יאנוח-ג'ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאנוח ג'ת
מערב יאנוח
שם בערבית يانوح-جت
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מעדא חאסבאני
גובה ממוצע ‎518‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 6,013 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 449 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 13,400 דונם
מיקום יאנוח ג'ת
יאנוח ג'ת
יאנוח ג'ת
דירוג חברתי-כלכלי 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3690
פרופיל יאנוח ג'ת נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
קברו של סתי שמס ביאנוח

יאנוח-ג'תערבית: يانوح-جت) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990. כל תושבי המקום משתייכים לעדה הדרוזית. המועצה המקומית מורכבת משני כפרים - יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג'ת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר סמוך ליאנוח, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות, זיהו ארכאולוגים את העיר המקראית ינוח. בתוכנית החלוקה משנת 1947 היו הכפרים מיועדים להפוך לחלק מן המדינה הערבית.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות נעשו מאמצים להביא את הדרוזים לנייטרליות לכיוון היהודי. תוכנית של חטיבה שבע לכבוש את יאנוח בסוף יולי 1948 נדחתה‏[1] וחיילי קאוקג'י נכנסו לכפר, שהיה היחיד מכפרי הדרוזים אליו נכנסו כוחות קאוקג'י‏[2]. במסגרת מבצע חירם תפסה פלוגה דרוזית בפיקוד יהודי בחטיבת עודד משלט ביאנוח בליל ה-28 באוקטובר 1948, ללא קרב, לאחר שחיילי קאוקג'י נמלטו מהכפר. לאחר כישלון ההתקפה על תרשיחא, נסוגו שאר כוחות חטיבת עודד לבסיסם מבלי להודיע לפלוגה הדרוזית שמכשיר הקשר שלה היה מקולקל. בבוקר ה29 באוקטובר 1948 התעודדו כוחות קאוקג'י מהצלחתם וחדרו שוב לכפר. הם פתחו באש על חיילי הפלוגה הדרוזית שמצאו עצמם לפתע מוקפים מכל צד. לחיילי קאוקג'י הצטרפו גם חלק מתושבי הכפר. התפתח קרב נסיגה קשה שבו נפלו 11 דרוזים מחיילי הפלוגה וכן שני מפקדיה היהודים, יונתן אברמזון, אסף כץ והרופא היהודי של הפלוגה, ד"ר דהן - מורלי סולומון. תוך הנסיגה חודש הקשר האלחוטי עם מטה החטיבה ומיד הופעלו תותחים על הכפר כדי לסייע בנסיגה. הכפר נכבש למחרת ללא קרב עם נסיגת כוחות קאוקג'י מהאזור. בחקירה טענו ראשי הכפר כי לא יכלו לעשות דבר נגד חיילי קאוקג'י וכי התושבים שהצטרפו אליהם לא היו מתושבי יאנוח אלא פליטים מהכפרים הסמוכים שנכבשו.

הקרב ביאנוח הביא להאשמות מצד יהודים ודרוזים כלפי תושבי יאנוח. משה כרמל מתאר את הקרב הזה בספרו "במערכות צפון" כ"מקרה בגידה מפתיע ומזעזע". לטענת גורמים בצה"ל, כניסת צה"ל ליאנוח תואמה עם נכבדי הכפר אשר הפרו את הסיכומים איתם. לעומת זאת, אנשי הכפר טוענים שלא היה כל תיאום וכי לא ידעו שבין חיילי צה"ל נמצאים דרוזים‏[3]. בסוף 1948 בררו אנשי משרד החינוך האם יש להעניש את תושבי הכפר בדרך של הזנחת הטיפול בהם בעקבות קרב יאנוח‏[4]. ביולי 1949 ארגן יעקב ברזני סולחה בין אנשי יאנוח לבין דרוזיי הכרמל שבניהם נהרגו בקרב‏[5].

הכפרים יאנוח וג'ת היו בעבר מועצות מקומיות עצמאיות, והם אוחדו ב-1990. במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת עם שכנותיה, ג'וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, ויאנוח-ג'ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

בינוח שוכן קברו של סתי שמסה ובג'ת קברו של אבו ערוס, שניהם קדושים של העדה הדרוזית.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים ביאנוח-ג'ת 6,013 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 58.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,133 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.