יאנוש קורצ'אק
| יאנוש קורצ'אק (22 ביולי 1878 - 5 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה) |
|
|---|---|
 יאנוש קורצ'אק |
|
| מקום מגורים | ורשה, פולין |
| שנות הפעילות | 1898 - 1942 |
| מקצוע | סופר, רופא מתמחה ברפואת ילדים, מחנך והוגה חינוכי |
יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak; 22 ביולי 1878 או 1879 - 5 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הֶנְרִיק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי פולני. היה מנהלם של בתי יתומים, שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
[עריכה] ראשית חייו
קורצ'אק נולד בעיר ורשה שבפולין, אז חלק מהאימפריה הרוסית. אביו, עורך הדין יוסף גולדשמיט, התמהמה ברישום לידתו, וכך נוצר הבלבול בשנת לידתו. מניחים שיאנוש קורצ'אק נולד בשנת 1878. קורצ'אק גדל בבית יהודי מתבולל, שבו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.
בשנת 1896, כשהיה קורצ'אק ככל הנראה בן 18, נפטר אביו, ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפיו של הנער. בשנת 1898 השתמש לראשונה בשם העט "יאנוש קורצ'אק", כשהשתתף בתחרות ספרותית. בשנת 1901 יצא לאור ספרו הראשון, "ילדי הרחוב". בשנים 1898–1904 עסק קורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים. במלחמת רוסיה-יפן, בשנים 1905–1906 שירת כרופא צבאי. לאחר המלחמה חזר לעיסוקו כרופא ילדים, בוורשה.
[עריכה] כמחנך ומנהל בית יתומים
בשנים 1907–1908 השתלם בברלין. כאשר חזר לוורשה, עבד בבית חולים, טיפל בילדים והדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה.
בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, שבו גרו ולמדו יתומים יהודים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי, ולילדים היה בו שלטון עצמי, דמוי רפובליקה, אשר כלל בית נבחרים, בית משפט ועיתון.
בשנת 1914, עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה, שירת קורצ'אק שוב כרופא צבאי, ובזמנו הפנוי כתב מאמרים שעסקו בחינוך. עם תום המלחמה בשנת 1918, חזר לוורשה, קודם למתן העצמאות לפולין. הוא חזר לנהל את בית היתומים שלו, ולפי בקשת הממשלה הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.
בתחילת שנות השלושים הגיש תוכנית ברדיו הפולני, אשר זכתה לפופולריות עצומה, אך בוטלה בלחצם של חוגים אנטישמיים. ב־1934 וב־1936 ביקר בארץ ישראל, ופגש רבים מחניכיו שעלו ארצה. ביקורים אלה הגבירו את התקפות האנטישמיים.
בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב קורצ'אק בשלישית לשירות צבאי בצבא הפולני, אך נדחה מחמת גילו.
[עריכה] בשואה
כאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי התת-תזונה ששררו בגטו.
ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך סירב, ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.
[עריכה] תרומתו
קורצ'אק כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הוא הרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים. הוא תרם רבות לדרכי החינוך, ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.
שנים רבות בטרם נתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, לכבוד ולתנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח; הזכות לחיות את ההווה (ולא להיות נדחף לממש שאיפות עתידיות של אחרים), להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לשמור סוד, לשקר / לרמות / או לגנוב אבל רק פעם אחת, לצפות שיכבדו את הרכוש שלך ולקבל חינוך. על פי האמנה של קורצ'אק מותר לילד להתנגד לקבל חינוך שנוגד את השקפת עולמו, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. לכל ילד הזכות שיכבדו את הצער שלו, הזכות לתקשר עם אלוהיו והזכות למות בטרם עת.
