יאניס קסנאקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קסנאקיס, 1975
יאניס קסנאקיס ב-1975

יאניס קסנאקיס (יוונית: Ιάννης Ξενάκης, אנגלית: Iannis Xenakis) ‏(29 במאי 1922 - 4 בפברואר 2001) היה מלחין ואדריכל יווני, שתרם רבות לחדשנות המוזיקלית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסנאקיס נולד בבראילה, עיר נמל גדולה על נהר הדנובה ברומניה,כבן הבכור של זוג יוונים: קליארכוס קסנאקיס, סוחר יוצא האי אביה, ופוטיני פאבלו, שמוצאה היה מהאי לימנוס. ההורים השרו בילדים אהבה למוזיקה. האם ידעה לנגן היטב בפסנתר והאב היה חובב אופרות. בהיותו בגיל 5 איבד יאניס את אמו, שנפטרה מסיבוכים של חצבת. בהמשך,יחד עם שני אחיו הקטנים, היה בטיפולן של אומנות זרות שלימדו אותם אנגלית, גרמנית וצרפתית. בשנת 1932 חזרה המשפחה ליוון וחיה כמה שנים באי ספצס. שם למד קנסאקיס בבית הספר היוקרתי "אנארגירוס-קוריאלניס", שבו קיבל גם את שיעוריו המוזיקליים הראשונים בנגינת הפסנתר והרמוניה. בתום לימודי התיכון, ב1938 נסע לאתונה ולמד שם אדריכלות והנדסה. קסנאקיס היה בתנועת המרי היוונית במלחמת העולם השנייה ובשלב הראשון של מלחמת האזרחים ביוון כחבר מקבוצת הסטודנטים "לורד ביירון" בתוך ארגון ELAS‏ (Ethnikos Laikos Apeleftherotikos Stratos - "צבא השחרור של העם היווני") הקומוניסטי. הוא נפצע קשה בפניו מפגיעת פגז, וכתוצאה מכך איבד את הראייה בעין אחת. ב-1947 נמלט עם דרכון מזויף לפריז. ביוון שפטו אותו בינתיים בהיעדרו ודנו אותו למוות, שהומתק ב-1951 לעונש מאסר של עשר שנים. קסנאקיס נשאר בפריז, נטול אזרחותו היוונית.‏[1]

בפריז עבד עם לה קורבוזיה. כעוזרו של האדריכל המפורסם, תכנן קסנאקיס את ביתן פיליפס בתערוכה העולמית של בריסל (1958). עבור הביתן נכתבה היצירה המוזיקלית "הפואמה האלקטרונית" על ידי אדגר וארז. המבנה ההיפרבולי של הביתן התבסס למעשה על המבנה הצורני של יצירת המופת המוזיקלית של קסנאקיס, Metastaseis, שחוברה כארבע שנים קודם לכן. הדואליות שבטבעם של "מטאסטאזיס" ושל ביתן פיליפס היא דוגמה לתאוריית "מטא-אמנות" של קסנאקיס - התפיסה האומרת שביטויים אמנותיים אפשר להוציא לפועל מתמטית בכל אמצעי אמנותי שהוא. קסנאקיס הופיע בתערוכות וירידים עולמיים רבים וניגן מדי שנה בפסטיבל שיראז באיראן.

מוריו הראשונים של קסנאקיס לקומפוזיציה היו ארתור הונגר, דריוס מיו ואוליביה מסייאן. בזמן שקסנאקיס החל להלחין ברצינות, לא הייתה לו הכשרה מוזיקלית רשמית של ממש, ובתאוריה של המוזיקה לא ידע כמעט דבר, וכך החל ללמוד הרמוניה וקונטרפונקט עם כל מי שהיה מוכן לקבל אותו כתלמיד, על אף פערי הידע העצומים שלו ורתיעתו מן הצורך לסור למרות ממוסדת. מסייאן עודד אותו לחרוג ממסורות העבר ולעשות שימוש בידע המתמטי והאדריכלי שלו ביצירותיו. חיבוריו המוקדמים לא צייתו כמעט לעולם לחוקים שלמד.‏[2]

בינתיים המשיך לעבוד במשרה מלאה כאדריכל בראשות לה קורבוזיה ובהלחנה עסק כתחביב בלבד. קסנאקיס היה אדריכל יצירתי, שבחן את האפשרויות הגלומות בהכנסת חומרים חדשים וצורות חדשות לבנייה. לעתים קרובות הפקידו בידו מיזמים חשובים, שפנו אל כישוריו הטכניים והאמנותיים. לה קורבוזיה, שבא ממשפחה מוזיקלית (והעמיד פנים כמי ששונא מוזיקה) שימש מדריך ויועץ גם לקסנאקיס המלחין.

