וכתבי יד.