קורצ'אק ייסד בית ספר דמוקרטי בשנת 1919. בית ספר זה פעל בהצלחה עד 1942. היה זה אחד הניסיונות הראשונים, הממושכים והמוצלחים בתחום החינוך הדמוקרטי והחינוך האלטרנטיבי בעולם בכלל. ואולם, למרות הצלחה בלתי מעורערת זו, זרם החינוך הדמוקרטי העולמי קיבל השראה בעיקר מניסיונות שנעשו באנגליה ובארצות הברית. הסיבה לכך היא עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והשתלטותם על אירופה. טרם הירצחו על ידי הנאצים, הספיק קורצ'אק להתפרסם בפולין וביישוב העברי שבארץ ישראל בלבד. באופן זה, זרם החינוך הדמוקרטי ניזוק כתוצאה עליית הנאצים לשלטון, כשם שזרמים תרבותיים, חברתיים ומדעיים אחרים ניזוקו מכך. הבולטים שבזרמים אלה הם אסכולת הגשטלט בפסיכולוגיה ואסכולת הבאוהאוס באדריכלות. זרם החינוך הדמוקרטי איבד בשואה את אחד ממייסדיו.
משפט מפורסם וחשוב שהפנה לילדים ונחקק בתרבות ממצה את מהותו: "אלהים לא ניתן לכם, כי עליכם לגלותו בנפשכם מתוך מאמץ שבבדידות. מולדת לא ניתן לכם כי עליכם לגלותה בעמל לבבכם ומחשבתכם. אהבת הבריות לא ניתן לכם, מכיוון שאין אהבה ללא סליחה, והסליחה היא עמל ויגיעה, משא שכל אדם חייב להרימו בעצם ידו. אחת ניתן לכם, את הגעגועים לחיים טובים יותר, שאינם אך יהיו אי פעם, חיי אמת וצדק. אולי יביאוכם געגועים אלה אל האלקים המולדת והאהבה."
[עריכה] הנצחתו
על שמו של קורצ'ק נקראים מוסדות לימוד, הוקמו אנדרטאות ויצאו בולים לזכרו:
- אנדרטה סמלית בבית הקברות היהודי בוורשה.
- אנדרטה לזכרו בחצר הבניין ששימש כבית היתומים היהודי שלו, בוורשה.
- סלע זיכרון לקורצ'אק ותלמידיו בטרבלינקה.
- כיכר על שמו ביד ושם, הידועה בפסל אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו מאת הפסל בוריס סקציאר.
- אנדרטה לקורצ'אק ותלמידיו מאת הפסל הישראלי יעקב אפשטיין ברחבת הספרייה העירונית בבת ים.
- "קורצ'אק והילדים", פסל המוצג במוזיאון לוחמי הגטאות מאת האמן שמואל ניסנבאום.
- ביער יהדות פולין בהר הרוח, יש אנדרטת הנצחה ליאנוש קורצ'אק ולסטפה וילצ'ינסקה
- מוסדות לימוד רבים בישראל ובעולם כולו אימצו את משנתו החינוכית. כך לדוגמה בית הספר הדמוקרטי "יחד" בחולון מתנהל על פי שיטתו. בתי ספר אחרים בערי ישראל נקראו על שמו.
- מדינת ישראל הוציאה בול דואר לזכרו.
- המשוררת אנדה עמיר תיארה בשירה "דרכו האחרונה" את דרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק עם חניכיו היתומים אל המוות.
- על סמך סיפור חייו הופק ב-1990 הסרט "קורצ'אק".
- קורצ'אק מוזכר גם ביצירות שאינן מתמקדות בו, כמו בספר "בשם כל בני ביתי" מאת מרטין גריי.
- אסטרואיד מחגורת אסטרואידים שהתגלה ב-16 בספטמבר 1971 במצפה כוכבים באוקראינה, נקרא 2163 Korczak[1] על שמו.
- בשנת 2003 הועלתה בניו יורק האופרה "היתומים של קורצ'אק"[2] בהלחנתו של אדם סילברמן. האופרה מבוססת על סיפור חייו והפרויקט הבולט בהם - טיפול בילדים היתומים.
- ב-5 באוגוסט 2010 נערך טקס אזכרה ביד ושם לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, אנשי צוות בית היתומים והילדים. [3], הטקס נערך בכיכר הנושאת את שמו.