בהמשך דרכו, פנה קסנאקיס אל אוליביה מסייאן להדרכה וייעוץ בקומפוזיציה, ויצא מהנחה שיהיה עליו להתחיל בלימודי המוזיקה מבראשית, אבל העצה שקיבל הייתה, "אתה כמעט בן שלושים ונהנה מן היתרון שבהיותך יווני, אדריכל ומי שלמד מתמטיקה ברמה גבוהה. נצל את הדברים האלה, שלב אותם במוזיקה שלך." מסייאן, שגם סגנונו המוזיקלי לא ציית לתקדימים מוסכמים, לא ניסה לאכוף את מגבלות הקונטרפונקט הבארוקי או הסריאליזם כמו מורים קודמים, אלא הניח לקסנאקיס למצוא את רעיונותיו המוזיקליים בכוחות עצמו והנחה אותו משם. קסנאקיס השתתף באופן סדיר בשיעוריו של מסייאן בקונסרבטואר הפריזאי וביטחונו גדל בד בבד עם כישורי ההלחנה שלו; לא עבר זמן רב עד שמיזג את הרעיונות המתמטיים שפיתח באולפן של לה קרבוזיה עם הכלים המוזיקליים שהשחיז וליטש עם מסייאן, ואיחד אותם להפקת יצירתו הגדולה הראשונה.

קסנאקיס זכור ביותר הודות ליצירתו החלוצית בתחום המוזיקה האלקטרונית והממוחשבת, ולשילוב טכניקות מתמטיות במוזיקה. כך למשל הוא כתב יצירות המבוססות על התפלגות מקסוול-בולצמן ("Pithoprakta"), פיזור אקראי של נקודות במישור ("Diamorphoses"), תנאי מינימום ("Achorripsis"), ההתפלגות הנורמלית ("ST/10" ו- "Atrèes"), שרשראות מרקוב ("Analogiques"), תורת המשחקים ("Duel" ו-"Stratégie"), חבורת הסימטריות ("Nomos Alpha"), אלגברה בוליאנית ("Herma and Eonta"), ותנועה בראונית ("N'Shima", מהמילה העברית "נשימה"). בהתאם לשימוש שעשה בטכניקות הסתברותיות, רבות מיצירותיו של קסנאקיס הן, במילים שלו, "צורת יצירה שאיננה הנושא כשלעצמו, אלא רעיון כשלעצמו, הווה אומר, התחלות של משפחת יצירות."

בשנת 1962 הוציא את Musiques formelles, קובץ מאמרים על רעיונותיו המוזיקליים וטכניקות היצירה שלו. הקובץ עובד בהמשך, הורחב ותורגם ל-Formalized Music: Thought and Mathematics in Composition ("מוזיקה פורמלית: מחשבה ומתמטיקה במוזיקה") בשנת 1971.

בשנת 1966 ייסד קסנאקיס את המרכז למוזיקה אוטומטית ומתמטית בפריז ובהמשך הקים מרכז דומה באוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית.

משנת 1975 עד 1978 כיהן כפרופסור למוזיקה בגרשאם קולג', לונדון, והגיש שם הרצאות ללא תשלום לציבור הרחב.

רשימת יצירות חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Metastasis (Metastaseis B') (1953-1954)‎, לתזמורת בת 61 כלים.
  • Pithoprakta (1955-1956)‎, לתזמורת בת 50 כלים.
  • Achorripsis (1956-57)‎, ל-21 נגנים.
  • Eonta (1963)‎, לפסנתר וחמישה כלי הקשה.
  • Oresteïa (1965-1966)‎, מבוסס על טקסט מיצירותיו של אייסכילוס, למקהלת ילדים, מקהלה וכלי נגינה או הרכב של 12 מוזיקאים.
  • Medea (1967)‎, מבוסס על טקסט של סנקה
  • Nomos Alpha (1966)‎, לצ'לו
  • Polytope de Montréal (1967)‎
  • Nuits (1967)‎
  • Nomos Gamma (1967-1968)‎
  • Anaktoria (1969)‎ להרכב של 8 מוזיקאים.
  • ‎Kraanerg (1968-1969)
  • Persephassa (1969)‎, ל-6 נגנים בכלי הקשה.
  • Persepolis (1971)‎
  • Cendrées (1973)‎
  • Evryali (1973)‎, לפסנתר
  • N'Shima (1975)‎, במילים עבריות לשני זמרי מצו-סופרן (או אלט) וחמישה נגנים.
  • Psappha (1976)‎, לכלי הקשה יחיד.
  • Dmaathen (1976)‎, לאבוב וכלי הקשה.
  • Kottos (1977)‎, לצ'לו.
  • Jonchaies (1977)‎, לתזמורת של 109 נגנים.
  • Pléïades (1978)‎, ל-6 כלי הקשה.
  • Pour Maurice (1982)‎, לבריטון ופסנתר.
  • Shaar (1983)‎, לתזמורת כלי מיתר.
  • Jalons (1986)‎, להרכב של 15 נגנים.
  • Keqrops (1986)‎, לפסתנר ותזמורת של 92 נגנים
  • Kassandra (Oresteïa II) (1987)‎
  • Rebonds (a + b) (1987-89)‎,לכלי הקשה יחיד.
  • La Déesse Athéna (Oresteïa III) (1992)‎, לבריטון והרכב של 11 כלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פטר הופמן, הערך "יאניס קסנאקיס" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ הופמן, שם