יאנגצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהר יאנגצה
Qutang Gorge on Changjiang.jpg
מספנה לבניית דוברות על גדות נהר יאנגצה
אורך 6,380 קילומטר
גובה מוצא הנהר 5,042 מטר
ספיקה ממוצעת 31,900 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 1,800,000 קילומטר רבוע
מוצא מחוז קינגחאי בהרי טיבט המזרחיים
שפך הים הסיני המזרחי
מדינות באגן הניקוז סין
אגן הניקוז של נהר היאנגצה
אחד מעיקולי הנהר
אזור בקטע שלושת הערוצים של הנהר

יאנגצה (סינית מסורתית: 長江, פין-יין: , "צ'אנג ג'יאנג") הוא הנהר הארוך ביותר באסיה והשלישי באורכו בעולם אחרי הנילוס באפריקה והאמזונאס בדרום אמריקה.

שם הנהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הסיני של הנהר הוא צ'אנג ג'יאנג, שפירושו "נהר ארוך"; שם זה נפוץ גם במפות לועזיות. השם "יאנגצה" התייחס אצל הסינים רק לחלק מן הנהר, אולם מאחר שהיה זה השם הראשון אשר שמעו המיסיונרים והסוחרים האירופאיים שהגיעו לאזור, הוא הוחל באנגלית על הנהר כולו. השם מופיע בצורות רבות, ביניהן נהר יאנגצה, ינגטסי קיאנג ויאנגצי. במקומות בהם היאנגצה זורם בערוצים עמוקים, הוא ידוע לסינים בשם "נהר ג'ינשה" (נהר חולות הזהב).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור היאנגצה בקרחון בהרי טיבט המזרחיים. הוא זורם דרך מזרח מחוז צ'ינגהאי, וממשיך דרומה עד מחוז יונאן אשר בתחומו הוא זורם בערוצים עמוקים במקביל לנהרות המקונג והסלווין המהווים יחד את מסגרת אתר המורשת העולמית - האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן. בהמשך זורם היאנגצה צפון מזרחה דרך מישוריה של סצ'ואן, שם נשפכים אליו מימיהם של יובלים רבים וספיקתו גדלה משמעותית. היאנגצה ממשיך מזרחה עד שהוא נשפך אל תוך הים הסיני המזרחי. אורך הנהר הוא כ-6,380 ק"מ. הנהר נחשב לאחד החוצצים בין דרום סין וצפונה (הנהר הצהוב נחשב לחוצץ השני).

הנהר הוא בית הגידול הבלעדי של דג החרב הסיני והיה בית הגידול הבלעדי של דולפין הנהרות הסיני שבשנת 2006 הוכרז כי כנראה נכחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, היאנגצה הפך לגבול המדיני בין צפון ודרום סין מספר פעמים (ראה היסטוריה של סין) עקב הקושי לחצות את הנהר. הדבר אירע בעיקר בתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות, וכן בשושלת סונג הדרומית. קרבות רבים התקיימו לאורך הנהר, המפורסם שבהם הוא קרב הצוקים האדומים שהתרחש בשנת 208 לספירה במהלך תקופת שלוש הממלכות.

היאנגצה מהווה עורק תחבורה ראשי, המקשר את חופי סין אל פנים הארץ. התחבורה בנהר כוללת תנועת סחר של סחורות כגון פחם, ונוסעים. השיט בנהר האורך מספר ימים הופך פופולרי לאחרונה בקרב תיירים, במיוחד באזור שלושת הנקיקים.

לאורך הנהר הוקמו ערים רבות אשר נהנו מקרבה לעורק התחבורה, אך סבלו מהצפות כאשר הנהר עלה על גדותיו. הצפות משמעותיות אירעו בשנים 1911 בו נספו בהצפות כ-100,000 בני אדם, ב-1931 (145,000 נספו וכ-40 מיליון ללא קורת גג) ו-1935 (142,000 נספו), ב-1954 (כ-30,000 נספו) וב-1998.

ב-20 במאי 2006, הסתיימה בנייתו של סכר שלושת הנקיקים המסדיר את הזרימה בנהר למניעת הצפות ומייצר חשמל. סכר שלושת הנקיקים הוא הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם ובנייתו הייתה כרוכה בהצפת כפרים רבים והעיר פֶנְגְגְ'יֵה (奉节) ושינוי בקנה מידה גדול של האקולוגיה המקומית.

פטרול היאנגצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1854 ל-1945 קיים הצי האמריקני סיורים אל תוך הנהר, עד לצ'ונגצ'ינג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הנהרות הארוכים בעולם

נילוסאמזונאסיאנגצהמיסיסיפי-מיזורייניסיי-אנגרההנהר הצהובאוב-אירטישאמורלנהקונגומקונגמקנזיניז'רפרנהמארי-דרלינגוולגה