-
עם דיוקנו של '''יאנוש קורצ'אק'''
-
אנדרטה ליאנוש קורצ'אק בפתח בית היתומים בורשה
-
אנדרטה ליאנוש קורצ'אק בבית העלמין היהודי בוורשה
-
אנדרטה ליאנוש קורצ'אק ותלמידיו ביד ושם
[עריכה] ספריו
ספריו נכתבו כולם בפולנית, ומרביתם תורגמו לעברית וכן תורגמו ללשונות נוספות כגון יידיש, אנגלית וגרמנית[1]. אולם, קורצ'ק מוכר כסופר כמעט רק בישראל ובפולין. חלק מספריו תורגמו לעברית מספר פעמים, בשמות עבריים שונים.
[עריכה] סיפורת
- ילדי הרחוב (1901). תורגם לעברית על ידי אורי אורלב, ונדפס בכרך אחד עם ילד הטרקלין תחת הכותרת: יאנוש קורצ'אק כתבים כרך ד': ילדי רחוב וילד הטרקלין; האגודה על-שם יאנוש קורצ'אק בישראל, 1998.
- ילד הטרקלין (1906), תירגמו לעברית אריה בוכנר, אברהם ברלס, תל אביב תשל'ג 1973. תרגום נוסף, מאת אורי אורלב, יצא בכרך אחד עם ילדי הרחוב כמצוין למעלה.
- פשיטת הרגל של ג'ק הקטן/דז’ק הקטן (1907), תירגם לעברית י. פרישמן, ציירה תרצה, תל אביב, תשט"ו 1926, תשכ'ג 1963, תשכ'ו 1966, תשל'ה 1975. תרגום מחודש מפולנית לעברית: אורי אורלב; ציורים - ויסלאב מאיכז’אק 1985.
- מושקים, יושקים, שרוליקים/בקייטנה (1910). הגרסה העברית לספר זה קרויה "בקייטנה", מפולנית - אריה בוכנר, צייר - מ’ אריה, תל אביב, 1964, 1968, 1978.
- כאשר אשוב ואהיה קטן (1925), מפולנית לעברית - אריה בוכנר, אייר מ’ אריה, תל אביב תשל'ד 1974.
- המלך מתיא הראשון (1928). תורגם לעברית ולאנגלית. כמו כן, עובד למחזה " המלך מתיא בגטו; מחזה בעשר תמונות: מחזה לגיל הנעורים" בידי חיים טהרלב ולמחזה "המלך מתיא הראשון" (1986) בידי דבורה עומר, והועלה לבמה בישראל בשנות השמונים של המאה העשרים.
- המלך מתיא באי השומם, תרגום ראשון מפולנית לעברית, י’ ליכטנבוים ; ציורים ש’ כהן. תרגום שני מפולנית לעברית - אורי אורלב, ירושלים 1979.
- יותם הקסם/קאיטוש המכשף/קיטוש הקוסם (1934), הופיע לראשונה בתרגום מפולנית לעברית של המשורר והמתרגם יוסף ליכטנבום בהוצאת "עם עובד", בשנת 1944, רישומים - אורה איתן ונדפס פעמים רבות בתרגום זה, עד אמצע שנות השמונים. תרגום עברי נוסף של הספר שנעשה מפולנית לעברית בידי הסופר ניצול השואה אורי אורלב. בתרגום זה מופיע הגיבור בשמו המקורי "קאיטוש המכשף", שהוא גם הכותר של הספר, עם עובד, תל אביב 1987. תרגמה בשלישית מפולנית, יוכבד פרימן ; איורים - חובב רשלבך, תל אביב : זמורה-ביתן (2000).
- הנער העקשני: חיי לואי פסטר (1937), תרגם מחדש מפולנית לעברית שמשון מלצר, תל אביב 1978.
- בני האדם הם טובים (1938), ליקט, סיפר ותרגם לעברית אריה בוכנר, צייר א’ אבדי, תל אביב 1970, 1973, הוצאת "יסוד".
- מחזות, תירגם לעברית אריה בוכנר, צייר מ’ אריה, תל אביב תשי'ח 1958.
- ספורים לילדים מפולנית לעברית עדה פוזננסקי-הגרי (1966)
- התהלה (1923) תרגם אריה בוכנר ; ציר מ’ אריה (1970) הוצאות יסוד וניב.
