יאנוש הוניאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאנוש הוניאדי

יאנוש הוניאדיהונגרית: Hunyadi János, ברומנית: ינקו מהונדוארה - Iancu de Hunedoara, בפי הכרוניקנים הטורקים: ינקו - Yanku, בלטינית מכונה גם Ioannes Corvinus`; ‏ (1387 - 11 באוגוסט 1456) היה מצביא ומדינאי הונגרי ממוצא רומני, שנודע בניצחונותיו על הטורקים. היה באן של סוורין בשנים 1646-1639, שליט (וויבוד) של טרנסילבניה שין השנים 1441-1446 והעוצר של ממלכת הונגריה בין השנים 1452-1446. בנו, מתיאש הוניאדי היה למלך הונגריה.

פרטים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוניאדי נולד למשפחת אצולה נמוכת דרגה. בצעירותו שימש בשירותו של זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שהיה אף מלך הונגריה. זיגמונד הכיר בכישרונותיו של הוניאדי, וגמל לו על שירותיו במתן אחוזות נרחבות בשטחה של הונגריה, במיוחד בחבל סורני, שהיה נתון לפשיטות בלתי פוסקות של הטורקים.

עם מותו הפתאומי של אלברכט, יורשו של זיגמונד, לאחר שתי שנות שלטון, ב-1439, נותרה הונגריה ללא יורש מוסכם. במאבקים בין האצילים, שהפכו לשגרה לאחר מות המלך, ניתנה המלוכה למלך הפולני הצעיר ולדיסלב השלישי מבית יגלו. הוניאדי היה בין התומכים בהמלכתו של ולדיסלב, ובתמורה הפך אותו ולדיסלב לאיש שבידו הכוח האמיתי במדינה.

לאחר סיום המאבק על המלוכה, הפנה הוניאדי את תשומת לבו אל הסכנה הטורקית. בסדרה של קרבות בשנים 1441 ו-1442, היכה הוניאדי כוחות טורקיים גדולים, ועצר את התפשטותם אל הונגריה. לאחר מכן יצאו הוניאדי ואנשיו, ביחד עם המלך ולדיסלב, למסע ארוך אל הטריטוריות הטורקיות בבולגריה, והכו את הכוחות הטורקיים בבולגריה, בבוסניה, בהרצגובינה ובאלבניה. עם סיום מסע המלחמה, החלו שליטים במדינות השכנות, וגם האפיפיור, להפציר בהוניאדי לצאת למסע מלחמה נוסף. בשלב זה הופיעו במפתיע שליחי הסולטאן מוראט השני, ליד העיר סגד שבדרום מזרח הונגריה, וביקשו לחתום על הסכם הפסקת אש לעשר שנים. אך לאחר יומיים התקבלה הידיעה כי צי של ספינות מלחמה חוסם את מצר הבוספורוס ומונע את שיבת חייליו של מוראט לתחומי אירופה. הוניאדי ניצל את שעת הכושר, וביולי 1444 יצאו צבאותיו בדרך לקונסטנטינופול. ליד העיר ורנה שבבולגריה, גילו אנשי הוניאדי כי הצי הוונציאני, שעליו סמכו, נכשל במשימתו למנוע מהצבא הטורקי לחזור לאירופה, וכי צבא שגודלו פי ארבעה מצבאם ניצב מולם. ב-10 בנובמבר 1444 הוכה צבאו של הוניאדי בקרב ורנה. המלך ולדיסלב נהרג בשדה הקרב, והוניאדי נמלט חזרה להונגריה.

בעת שובו הייתה המדינה במצב של אנרכיה. ב-5 ביוני 1446 נבחר הוניאדי על ידי האצילים לעוצר הונגריה בשמו של המלך לאדיסלאס החמישי, בנו של המלך אלברכט, שהיה אז פעוט, ושבוי בידי פרידריך השני הקיסר הגרמני. הוניאדי קיבל מן האפיפיור בשנת 1448 שרשרת זהב ואת התואר נסיך, והמשיך במלחמותיו בטורקים.

לאחר נפילת קונסטנטינופול לידי הטורקים, בשנת 1453, הפנה הסולטאן מהמט השני את תשומת לבו להונגריה. בשנים שלאחר מכן אימן וחימש הוניאדי את ציו וצבאו, וב-14 ביולי 1456 השמיד את הצי הטורקי, והיכה בצבא הטורקי שצר על בלגרד. פעולות אלו הבטיחו את דחיית פלישת האימפריה העות'מאנית להונגריה למשך שבעים השנים שלאחר מכן. ב-11 באוגוסט מת הוניאדי ממחלת הדבר בעודו בשדה הקרב‏[1][2].

הוניאדי נחשב לאחד מגדולי שליטי הונגריה. הוא היה בין הראשונים שהבינו את חוסר היעילות של הצבא הפיאודלי המבוסס על חיילים המגויסים לתקופות קצרות וקצובות, והראשון שגייס צבא סדיר לזמן ארוך (שיטה שהובאה לכדי שכלול בימי בנו, מתיאש הוניאדי). בתולדות אירופה נחשב הוניאדי כמי שמנע את התפשטות הטורקים והתקדמותם אל לב אירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאנוש הוניאדי בוויקישיתוף

Lupta antiotomană condusă de Iancu de Hunedoara în perspectiva istoriografiei bizantine (ברומנית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • V.Mărculeţ -Ioan de Hunedoara şi cruciada antiotomană târzie în viziunea istoriografiei bizantine din secolele XV-XVI (ברומנית)
  • C.Mureşan Iancu de Hunedoara, 1976
  • M.P.Dan Iancu de Hunedoara, stejar al luptei antiotomane

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]