[עריכה] הגות
- כיצד לאהוב ילדים/עם הילד (1920) מפולנית לעברית-יעקב צוק, תל אביב תש'ך 1960. בתרגום נוסף שנעשה על ידי צבי ארד ויצא בשנת 1974, הושארו הפרקים הפנימיה ומושבות-קיץ בנוסחם מהתרגום המקורי של יעקב צוק.
- זכותו של הילד לכבוד/ילדות של כבוד (1929)
- מן הגטו. תורגם מפולנית לעברית בידי צבי ארד. [בית לוחמי הגיטאות]: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, הקיבוץ המאוחד, (תשל"ה 1974).
- הרהורים (1935). לא תורגם.
- דת הילד, תירגמו מפולנית לעברית - דב סדן, צבי ארד, [בית לוחמי הגיטאות], תשל'ח 1978.
- כתבים פדגוגיים/כתבים, תרגמו לעברית דב סדן (על חלק מההוצאות חתום בתור ד’ שטוק), שמשון מלצר, תל אביב 1970. הוצאות: הקיבוץ המאוחד, לוחמי הגטאות, עין חרוד.
- קטעים פדגוגיים נבחרים תרגם והביא לדפוס מוחמד חוראני, ירושלים: המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין (1991).
- לבדי עם אלוהים/עם אלוהים אשיח: תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים (1922). תרגם יהושע מרקוביץ. קריית ספר, (1979).
- העתון בבית הספר, תרגם מפולנית לעברית - אריה בוכנר.
[עריכה] לקריאה נוספת
יותר מ-60 מאמרים שנתפרסמו בעברית מתמקדים באיש ויצירתו. ניתן למצוא הפניות אליהם ברשימות בית הספרים הלאומי במדעי היהדות. בין הכותבים עליו מחנכים, חוקרים, מבקרים, ויוצרים: זרובבל גלעד, מנחם רגב, משה שנר, ישראל גוטמן, יעקב רתם, שבח אדן, עדינה בר-אל, גרשון ברגסון, ורבים אחרים.
- במחיצתו של יאנוש קורצ’ק, רשמים, חיה הינדה לוי-ליסנר, תל אביב, 1965.
- שבח אדן, הנריק גולדשמיט - יאנוש קורצ'אק, הוצאת כתר.
- משה זרטל, במחיצתו של יאנוש קורצ'אק, בהוצאת ספרית פועלים.
- אדיר כהן, יאנוש קורצ'אק המחנך, הוצאת צ'ריקובר.
- ירחמיאל וינגרטן, יאנוש קורצ'אק, ספריית תרמיל.
- וסרצוג, זלמן, ד"ר יאנוש קראטשאק לערער און דערציער, בואנוס איירס, 1953.
- העורך - אדיר כהן; המלבה"ד - דב שובל, יאנוש קורצ’אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו חיפה, תל אביב 1979.
[עריכה] ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל חינוך | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- על יאנוש קורצ'אק, לקט מאמרים באתר "דעת"
- משה שנר, יאנוש קורצ'אק - סיפור חייו והגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, באתר מכללת אורנים
- ישראל גוטמן, יאנוש קורצ'אק: האיש, המורשת והאגדה, אתר יד ושם
- אליעזר מרכוס, האם משנתו של קורצ'אק רלוונטית לעידן הטלקומוניקציה?, אתר יד ושם
- ורד גנור-שביט, יאנוש קורצ'אק : בין ייאוש לתקווה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- שרה נשמית, המרד בגטו ורשה: מצעד המות של יאנוש קורצ'ק, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- מלך הילדים (באנגלית)
- על יאנוש קורצ'אק והחינוך הדמוקרטי
- השיר "דרכו האחרונה", מילים: אנדה עמיר, לחן: פרדי ברק, שירה: דורית פרקש
- אגודת יאנוש קורצ'אק הישראלית
- לווינסקי, תדאוס יאנוש קורצ'אק, באתר אונסק"ו
(באנגלית) - קורצ'אק והילדים [2]
